|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
בנימין נתניהו [צילום: AP]
|
|
עלי חמינאי [צילום: AP]
|
|
סקירת החיוכים על פני הזוכים מגלה לנו שראש ממשלתנו ומנהיגה הרוחני של אירן זכו לגור יחד בגורד-השחקים הבבילוני, ולשלם ביחד את מיסי ועד הבית בדם חפים מפשע, על מזבח הטירוף של המוני המריעים להם בכיכרות. למדד כזה היה צריך לקרוא מדד הפשיעה ולא מדד ההשפעה, אבל בעולם של עריצים משלהבי המונים ומאונני זיקפה קולקטיבית, נגזר עלינו לסיים את המירוץ אל הפיצוץ בהקזת דם לשווא
|
צלם אדם הופך לצל אדם אנשים שהמון משולהב מריע להם מלחיצים אותי. ולא רק בגלל ההקשר למאורעות יום השואה שעברנו השבוע, אלא באופן כללי ומקיף יותר. כאשר המון משולהב של בני-אדם עומדים מול אדם אחד ומריעים לו, מתרחש אירוע של זיקפה קולקטיבית כלשהי, אורגיה מטורפת של אנרגיות שעיקרן אינו חלק ממהות היקום אלא חלק ממהות הקיום. האנושות שוב הולכת כעדר אחר אדם בשר ודם, מאבדת צלם אנוש ומקבלת בבואה של צל. צל שחור שהופך לעננה שחורה המרחפת אל מעבר לזירה שבה מריעים למולך החדש-ישן. כמו ענק רדיואקטיבי המשאיר אחריו נשורת גרעינית למשך עשרות שנים וגורם להולדתם של בני מומים ובעלי מוטציות של צל החורג מן הצלם. מגזין TIME ורשימת המאה המגזין TIME פרסם השבוע את הרשימה השנתית שלו המכילה את 100 האנשים המשפיעים על האנושות בשנה הנוכחית. בנימין נתניהו נמצא ברשימה והוא רץ מהר להשוויץ בכך. האמת שלא הוא רץ כל-כך מהר. אלה היו צי עוזריו, דובריו, משרתיו, פטפטניו ובעיקר טוקבקניו, שהפיצו (ואולי מוטב לומר הפיצו, כהכנה אולי למילה מתחרזת אחרת שמתקשרת היטב לנושא). בריגדת התקשורת של נתניהו עובדת מהר, מהר מדי. המודל התקשורתי של נתניהו עובד כמו הסלוגן של תוכנית ספורט ששודרה פעם בטלוויזיה הישראלית: "יותר מהר, יותר גבוה, יותר חזק". אבל זה יותר מדי, לפעמים אפילו בשביל דן כנר או כל שכיר חרב אחר. צללים חוברים לעננת נשורת ברשימת שורדי הגיבוש לסיירת המאה של TIME, ישנן כמה דמויות המעניקות צל אפל לרשימת הזוכים, ומקנות לרשימה מראה של ארגז פירות רקובים. ארגז הצללים הזה נדמה יותר כארגז המונח אחר כבוד בפינת האשפה של שוק הכרמל, ומחכה לסיירת הזבל של עיריית תל אביב בסופו של יום. זה לא שתפוח אחד מרקיב את כל הארגז, אלא שזה גם הארגז וגם תכולתו. תפוח רקוב אחד כזה, הוא האייתולה עלי חמינאי, מנהיגה הרוחני של אירן, מי שהיה שר ההגנה תחת מנהיג המהפכה האירנית הראשון, ו אחמדינג'אד נראה על ידו כמו מעודדת מכללות אמריקנית בחצאית מיני ובלונד טבעי. חמינאי מנהיג את אירן כמנהיג דתי, ועושה מלאכה נאמנה בהפרדת הדת האיסלאמית מכל מה שאנושי ואלוהי בה. פרשנותו של חמינאי לרוחניות אינה חריגה בקרב מנהיגים דתיים מדתות אחרות, אלא שהוא מאמץ אל חיקו את תפקיד הילד הרע של "גנון השכינה". השפעה ופשיעה רשימת ה-100 של מגזים TIME השנה אינה שונה מרשימותיה בשנים הקודמות, ולצערנו, כנראה גם לא תשנה בהרבה מרשימותיה בשנים הבאות. אם יש צורך בהוכחה לכך שרשימת המשפיעים אינה מדד לאיכות, טיב, אופי, מוסר וערכים, הרי היא משתקפת אלינו מבעד לחיוכם המכוער של נכבדי הרשימה השנה. והרי זהו כוחה של העיתונות (הקלאסית, לא המודרנית), והיא מביאה אלינו את מראה הדברים כפי שהם משתקפים במציאות (לא מדובר כמובן על יומונים מטעם ופרופגנדה קולוניאליסטית קפיטליסטית של מיליארדרים אמריקניים). המגזין מגיש לנו את מדד ההשפעה שלו, וסקירת החיוכים על פני הזוכים מגלה לנו שראש ממשלתנו ומנהיגה הרוחני של אירן זכו לגור יחד בגורד-השחקים הבבילוני, ולשלם ביחד את מיסי ועד הבית בדם חפים מפשע על מזבח הטירוף של המוני המריעים להם בכיכרות. למדד כזה היה צריך לקרוא מדד הפשיעה ולא מדד ההשפעה, אבל בעולם של עריצים משלהבי המונים ומאונני זיקפה קולקטיבית, נגזר עלינו לסיים את המירוץ אל הפיצוץ בהקזת דם לשווא. הנביא החדש שייוולד לאחר שהצמד הזה יסיים את מלאכתו, כנראה יכתוב במקום "לא תוציא זרע לבטלה", את "לא תוציא דם לבטלה". It is time, indeed, time for both to go
