News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 604,274  סלולר - 1,452,200
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
באביב 1945 גבו קצינים בריטים עדויות מניצולי שואה במחנה ברגן-בלזן - העדויות השיטתיות הראשונות שניתנו לאחר השואה    מאות העדויות נותרו גנוזות 75 שנה בארכיון המדינה הבריטי    בכתבה זו: ...
סדרי עולם אנכרוניסטיים [צילום: דוד כהן, פלאש 90]
איציק וולף
ברור לכולם שחופשת הקיץ לא תיראה השנה כבכל שנה, אם בכלל תתקיים    זו העת לחשוב מחדש על לוח החופשים של מערכת החינוך ולסדר אותה באופן הגיוני    אפשר לוותר על כמה ימי חופשה שברור שאין בה...
אוכלים במגרש הביתי [צילום: ענת חרמוני/פלאש 90]
דניאל לונדון-ברזילי
השנה יהיה יותר קל, כי לא תצטרכו להיות מופתעים ממה שהמארחים יגישו    איכלו את הבשר שלכם בלי רוטב מעל    כדאי לצלות על הבשר על גחלים ולא על אש גלויה
בג"ץ בדיון על הקורונה
עו"ד יערה דיטשר
פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם נפגעות משמעותית מן הקורונה וצפויות לצמצם את מספר עובדיהן אחריה    ייתכן שרבים מהשכירים של היום ימצאו את עצמם בחברות המעניקות שירותי מיקור חוץ למשרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
רועי בלכר [צילום: תמר מצפי, גלובס]
עורך דין
רועי בלכר, (נולד: 1970) עורך דין ישראלי. שותף מייסד במשרד עורכי הדין KRB.
גורי אלפי [צילום: רונן אקרמן]
קומיקאי, שחקן
גורי אלפי (נולד: 18 בספטמבר 1976), ישראל. קומיקאי, שחקן, זמר, במאי ויוצר טלוויזיה ישראלי.
מגי אזרזר [צילום: איציק בירן, יח"צ]
שחקנית
מגי אזרזר (נולדה: 10 בספטמבר 1986), שחקנית ישראלית. שמה המלא: מרגלית אזרזר סבג.
לכל הערכים במועדון+
סיפורי אנוש בשירות תנועת המחאה החברתית
המחבר, צבי גיל

שיה מלכין

"מהיד אל הפה והלאה מזה" / צבי גיל

בסיפורי אנוש, "מהיד אל הפה והלאה מזה", מטביע המחבר צבי גיל חותמת משלו, של העבר, של ההווה, של החלומות והמאוויים. זאת סיפורת רב-גונית, רגישה, יצירתית, חולמנית, של מי שאוחז בחיים בכל כוחותיו והיכול להם

▪  ▪  ▪
מאמרים ופוסטים רבים הוקדשו לתנועת המחאה החברתית שפרצה לחיינו. ביניהם הבלוגים של צבי גיל, שמתפרסמים באתר זה. כולל פוסט על "המחאה שעברה לבמה". אולם המחבר, עיתונאי וסופר, הרחיק לכת ואת ספרו החדש "מהיד אל הפה והלאה מזה" - הוא הקדיש "לדור מהפך התודעה" שהתעורר ובתקווה שיפעל להגשמת החזון.

מכאן שרשימה זאת אינה רשימת ביקורת במובן המקובל. זאת יעשו המבקרים המקצועיים. זאת רשימת הערכה לאדם שבמרום שנותיו מקדיש את ספרו החדש, שבו הדגש הוא על האדם, אותו אזרח שלעתים נשכח, אף שהכל בנוי עליו והכל נסב עליו. והוא מקדיש את הספר לא למשפחתו או לידידיו, אלא לדור הצעיר, ובעצם לאלה שיקבעו את החיים במדינה בעתיד.

התרסה נגד המדינה על העיכוב במתן הפיצויים לניצולי השואה

בסיפורי אנוש, "מהיד אל הפה והלאה מזה", המחבר מטביע חותמת שלו, של העבר, של ההווה, של החלומות והמאוויים. זאת סיפורת רב-גונית, רגישה, יצירתית, חולמנית, של מי שאוחז בחיים בכל כוחותיו והיכול להם. יש בסיפורים שילוב של חוויות אישיות, דמויות אותן פגש המחבר ואשר חלק מהן השתלבו, מן הסתם, בחייו, וחלקן קרמו עור וגידים בדמיונו הפורה של המחבר, כשהם מתובלים במסרים, בדעות חברתיות ופוליטיות, בכאב, בהומור, בניסיון להבנת האדם באשר הוא אדם. אין צודקים ואין מנצחים, אין רעים ואין טובים, בכל אחד יש גם את זה וגם את זה, כי אלו הם החיים, מורכבים ופשוטים, תלוי מי המסתכל עליהם.

