מי זאת האופנה? מישהו מכיר אותה באופן אישי? בתור זאת שמכתיבה לנו את סדר יומנו התרבותי-אופנתי, הייתי רוצה להחליף איתה מילה או שתיים.

כי בשבילי, אופנה זה חיים, אופנה זה אויר לנשימה... וכמו באהבה גם באופנה אין גבולות, אבל יש הרבה משחקים. למשל, יום אחד נראה דוגמנית על בעיתון מציגה קולקציה חדשה בירוק דשא-ורוד פוקסיה, ולמחרת כל העיר כבר מחפשת חצאית בירוק דשא שתתאים לפוקסיה שבבית.

אז מי בעצם קובע לנו איך ומה נלבש מחר? אני שואלת את עצמי מדי פעם, ומנסה לנחש את התשובה (כבר למעלה משמונה שנים) פעמיים בשנה - בשוק המעצבים!

שוק המעצבים מתקיים פעמיים (כי טוב) בשנה, ובמהלכו ניתנת הזדמנות לכל בנות ישראל הענוגות להציץ לראות ואף לקנות - בגדי מעצבים.

שוק המעצבים, זהו אירוע אופנה הורס, המייצג כ-100 מעצבי אופנה מהמובלים בארץ לצד מעצבים חדשים וצעירים. ואם אבא שלי עדיין ממשיך לשלוח לוטו, אז על פני השטח נראה שיש לי עדיין סיכוי לגלות מי מכתיב את הטרנד לא?

השנה התקיים השוק בחודש אוגוסט (5,6,7.8.04) בגני התערוכה בתל אביב.

אצלי בלב, לקראת יום רביעי בערב ההתרגשות כבר החלה.

יום חמישי ה-05.08.04 קצת אחרי 16:00 (שעת הפתיחה הרשמית), מצאתי את עצמי עם עוד אלפי בנות ישראל משוטטת בשוק המעצבים, כמות הבנות יחסית לשעת הפתיחה קצת נראתה מדאיגה, אך מלמלתי לעצמי - כלום לא יעצור אותי - יאללה לחגיגה!

הפעם, בניגוד לביקור הקודם, הבטחתי לעצמי - לפני הרכישות יבוא סיור מקדים (וגם אם הייתי שוכחת דקות ספורות לאחר שנכנסתי הגיעה הודעת SMS ברורה מחברתי הטובה - שהזכירה לי: קודם סיור ואח"כ רכישות! סוג של ניסיון למנוע את הדמעות שבאות כשהתקציב מתאדה לו תוך דקות בודדות, ובצד השני של הקו לא מתשנה המצב...).

וכך בצעדים צוהלים נכנסתי למתחם, שחשוב לציין, שסוף סוף אחרי שנים ארוכות של חוסר סטייל משווע, צחנה וצפיפות במרחב (כי מה לעשות קיימת צפיפות בדוכנים), קלטו המארגנים שמגיע לנו קצת יותר, ולא בשביל עשרת השקלים שאנו נפרדות מהם בכניסה, אלא בשביל החוויה, והעבירו את השוק למתחם מרווח, אוורירי ונוטף סטייל (בעיצובו) - למרכז הירידים בתל אביב.

טוב לעניין, לטירונות שבינינו מחולקת מפת התמצאות בכניסה למתחם, אבל למבינות עניין אחרי מספר שניות וכבר אפשר לקלוט את חלוקת הדוכנים.

נעבור בזריזות לתמצית הביקור, השוק מתחלק לכמה מתחמים של המעצבים: הקבועים השווים, הקבועים כי הם קבועים, והצעירים המרעננים.

החגיגה מתחילה בקבועים, והשנה, אני חייבת להוודת, חוויתי סוג של אכזבה.