|
| תאריך:
|
20/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
20/04/2012
|
|
דן אלון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מי שאכפת לו
|
20/04/12 14:34
|
|
|
|
2
|
|
יוא"ב
|
20/04/12 17:11
|
|
|
|
|
|
דן הקטן
|
22/04/12 12:30
|
|
|
|
3
|
|
זקוף
|
20/04/12 18:08
|
|
|
|
4
|
|
דן הרפז
|
20/04/12 18:27
|
|
|
|
5
|
|
נחום שחף
|
20/04/12 18:36
|
|
|
|
6
|
|
לוגי
|
20/04/12 19:31
|
|
|
|
7
|
|
י.ש
|
21/04/12 00:21
|
|
|
|
8
|
|
מורה נבוכים
|
21/04/12 08:23
|
|
|
|
9
|
|
מאיר אלקרייאף
|
21/04/12 09:48
|
|
|
|
10
|
|
גידיק
|
21/04/12 09:55
|
|
|
|
|
|
תדובה לגידיק
|
22/04/12 05:52
|
|
|
|
11
|
|
ג'וני ביגוד/הנעלה
|
21/04/12 10:25
|
|
|
|
12
|
|
יריב דה בוטון
|
21/04/12 18:55
|
|
מטחי המידע הנורים מן המסך אינם מבחינים בין צופה לצופה. בלוח המטרות יש זקן ויש טף ואם כי כולם סופגים את המטחים יחד, הם חווים ומטמיעים אותם, הבוגרים לבדם, והילדים על-פי יכולותיהם ועל-פי דרכם לבדם. בבית הספר אין המורים מספיקים ללמד אותם דבר דבור על אופניו, על-פי הלשון היפה להם, על-פי התייחסות קטעי דברים עיתיים לתמונה שלמה, עד שבאה תקשורת ההמונים וחודרת גם לפנים בתיהם וחושפת אותם להצגת דברים השווים כביכול לכל נפש, והם אינם יכולים להיות שווים, ומאלצת אותם להסדיר דברים שאינם נהירים להם ואינם מוסברים דיים, והם, המסרבים על-פי דרכי טבעו של כל אדם להיות מבולבלים, מוצאים עצמם מסדירים בתוכם דברים שראו או דברים ששמעו על-פי עיקרי עולמם האישי שלהם.
|
|
|
|
|
אין דבר כזה חופש ביטוי מוחלט. מאחר שכך, כמה סותמי פיות הכריזו על עצמם כ"שוחרי חופש הביטוי", וקבעו את הקווים האדומים אותם אסור לעבור. ומי שיחצה אותם, אחד דינו - הוקעה רבתי. העיתונאית עירית לינור חצתה קו כזה.
|
|
|
|
|
לפני כשלושה שבועות אירע אסון ברחובות. ששת בני משפחת שאער נספו בשריפה. נותרה אישה לבד, מצטמררת, מזדעזעת, מבכה, המומה, בוחרת לומר מילות אמונה: "הכל לטובה".
|
|
|
|
|
בשבת זו קוראים בתורה שתי פרשות, תַּזְרִיעַ ומְצֹרָע, שבמרבית השנים הן נקראות יחד. אגב, בחו"ל קוראים השבת את הפרשה הקודמת, פרשת שמיני, שאנחנו קראנו בשבת שעברה. וזאת כי אצלם, באותה שבת, חל היום האחרון של פסח שכן כידוע, הם חוגגים יומיים כל חג. על כל פנים, בפשט, פרשת תַּזְרִיעַ פותחת בנושא שלכאורה אין שום קשר בינו ובין התוכן הכללי של שתי הפרשות - דיני נגע צרעת. [ויקרא י"ב]: [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר (...). הנושא הזה תופס שמונה פסוקים בתחילת הפרשה ומיד עוברת התורה לנושא שהיא דנה בו עד סוף פרשת מְצֹרָע [פרק י"ג]: [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. [ב] אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת--וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.
|
|
|
|
|
לא נסלח לגרמנים גם על שהם הפקידו בידי ממשלת ישראל הרשעה והזדונית, את כספי הפיצויים עבור ניצולי השואה.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
