חוק הבריאות האמריקני קורס

הכותרת הראשית של 'מעריב' ציטטה את יו"ר הכנסת אומר ש"הח"כים לא יודעים מה הם מחוקקים". אז אני לא יודעת אם זה ינחם את מר ריבלין אבל המצב בקונגרס האמריקני עוד הרבה יותר גרוע. עכשיו התברר שחוק הבריאות האמריקני ('אוֹבָּמָהקֵייר' - הטיפול הרפואי של אובמה - בפי העם), עליו חתמו חברי בית הנבחרים במרס 2010, כולל 2,700 עמוד!, בזמנו מישהו פרסם שהחוק מכיל 1,000 עמודים ושננסי פלוסי, מי שהייתה אז מנהיגת הרוב הדמוקרטי, הגיבה לתלונות באומרה ש: "עלינו להעביר את החוק כדי שתוכלו לדעת מה יש בו."

אני לא מניחה שהצעה כזו הייתה מתקבלת בהסכמה אצלינו בכנסת. סביר יותר שהיו מתייחסים אליה כאל בדיחה, שזו ההתייחסות המתאימה. בפועל הצביעו בעד החוק 219 חברי בית נבחרים (מתוך 435), 219 מנציגי העם שברור לגמרי שאף אחד מהם לא קרא את המסמך אותו הוא אישר. כמו שאומר אחד משופטי בית המשפט העליון שדן עכשיו בחוקיות החוק: "אז מה בדיוק אתם מצפים שנעשה השנה חוץ מלקרוא את כל זה?"

הסיבה לכך שהחוק עומד כרגע לדיון בבית המשפט העליון היא עקב טענות חוזרות בדבר אי-חוקיות לכאורה של הדרישה הכלולה בו - לחייב כל אזרח אמריקני לקנות ביטוח בריאות. נטען כי לא ניתן לחייב אדם לרכוש מוצר מסחרי. אבל כבר כמה ימים שהשופטים מתעסקים עם החוק הזה מבלי להגיע כלל לנושא שבגללו הוא נמצא אצלהם, והסיבה לכך היא שהם טובעים בים של מִסמכים.

זה לא המקרה היחיד שבו ממשל אובמה מגיש הצעת חוק ארוכה מכדי לקרוא לאישור הקונגרס. רפורמת דוֹד-פרֵנק, הנוגעת לרגולציה של וול סטריט וכוללת כללים להגנת הצרכן נחתמה כחוק, על כל 2,300 דפיה, ביולי 2010. אבל במקרה ההוא אפשר אולי לתרץ את העברת החוק ללא קריאתו בהיסטריה מסויימת בעקבות המשבר הכלכלי. יש להניח שחברי קונגרס הגיבו אמוציונאלית מתוך תחושה ש"חייבים לעשות משהו".

בדיקת החוקיות - אחד מתפקידי בית המשפט העליון

כבוד הנשיא, שבדרך כלל מסתפק בהקראת נאומיו המוכנים מראש מהטלפרומפטר (ועושה את זה בכשרון רב) נכנס כפי הנראה ללחץ מהטלת הספק בחוק שלו, ואמר ש"אין תקדים" להכרזה מצד בית המשפט העליון על 'אובמהקייר' כלא חוקי, ושצעד כזה יהיה יוצא דופן ומתמיה. בהתחשב בזה שאובמה היה מרצה ללימודי משפט באוניברסיטת שיקגו מה שמתמיה כאן זה שהוא לא זוכר שזה בעצם אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון - לבדוק את חוקיותם של חוקים שהועברו בקונגרס, ולבטלם במידה ואינם עומדים בקנה אחד עם חוקת ארצות הברית ועם תקדימים משפטיים שונים.

הוד נשיאותו לא הסתפק באי-האמת הזו וגם הזכיר באותו הקשר, ששופטי בית המשפט העליון אינם נבחרי הציבור אלא מתמנים לתפקידם על-ידי נשיאים שונים, זאת אומרת רמז לחוסר דמוקרטיות של עצם קיומה של הרשות השופטת. בית המשפט העליון לא התפעל מדבריו אלו ודרש ממשרד המשפטים הבהרה מפורטת לגבי עמדת הממשל בנושא תפקידו של בית המשפט העליון. בתגובה הבטיח פרקליט המדינה אריק הולדר, שהממשל אינו מערער על מאות התקדימים המשפטיים בהם בית המשפט העליון ביטל חוקים שעברו בקונגרס.

בית המשפט העליון מנסה לדון כעת בשאלה כיצד תשפיע החלטה שלו לגבי אי חוקיות הסעיף המחייב רכישת ביטוח על שאר סעיפי החוק. אבל כבר עתה נראה שהחוק הזה קורס מכובד משקלו שלו. גופים גדולים כמו גם גופים המקורבים לממשל כבר קיבלו פטורים מיישום החוק, המייקר מאד העסקת עובדים, ועוד לפני שהתחילו ממש להחיל אותו הוא גורם לנזקים כלכליים שקשה להעריך את גודלם. הטענה היא שמעבידים רבים נמנעים מלהעסיק עובדים חדשים מחשש שיאלצו להתחיל לשלם הרבה יותר על ביטוח הבריאות שלהם החל ב-2014. בגלל מורכבותו של החוק לא ברור כמה בדיוק הם יצטרכו לשלם, מעבר לזה שמדובר בהרבה, ואי הידיעה הזו מעכבת את הכלכלה האמריקנית.

מה שבית המשפט העליון עושה בינתיים, הוא מה שחברי הקונגרס נמנעו מלעשות, כפי הנראה משיקולים פוליטיים, וזה להצביע על כך שחוק בן כמה אלפי עמודים הוא מעצם אורכו הרב בלתי סביר. נו, אז בכל זאת טוב שיש רשות שופטת.