התמונה המכוונת אדם קם בבוקר, מתבונן סביב ומתחיל את היום. הוא לא חייב להדליק רדיו, טלוויזיה ואפילו מחשב, גם אין צורך לקנות עיתון - החיים יהיו לא פחות מעניינים והעולם (ללא תיווך המסכים והפרשנים) נפלא, רב-גוני ויפהפה! באמת, ארץ יפהפייה יש לנו. כל זה יהיה נכון עד להדלקת מכשיר ש"מכוון" לנו את התמונה ומיד ישפוך עלינו הכל – אבל באופן ובגוון הרצוי ל"אמצעי התקשורת" שאליו אנו מתחברים, והעולם עד מהרה יהפוך לשחור או לאדום וידיף ניחוח של מזבלה ביום קיצי חם.
זה מגיע עם מבול החדשות שבדרך כלל מורכב מנושא אחד או שניים עיקריים, כשבזמן האחרון אחד מהם תמיד עוסק במצב בסוריה (הסיפור רץ כבר חודשים רבים) והשני – משהו על הנעשה בארץ, לפי קצב החיים ידברו עליו שבוע-שבועיים בלי הפסקה ואחר-כך הוא יישכח. לפני מספר שבועות היה זה סיפור על משפחה מסכנה שטרגדיה גדולה התרחשה בה ו
תינוקות תאומים נפגעו; נושא טרי יותר הוא סיפור
ההטרדה המינית כביכול בלשכת ראש הממשלה - בלון שלא היה בו כלום. היו עוד סיפורים, אבל בדרום התחילו לעוף טילים והכל נשכח, העיקר כאן ש"אמצעי התקשורת" לועסים את הסיפורים ימים ולילות כדי להפוך את הציבור לעדר הרוקד לפי צלילי המוזיקה שלהם בלי לחשוב. הנושאים מתחלפים, אך העדר לא.
אבל את הנושאים הכי חשובים מנסים להשתיק: היו לנו שתי תקיפות אנטישמיות בחיפה וברמלה. אחת הסתיימה
בפציעה קשה של חיילינו והשנייה – ברצח. קראו את הדיווחים וסיפורי המשטרה: לא, זה לא פיגוע לאומני! רוב הסיפורים מובאים מהצד הערבי – הכל כדי להוכיח שזה לא נגד יהודים. זה סתם ריב. רק עיוור לא ראה שהם כבר התארגנו לכנופיות עם הנהגה, תוכניות פעולה, שיטות מלחמת רחוב – ואין מי שינסה להתמודד איתם. כך מתנהגת מדינה? בקושי גטו.
אמצעי תקשורת או אמצעי התעמולה? אבל הנושא הראשון שהזכרנו – הנושא הסורי – חשוב יותר. בשבילנו הוא גורלי ממש. וצורת הגשתו מראה בדיוק אם יש לנו עניין עם אמצעי תקשורת או אמצעי התעמולה: ההבדל בינם קטן אבל חשוב מאוד - דיווח אמת או דיווח מגמתי.
בסוריה מתרחשת מלחמת אזרחים (בעצם מלחמת עדות), זה קרה כבר בכמה ממדינות ערב שמסביבנו ותופעת הדומינו עובדת שעות נוספות כדי לשנות את העולם בצורה מוחלטת בכלל ובסביבתנו בפרט. גם עכשיו העולם השתנה במשך השנתיים-שלוש האחרונות לאין ערוך. ההתחלה (בתוניס) נראתה ספונטנית, אבל כל יתר ה"מהפכות" הובאו מבחוץ כדי להשיב בשלטון במצרים, בלוב ומקומות אחרים את הכוח הקיצוני והפנאטי של האיסלאם - את האחים המוסלמים (המקבילה אצלנו – החמאס). הייתה כאן גם היד ה"מכוונת" של ממשל אובמה: ה-CIA עבד שעות נוספות כדי לעזור לכוחות ה"קידמה" להוריד את השליטים הישנים מהשלטון, לנגד עינינו נבנית טבעת חנק מסביב, ולהשלמתה צריכים להפעיל רק את השליטים בירדן ובסוריה.