האיש שדג את הבקבוקים מהמיכל הצית את דמיונו והנה נולד הסיפור האנושי כל-כך שכמעט והקורא רוצה לחוס ולרחם על הדמות העלובה, אך לא, יש לה עולם פנימי עשיר והוא מוצא את אושרו בספרים. ניצולת השואה שהחליטה להתגבר על הביורוקרטיה המכוערת והמוות מצאה פתרון לעסקי הפרחים בבית העלמין.

יש כאן התרסה נגד הסחבת והאדישות הנוראה של המדינה שחטאה בכל הקשור למתן הפיצויים לניצולי השואה. חווה הגיבורה מצאה את הנישה שלה והחליטה לפתוח "עסק קטן", שלא זקוק להשקעה ולא לביורוקרטיה של לשכת הנכים; "נעשה זאת בעזרת המתים, זכרם לברכה" חזקה על צבי גיל, שריד השואה שמכיר היטב את הסוגייה שבה ממשלות ישראל נכשלו ועשו עוול לקורבנות ולמשפחותיהם.

המוטו של צבי גיל, שאף אחד מניצולי השואה לא נשאר נורמלי לחלוטין, עובר כחוט השני בסיפורים שנוגעים בנושא זה. במחול האוכמניות, הלל הגיבור, שרבים מנתוניו שאב המחבר ככל הנראה מהביוגרפיה שלו, גם הוא נער כאשר המלחמה החלה וגם הוא, כמוהו, נותר רק עם אמו כאשר כל שאר בני המשפחה נספו. כביכול הוא המשיך בחייו, אך השיבה לעיר הולדתו והגילוי שרכושו נשדד וההיתקלות בביורוקרטיה הפולנית הציתו בו את הפן הכבוי ונראה שהוא נכנס לאקסטזה שממנה כנראה לא ייצא. שתי דמויות ניצולות השואה - האחת התגברה, השני כוחותיו לא יכלו לו.

"הבית הכחול"

בסיפור "הבית הכחול" - שהשתמש במסָפֵר שמפיל את הווידוי על "חבר" שלו - באמצעותו הוא מביע את רגשות החרטה על ההתכחשות לתקופה השואה, לדמות הגלותית ולניסיונות האדירים לאמץ תדמית צברית חדשה בצורה כה קיצונית שמגיעה לשיאה בפגישה המחודשת עם האם שהגיעה באיחור מהשואה והיחס האדיש כלפיה, שכן היא הזכירה את הדמות הגלותית אותה רצה למחוק.

רצון זה להתמזג עם הצברים ולאמץ תדמית חדשה היה אופייני לצעירים ששרדו את השואה, אך החוויה עם אימא בפגישה הראשונה בארץ השאירה צלקת עמוקה גם אם לאחר מכן היחסים חזרו לתקנם. החרטה מחלחלת כל הזמן ויש הצורך להביע זאת בסיפור הזה. (אגב הוא מזכיר טראומה זאת בספר אחר שלו "מוביולה - מסע בזמן ובמרחב".)

הגיבורים שבנה מופיעים בכל מקום ורבים מהם טומנים בתוכם תכונות של דמויות, שמן הסתם נתקל בהן ושחלק גדול ממלאות תפקיד חשוב בחייו, והוא ככל הנראה שינה, הוסיף, קישט כיד הדמיון הטובה עליו, ויצר דמויות חדשות ומגוונות במקומות שונים בעולם.

חֶסוס - Jesus המסתורי והמקסים שחי אי-שם בקולומביה מתגלה כישראלי שהחליט להיעלם מהמפה וליצור לו חיים אחרים מסיבותיו הוא, אך הקשר עם הישראלים נמשך מבלי לגלות את זהותו האמיתית, והמסר הוא שיש לתת לכל אחד את המרחב האישי שלו, את החופש, את היכולת לבחור את עולמו ודרך חייו מבלי לשפוט, כל עוד אין הוא מזיק לאחרים. התיאורים הנפלאים של הנוף הדרום-אמריקני ששאב מתיאורי נכדו מרתקים.

