אדוני השר
גלעד ארדן,
אי-אפשר לשתוק עוד נוכח זעקות הקופים העולות השמימה מהחווה הארורה הקרויה חוות מזור, שאינה חווה ואין בה כל מזור – נהפוך הוא, שאינה אלא כתם שחור במפת ארץ ישראל ועל מצפונו של עם ישראל וששמה הוא שם גנאי למדינת ישראל כולה!
אי-אפשר להבליג עוד נוכח הידיעות המצמררות על הנעשה במחנה הריכוז המזוויע הזה לקופים: החל מסיפורי חטיפתם מחיי חופש במולדתם, באמצעות ציד אכזרי ומתועב – ובדרכים שחוקיותן מוטלת בספק, אך חוסר כשרותן מבחינה מוסרית והומנית כאחד אינו מוטל בכל ספק, במטרה להביאם ל'ארץ האבות' ולהחזיקם כאן מאחורי סורג ובריח, בתנאי שבי וניצול מעוררי פלצות; עבור אל ריבוי הקופים לצורך ספסור מסחרי ועבור בצע כסף מעוור בלבד, וגם כאן ברשעות מופלגת, כולל בדרך של אינוס הקופות ולאחר מכן קריעת הוולדות מחיקן; ואם לא די בכל אלה כי אז מתרגשת עלינו כעת הפרשה המחרידה של מכירת 90 קופות, שעונו כל חייהן בחווה המקוללת, למעבדות רעילות קטלניות, שבהן צפוי להן סוף מר ונמהר הידוע היטב מראש.
והכול כאילו מדובר בסתם חפצים דוממים חסרי חיים ונשמה, כאילו היו סתם קניין (כטענת היועצת המשפטית שלך, גב' אחיתופל) ולא ברואים בצלם האדם; והכול רק מסגידה עיוורת לאלוהי הכסף, כאילו הכסף יענה את הכול, כאילו הכסף מכשיר כל שרץ ומצדיק כל עינוי ובכל מחיר, ובלבד שיתמלאו כיסיהם של שליחי השטן.
לא רק נפש יהודי הומייה אלא כל נפש שזיק אנושיות עוד מהבהב בה מתקוממת נוכח הנעשה בקופים מוכי הגורל, שאתרע מזלם להגיע לחוות מזור ולהמשיך בה וממנה והלאה בוייה-דולורוזה אינסופית, עד שיוציאו את נשמתם בייסורים גדולים. כל נפש מתקוממת על הגישה הצינית המאוסה, הבלתי נסבלת, הבלתי קבילה, שמפגינים כל המעורבים בפרשה מזעזעת זו, ודומה כי כולם שכחו את השיעורים המרים שלימדה ההיסטוריה האנושית בכלל וההיסטוריה של עמנו בכלל, בייחוד בהקשר של נטילת החירות בפרט ונטילת החיים בכלל מברואים חסרי מגן.
עצם קיומה של חוות מזור הוא עלבון עצום וצורב לעם ישראל, עם שאינו יכול להשלים עם ההתעללות הברברית הנעשית בארצו ובשמו בחיות חסרות ישע למטרות נפסדות, בניגוד מוחלט לערך צער בעלי חיים המצווה עלינו עוד מהמקורות והמתנוסס ככלי ריק בחקיקה המדינית הישראלית. איך ייתכן שעם ישראל שנפל קרבן לאורך כל ההיסטוריה לאכזריות של בני אדם חשוכים ייגרר בעצמו להתנהגות אכזרית וחסרת חמלה כל כך?
פרשת חוות מזור ממיטה חרפה, בושה וכלימה על עם ישראל ועל מדינת ישראל, ובביזיון המתמשך הזה אשמים כל השותפים לסלילת דרך הייסורים והדמים של הקופים אל ארץ ישראל, בארץ ישראל ומארץ ישראל עד לגיא ההריגה המתקרא מעבדות רעילות.
מכוח אחריותה השילוחית מוטלת האשמה בסופו של יום עד לפתחה של מדינת ישראל עצמה, המצטיירת על-רקע זה כמדינה אכזרית, צינית וחסרת רחם, הרחוקה מאוד מלהיות אור לגויים וקרובה מתמיד להיראות כמדינה חשוכה ומועדת לפורענות למי שנקלע אליה שלא בטובתו ותלוי בחסדיה.