הדיווחים מסוריה הם דיווחים על מלחמה, מלחמה היא תמיד אירוע אכזרי, אבל עם אופי תושבי אזורנו אפשר לעיתים קרובות לראות תמונות קשות ולשמוע סיפורים על מעשים שקשה לייחס אותם לבני אדם גם בעת ה"שלום" וכל זה הדדי –
מתנגדי אסד מקבלים נשק, הדרכה ועזרה לוגיסטית משירותים חשאיים של מדינות המערב כשאסד נתמך על-ידי אירן, רוסיה וסין. הכל גלוי וידוע, אבל משום מה באמצעי התקשורת רואים ושומעים אך ורק צד אחד. אני מקווה שלכל אחד מובן ששני הצדדים במלחמה שם הם אויבי ישראל מוצהרים, ומבחינתנו היחס לכל צד חייב להיות שווה.
בדיווחים משם (והם מלאי שקרים וחצאי אמיתות) אפשר להבחין בכינויים נפוצים: מתנגדי המשטר בדמשק – פעילי החופש, צבא סוריה החופשית, פעיל זכויות אדם סורי, פעילים של סוריה הדמוקרטית – ממש בני האור! מהצד השני – אסד הוא רודן, רוצח, פושע. לא רוצה לשלול את התוויות, אבל האמת היא ששני הצדדים שם הם לא שונים אחד מהשני, רק בואו לא נשכח שאסד הוא נשיא לגיטימי וחוקי במדינה שנקראת סוריה וממשלתו היא החוקית והוקמה אחרי הבחירות לפרלמנט הסורי (לא ניכנס לפרטים "קטנים" על הדמוקרטיה שם).
בסיכום אנו עוד פעם מקבלים תמונה מעוותת שממנה משתקף שצד אחד הוא מה"טובים" והשני מה"רעים" המבצעים רצח-עם. אין שקר גדול מזה. זו תעמולה של ארצות אירופה וארה"ב – בסופו של דבר שני הצדדים שם רוצחים וטובחים (לפי מיטב המסורת הערבית) ומסוגלים לבצע טבח המוני רק כדי להאשים את הצד השני בפשע. בואו נזכור את לוב, שם התרחש סיפור דומה, אבל פירטו והציגו רק את חטאיו של צד אחד ואחרי הפסדו של קדאפי נרצחו שם אלפי (אולי עשרות אלפים) מתומכיו – מישהו צייץ על זה בכלל? למי זה היה אכפת?
בואו נחזור לתעמולה המערבית שהזכרנו: אירופה הופכת מיום ליום לגרורת האיסלאם הקיצוני. יש לכך סיבות: עם הקמת האיחוד האירופי הסתיימה העצמאות הלאומית של עמי היבשת. האיחוד האירופי הפך לגוף-על ששולטים בו תאגידים בינלאומיים, בהם ההון הערבי הוא אחד מהכוחות הדומיננטיים. בארה"ב כבר שלוש שנים שולט ממשל שבראשו איש שהוכיח כבר את קרבתו לחוגי האיסלאם - אז מה הפלא שהדיווחים שם הם רק ממקורות מתנגדי הממשלה ששודלו על-ידם להתקומם?
סיפורי אלף לילה ולילה לפנינו והפנטזיה הערבית עובדת שעות נוספות. ראינו אותם כאן, את אותם העיתונאים כשהם היו בעזה, בג'נין, ברמאללה, בירושלים ושידרו
דיווחי שקר לכל העולם. מה עשו אמצעי התקשורת שלנו? חזרו על הסיפורים שלהם והשמיצו את מדינתם. אז בואו נתחיל לבחור. קצת כבוד עצמי. עיתון, תחנת רדיו או טלוויזיה שמתייחסים לקוראיהם או לצופיהם כאל עדר כבשים – מחרימים אותם. תאמינו לי שזה עובד.
