|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
בנציון נתניהו ז"ל. היה ראוי לפרס ישראל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
פרס ישראל שלא הוענק
|
|
"פרופ' בנציון נתניהו הקדיש את רוב עיתותיו ושנותיו הרבות למחקר ולהגות, לכתיבה ולעריכה, אך גם פעל תקופות מסוימות בעצמו בחיים המדיניים-פוליטיים של העם היהודי ולמען עצמאותו, בעיקר לצידו של זאב ז'בוטינסקי" - אלו הם דברים ממכתב המלצה ששלחתי לפני כשנתיים לחבר-השופטים לפרס ישראל על מפעל חיים. מדינת ישראל לא השכילה לגמול כראוי לפרופ' נתניהו ז"ל
|
|
שוב חגגנו יום עצמאות, שוב הוענקו פרסי ישראל למצטיינים שונים, כל אחד ואחת בתחומו, שוב עברנו ימים של התרוממות נפש וגאווה לאומית - ערב ההתכתשות הפוליטית העזה, שמתחילה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת.
ולא רק מושב הקיץ של הפרלמנט שלנו נפתח ביום שני. ארבעה ימים לאחר יום העצמאות, ובירושלים מוקרן בערב זה, בבכורה עולמית, הסרט הדוקומנטרי על פרופ' בנציון נתניהו, מענקי הרוח והמחשבה הלאומית שקמו לנו בדור התקומה. המדינה לא השכילה לגמול לפרופ' נתניהו שבע-השנים והמחקרים. אולי דווקא משום שהוא אביו של ראש הממשלה ומקור השראתו.
המדינה אף לא הגיבה כלל וכלל, כאשר לפני שנתיים שיגרתי מכתב המלצה לחבר-השופטים לפרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, לשנת תש"ע. וכך כתבתי בכתב ההנמקות:
|
|
איש הגות, היסטוריון וענק-רוח יהודי
|
|
|
 | במחקריו על הרצל הוכיח בנציון נתניהו, כי חוזה המדינה, הגם שהלך לעולמו 35 שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה הראשון שדיבר על שואה המרחפת מעל ראשו של העם היהודי והזהיר מפניה. | |
| הספר "מקורות של האינקוויזיציה הספרדית" עורר התעניינות עצומה, ויכוחים אינספור ורעש בקהיליית חוקרי התקופה בספרד ובארה"ב. המחקר רחב היריעה הביא לחשיבה חדשה בספרד על פרק זה בתולדותיה. זהו מסוג אותם ספרים-מחקרים שכמותם רואים אור בעולם כולו אולי פעם בדור! אוצר רוחני בן למעלה מאלף עמוד המחכה לתרגומו לעברית. | |
|
|
|
"פרופ' נתניהו, איש ירושלים, מגדולי חוקרי הציונות ותולדות העם היהודי בספרד מזה למעלה משבעים-וחמש שנה, מציין בימים אלה מלאת לו מאה שנה, והוא במלוא אונו ועודנו בעיצומם של מחקרים וכתיבה.
תרומתו של פרופ' נתניהו להבנת ההגות הציונית, תובנותיו בכתביהם של אבות הציונות, באות לידי ביטוי מרוכז ומתומצת בספרו 'חמשת אבות הציונות', שיצא אך לפני שנתיים. בספר נכללו חמש מסות שפירסם עוד לפני עשרות בשנים, כהקדמות לכתבי אותם אישים - פינסקר, הרצל, נורדאו, זנגביל, ז'בוטינסקי - שבעריכתם עסק בזמנו כמעט כיחיד וכחלוץ.
הספר זכה להצלחה רבה מבחינת תפוצתו, ולא בכדי. גם היום הקורא העברי המשכיל רץ בו בהנאה צרופה, כשהוא חודר אל נבכי מחשבתם של ראשי הציונות המדינית באמצעות ניתוחיו המזהירים של היסטוריון והוגה-דעות בפני עצמו, הלא הוא פרופ' נתניהו.
בשפה בהירה ומאופקת, בבחינת מעט המחזיק את המרובה, כאשר הקורא צולל עד מהרה אל מעמקי החשיבה והניתוח של המחבר, מצליח פרופ' נתניהו להחיות דמויות כה חשובות בתולדותינו ו'לנער את האבק' מעל כתביהם ומחשבתם. אם בספריות היה בשנתיים אלה ביקוש גובר לכתבים הציוניים - והיה! - זה ללא ספק הודות ל'חמשת אבות הציונות'.
פרופ' נתניהו הוא מטובי העורכים בשפה העברית, שקמו לעם היהודי בזמננו. הוא שותף בכיר למפעל התרבותי החשוב ביותר, אולי, שנוצר על אדמת ישראל מאז חידוש עצמאותה - האנציקלופדיה העברית.