בדוכן של כתום מנטה חשבתי שמצאתי הרבה הפתעות, צבעוניות רבה אפיינה את הדוכן, כמות עצומה של בנות, אך תוך זמן קצר הבנתי שאין כל חדש תחת השמש, ואם יש קצת חדש, אז השמש לא הועילה לו.
אצל חגית ויטמן, לא זכיתי להפתעה, אך גם לא לאכזבה, הביקור בדוכן היה חביב, היו כמה מציאות, אבל לא נתקלתי בחידושים מרגשים (וכשאני נתקלת בחידושים אני באמת מתרגשת!!).

תוך זמן קצר הגעתי ליקר מכל, ליוסף (או כמו שאני משתעשעת לכנות אותו - יוסף החושף כי...) זהו דוכן המבטחים שלי...
הדוכן היה עמוס כרגיל, מלא אדרנלין, והפתעות, שעושות לך חשק לעוד ועוד.

יוסף הוא ללא ספק אחד מהמעצבים היותר מוכשרים שבנות ישראל מודות וימשיכו להודות ל... על שנולד בישראל ואנו זוכות ל"טעום" מעיצוביו המרעננים מידי שנה.

יוסף הוא מעצב קליל, וזורם ואפשר לראות ובעיקר להרגיש את הקלילות בעיצובים שלו, כשלובשים את הבגדים שלו.

שיטוט בדוכן של יוסף ללא ספק העניק לי טעימה של אוננגרד עיצובי, ולא תחושת דה-זאוו מעייפת שמה לעשות, חשים בהרבה דוכנים אחרים בשוק, בקיצור יאמר לזכותו, הבנאדם מ ח ד ש!

החצאיות מבדים נעימים ורכים, הגופיות מעניינות (עם אפליקציות מדליקות), הדוכן נוטף שיק, היחס סבבה, בקיצור חוויה!!!

בהמשך ה-TOUR, שמחתי לגלות השנה מעצבת יחסית צעירה ומעניינת, רונית טקו, היא קלילה רעננה, משתמשת בבדים נעימים ושופעת יחס חם, גם אצל נטשה שהולכת ומתקצעת משנה לשנה היה ביקור מעניין- היא עוד תגדל.

ואצל "בנות" תהיתי - יש חדש?? כן דווקא היה דוכן מדליק עם מחירים סבירים, שמלות יפות, ומכנסיי ¾ מדליקים ליום-יום מגינ'ס.

בהמשך ביקור קצר אצל לימור אביחיל, שועלה ותיקה, הוכיח שכנראה דיי קשה להמשיך לחדש ולחדש, התאכזבתי, וחרף כל אהבתי אליה לא רכשתי כלום בדוכן.

וככה עברו השעות והמשכתי לסייר כאילו ורק הגעתי קודם, האווירה יש לציין הייתה מדליקה, כמויות הבנות (מה לעשות, בעיקר בנות), היו עצומות, הצפיפות קשה, נשמע קצת סיוט בעצם לא??!

טוב אז האמת שהחוויה לא קלה לכל אחת (המתכון הבטוח לסיור עמיד ומוצלח בשוק הוא יםםםםם של סבלנות ונחישות), אבל השלל של אחרי כל כך שווה את זה, שרק כך אפשר להסביר את הנחישות הנשית בשוק בכל פעם מחדש.

ת'כלס שוק המעצבים הוא הפנניג אופנתי- תרבותי, זוהי חוויה דו שנתית, שבמהלכה מי שאוהבת בגדי מעצבים, אך יד אלוהים לא נגעה בה, יכולה לבוא ולהרגישה כמו נסיכה (כמובן אחרי שמגיעה הבייתה עם השלל...), ליום אחד (מקסימום לשלושה).

אני קוראת לשוק המעצבים - זכות ההמונים לראות ולהנות -ובעיקר לקנות!!!

אני כבר מחכה בקוצר רוח לשוק הבא - ועד אז אנסה להסתפק במכירות סוף עונה, מספקות בקושי, אצל אי אלו מעצבים ברחבי העיר.