"מריאן"

נגע לליבי גם הסיפור "מריאן", הערבייה הנוצרייה, התיאור של דמות זו, הקלילה כביכול, עם ה"שלומיאליות" שלה שמפילה חפצים ושוברת אותם תוך כדי ניקוי הבית, ששוכחת לחבר את התקע של המקרר לאחר ההפשרה, שלמרות כל זאת אי-אפשר שלא לחבבה, שבין הטיפין צבי גיל מתאר את הקשיים של המחסומים ויחס החיילים לערבים, ואת הצלחתה של מריאן למרות הכל להגיע לעבודתה, אם כי לפעמים באיחור - תיאורים כל-כך רגישים ואז הפאנץ'-ליין, שממש מזעזע ומפתיע. הטרגדיה של שני הצדדים, זו המציאות. סיפור כל-כך אנושי.

"קשר עין"

והנה מהכבד אל הקל, סיפור הנקמה. זוהי ממש סיפורת במיטבה - Masterpiece, המלחמה עם הזבוב, סתם זבוב קטן ומטריד ואיזה תיאור הומוריסטי, שנון, מלא דמיון, חגיגה לקורא! "קשר עין", סיפור כל-כך אקטואלי, ביקורת על עידן המחשבים והתקשורת דרך המייל. כל המודרניזציה והקדמה לא יחליפו את המגע האנושי, את החיבוק, הלטיפה, הנשיקה ואיך שלא אתייחס לסיפור "לכתוב עם הרוח" (בעצם סיפור המדינה הציונית), שכן שמי המיוחד הונצח על-ידי המחבר וניתן לאחת הגיבורות שבו, שהיא כל-כך מיוחדת. זהו סיפור עצוב ושמח, שכן יש לגיבורים היכולת להכיל את מות הבן ואת בחירת מסלול חייה של בתם שיה-סיוש, שהוועידה עצמה לעזור לקורבנות העולם השלישי, לחלכאים ולנדכאים, הרחק-הרחק מבית הוריה. וכך אריק הגיבור מראשון לציון, הסוציאליסט והאתאיסט שהחל להרהר בשואה ובמשפחתו מצד סביו שנספתה, יושב ליד קבר בנו שנפל ומסכם את חייו ואת חיי משפחתו ומגיע לשלווה ולידיעה שאין הוא יכול להכתיב חיי אחרים והוא חוזר לאשתו, למולדת שלו.

"הכנרית מאודסה"

והדמיון ממשיך וממריא, מ"הכנרית מאודסה", שרבות כמותה יושבות בכל פינה ומנגנות ברחוב למחייתן והנה אתה בנית סיפור מרגש, מהאספן, ירמי ציפורי, דמות מורכבת הקרובה אליך כל-כך; בנית סיפור בלונדון בשוק קאמדן, "קו 15", סיפור מרגש על הבחור הדתי שקיבל שיעורי-מין תוך כדי ניצול תמימותו והחוויה שהשפיעה על כל חייו עד למעשה הקיצוני בשריפת בית הקולנוע בו חווה את מיניותו.

"הדנובה הכחולה"

והקינוח - "הדנובה הכחולה". הסתיו שאותו מתאר, הסתיו האנושי בניגוד לסתיו של הטבע של ארבע עונות השנה, שהוא חוזר כל שנה ושנה לעולם ועד. קצת עצוב לתאר את הזקנה, את הסתיו של איש שיודע שלא יהיו הרבה אביבים עוד, אבל יש אופטימיות בכל זאת. הגיבור שמו אביב, הוא נושא את האביב בתוכו, השנים לא יכולות לו, הוא חי ותוסס וכותב וצוחק ואוהב ומתבדח ומתגבר על חידושי הטכנולוגיה במחשב מקובע וב"לפטופ". הוא מתחבר לצעירים (הספר אכן, כאמור, מוקדש ל"דור מהפכת התודעה"), לומד את ראשם ודרך-מחשבתם, ויכול ללמד אותם עוד הרבה. אביב, שם הגיבור של סיפור זה, מכיר את ציפורי האביב, בקיצור - הוא האביב הנצחי ולכן אני חושבת שהדנובה הכחולה היא סיפור אופטימי להפליא וחותם את הספר הנפלא האנושי והמגוון כל-כך.

- "מהיד אל הפה ומעבר לזה", הוצאת גוונים טרקלין - פברואר 2012. הדוא"ל של המחבר: zvigill@012.net.il.