דמם של הקופים על ידיך ועל ידיהם של כל שאר הסרסורים לדבר העבירה, ואף כי המושכים בחוטים הם אנשי חוות מזור, אחריותך שלך לתוצאות האומללות גדולה שבעתיים, משום שבידך הכוח להכריע לכאן או לכאן. אלא שאתה מתמהמה כבר שנים ואינך עושה דבר, עומד מנגד ולא נוקף אצבע נוכח סרט האימים המתנהל בידיעתך ובהסכמתך, שבשתיקה או בקול ענות חלושה.
במבחן התוצאה – אתה אחראי לקיום הרוע והזוועות שלא מנעת; ואתה אף ממשיך לנסות ולהתחמק מחובתך – הידועה והמוצהרת – לסגור את החווה, כפי שהצהרת בעצמך (אם בפה מלא ואם כמי שכפאו שד); בטקטיקה עלובה אתה מנסה כל הזמן להשליך את אחריותך על אחרים: על גב' אחיתופל, היועצת המשפטית שלך; על היועץ המשפטי לממשלה; על בית המשפט ועל מי עוד?
ברור לכל מי שעיניו בראשו שאתה משחק לידיה של חוות מזור. רק לא ברור למה באמת, אחרי שכבר השר שכיהן זמן רב לפניך,
צחי הנגבי, כבר גמר אומר לפטור את ישראל מעונשה.
אתה בחרת לתת יד למעשים הנפשעים בחוות מזור והנחת להם להמשיך באין מפריע בכל שנות כהונתך בתפקיד. אני מאשימה אותך כי מעלת בתפקידך!
אני מאשימה גם את
יהודית נאות, שבאה אחרי השר הנגבי בתפקיד על שטרפדה את תוכניתו לסגור את חוות מזור והשאירה אותה על-כנה להמשיך ולזהם את אוויר ארץ ישראל.
אני מאשימה את רשות הטבע והגנים, המועלת בתפקידה לשמור על הטבע ולהגן על החי, כמו על הצומח, ומכשירה את השרץ הקרוי חוות מזור, באופן המעלה חשד שמעורבים כאן שיקולים זרים ומניעים זרים, שמתבקשת חקירה יסודית כדי לרדת לשורש העניין ולחשוף את הגורמים האמיתיים לקשירת קשר האחווה המגונה שבין הרשות הזאת לבין חוות מזור.
אני מאשימה את ממשלת ישראל ואת כנסת ישראל העומדות מנגד ולא עושות סוף לפירות הבאושים של הספסרות בקופים בחוות מרור ומצור.
ואחרי הכול עדיין לא מאוחר מכדי לתקן את המעוות.
בידך לעצור את משלוח הקופות למותן הבטוח במעבדות הרעילות בהינף יד!
בידך לסלק את הנגע הממאיר המתקרא חוות מזור כדי שלא יזהם עוד את אדמת ישראל.
יש לך הכוח, יש לך הסמכות, ויש לך, כנראה, אפילו נטיית לב לעשות זאת. עליך רק לאזור קצת אומץ ולהשתחרר מהשפעת השיקולים הזרים והמניעים הנפסדים ששיתקו את פעולתך הנדרשת עד הלום. כי אם לא תעשה כן, תכתים את ידיך בדמם של הקופים האלה ותבאיש את שמך לדראון עולם!
אני קוראת לך לחתום את פרשת חוות מזור בגאולה לקופים המעונים שם ובסגירתה לאלתר, תוך מתן פתרונות הומניים להמשך חיי הקופים בתנאים מוגנים, כמעשה של חסד אחרון עמם שיפצה אותם ולו במעט על חיי האימים שחיו עד כה. אני מאמינה שזוהי קריאה בשם כל החברה הישראלית שוחרת הערכים והמוסר.
אך אם אין אחריותך לעשות זאת, מיד, ללא כל דיחוי וללא כל תירוץ ואמתלה נוספים, או שאין הדבר בכוחך, כי אז מוטב שתפנה את כיסאך לשר טוב ממך, היודע לבחור בין טוב לרע, המכיר באחריותו והמסוגל להפעיל את סמכותו נכונה.
כולי תקווה כי היום-מחר כבר נשמע כי טוהרה מדינת ישראל מהרוח הרעה הקרויה חוות מזור וכל הקופים שהניחה עליהם את ידיה ניצלו. ונאמר אמן!