לבלוג של צבי גיל ב-News1
הכותבת היא היו"ר של "בית הויס", מיסודה של תנועת ויצ"ו, ע"ש פרופסור תיאודור הויס, נשיאה הראשון של גרמניה. זהו מוסד ואכסניה שבמסגרתו נערכים ימי עיון, סדנאות, קורסים והשתלמויות בנושאי חינוך וחברה בשירות הקהילה. מלכין היא חברת ההנהלה של ויצ"ו העולמית. היא שוחרת ספרות ואמנות והייתה בעבר מוסיקאית ושחקנית תיאטרון.
תאריך:  26/03/2012   |   עודכן:  26/03/2012
שיה מלכין
מועדון הבלוגרים עוקבים: 41 לקבלת רשימות שיה מלכין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סיפורי אנוש בשירות תנועת המחאה החברתית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
"בוא לראות בית שאנחנו רוצים לקנות", טילפנה אלי ידידה טובה. ידעתי שנפטר דודה העשיר חשוך הילדים והשאיר לה אי אלו מיליונים. אחרי שתם חודש האבל, החליטו היא ובעלה לקנות בית חדש, גדול. נמאס להם הבית הישן בפאתי פתח-תקוה וחפצו בבית חדש בפאתי רמת-גן. חיפשו ומצאו וביקשו להראות מה עלה בידיהם. אולי להתפאר, אולי להתייעץ.
26/03/2012  |  יאיר דקל  |   מאמרים
האם תתקוף ישראל את אירן? - מסתבר שדיה לצרה בשעתה, וזו, למרבית המזל, עדיין לא הגיעה. על-פי תחזית מוקדמת, שיש לה כבר מהלכים מתקדמים אפילו בקרב שירותי הביטחון הישראלים, לא יהיה, ככל הנראה, שום צורך בצעד שכזה, לפחות לא לפי שעה. יתר על כן: כל הסימנים מעידים על שינוי אדיר העשוי להתרחש במדינה המוסלמית, וזאת בעטייה של הפיכה האמורה להתחולל בה, ושתביא להפלת המשטר העריץ הקיים.
26/03/2012  |  ראובן לייב  |   מאמרים
האביב הוא התקופה היפה ביותר שעושה טוב לגוף לנשמה, יש מעין ריח באוויר של פריחה התחדשות, הכול ירוק וצבעוני, הכול פורח, השמש מחממת אך לא יתר על המידה, האוויר צח ונקי ואפשר לנשום לרווחה מלוא הריאות.
26/03/2012  |  חניאל פרבר  |   מאמרים
בתרבות אחרת, קרה ומרוחקת נוהגים אולי להשליך את הזקנים מתוך החברה אל ערבות הקרח השוממות. מה קורה בתרבות שלנו? האם זה באמת כל כך שונה? האם האדם הזקן זוכה בחברה שלנו בהגיעו לגיל הזהב, ליחס הראוי, המכבד והמעריך מצד החברה והמדינה? האם קיימת אחראיות חברתית? האם קיים פיקוח על אוכלוסיה חלשה זו?
בשנות ה-70, כאשר סכסוכי העבודה בחברת אל-על היו עניין יום-יומי, כתב אפרים קישון פיליטון על הקברניט דובי שתוקשם האומר לעובדים המנפתחים את גלגלי המטוס: "תזדרזו, חבר'ה, הנוסעים מחכים". העובדים מחווירים, מספר קישון, מרוקנים את האוויר מהגלגלים ורצים לוועד בתלונה על כך שהקברניט רמז שהם עובדים לאט מדי ומזלזלים בנוסעים, והתגובה היא שביתה כללית.
26/03/2012  |  איתמר לוין  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
בית המשפט העליון נגד המדינה היהודית
עידן יוסף
לפיד מטיל פצצה: מוכן שנתניהו ימשיך לכהן - ובלבד שגנץ ייפגע
היום לפני
דרורה חבקין ז"ל [צילום: מן הטלוויזיה]
זמרת מחומרים טבעיים [1995]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
סדרות דרמה מומלצות
כתיבת המומחים
מי פה הגיבור? עמותת "להושיט יד" מפגישה מפורסמים עם ילדים שנלחמים על חייהם
יום הולדת
ביבי אריה 28/4
הנדל ניל 28/4
נסים-שי תמר 28/4
לנדוי משה 29/4
מלול רחמים 29/4
מלול רחמים 29/4
ינון חיה 29/4
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il