פרופ' נתניהו היה העורך הראשי של עשרת הכרכים הראשונים שלה. בעט קפדנית, בשקידה רבה, בידע עצום, הניח לעיונו ולהנאתו של שוחר ההשכלה העברי מפעל מונומנטלי העומד לדורי דורות.
הוא עצמו כתב באנציקלופדיה העברית שלושה מאמרים ברצף על חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שבהם הציג את תורתו המדינית, את הפוליטיקה שלו ואת אישיותו. דומה שמאז יצא כרך ט"ו עם שלוש המסות הללו, לא נכתב על חוזה המדינה באופן כה מעמיק, מלומד, מבריק, כפי שנעשה הדבר באנציקלופדיה שלנו, שעליה גאוות האומה. לא יהיה זה מוגזם לומר, כי במאמריו אלה פרופ' נתניהו העניק לנו את הסיכום המזהיר ביותר של פועלו והגותו של הרצל!
פרופ' נתניהו צלל והעמיק בכתביו של הרצל מאז עמד על דעתו והעניק, כחלוץ וכראשון, לקורא העברי את כתביו של הרצל, וליתר דיוק: כרך מאמרים ובו אוסף נאומיו בקונגרסים הציונים וכרך של אגרותיו. בעבודתו על האגרות גם הציל מכליה מכתבים רבים, למשל מכתבים של הרצל לאוטו ורבורג, שזה האחרון נתן לנתניהו בטרם נפטר ב-1938.
במחקריו על הרצל הוכיח בנציון נתניהו, כי חוזה המדינה, הגם שהלך לעולמו 35 שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היה הראשון שדיבר על שואה המרחפת מעל ראשו של העם היהודי והזהיר מפניה.
על פרופ' נתניהו אפשר לומר, ולא בלי הגזמה, כי 'גילה את הרצל היהודי' ופתח מחקר מחודש על חוזה המדינה. מאמריו על הרצל והכתבים שערך והוציא, תרומתו העצומה להבנת מחשבתו והגיונה, זכו למאמרי-שבח מהללים וגם עוררו פולמוסים אינטלקטואליים מפרים.
ולא רק הרצל - גם מקס נורדאו זכה, שארבעה כרכים מכתביו יצאו לאור על-ידי הספרייה הציונית בעריכת ב. נתניהו, שכמובן הקדים להם מבוא מלומד. בלי הכרכים הללו אין להכיר ולהבין את משנתו של ההוגה הציוני הזה - עד עצם היום הזה. וכמוהו - ישראל זנגוויל, שנתניהו העניק לנו כרך מכתביו החשובים. על אלה נוספים מסותיו על אודות ליאו פינסקר וזאב ז'בוטינסקי.
מעבר לאבות הציונות עם הרצל בראשם, פרופ' בנציון נתניהו הוא בוודאי גדול חוקרי תקופת האינקוויזיציה בספרד - דבר הבא לידי ביטוי בשלושת ספריו (באנגלית), שהגדול בהם בהיקפו, בגילוייו, בניתוחיו הוא 'מקורות של האינקוויזיציה הספרדית'.
הספר עורר התעניינות עצומה, ויכוחים אינספור ורעש בקהיליית חוקרי התקופה בספרד ובארה"ב. המחקר רחב היריעה הביא לחשיבה חדשה בספרד על פרק זה בתולדותיה. זהו מסוג אותם ספרים-מחקרים שכמותם רואים אור בעולם כולו אולי פעם בדור! אוצר רוחני בן למעלה מאלף עמוד המחכה לתרגומו לעברית.
קדם לו בשנים הרבה הספר שהציג ראשון את דמותו, פועלו ואישיותו של דון יצחק אברבנאל, שראה אור בארה"ב לפני למעלה מיובל שנים, והופיע זה לא מכבר בעברית.
פרופ' נתניהו הקדיש את רוב עיתותיו ושנותיו הרבות למחקר ולהגות, לכתיבה ולעריכה, אך גם פעל תקופות מסוימות בעצמו בחיים המדיניים-פוליטיים של העם היהודי ולמען עצמאותו, בעיקר לצידו של זאב ז'בוטינסקי, כשהוא רואה בו את ממשיכו הישיר של הרצל בטיפוח הרעיון המדיני בעם ישראל.
זכרונותיו על ז'בוטינסקי ועל פועלו, בעיקר מימי שהותו בארה"ב ערב מלחמת העולם השנייה, לכשיושלמו ויתפרסמו, יציגו זווית חדשה, ויתנו מבט מעמיק על הפעילות למען הקמת המדינה וקץ המנדט הבריטי.
תקצר היריעה מלהרחיב עוד ועוד בשבחו של איש ההגות, ההיסטוריון הציוני, ענק הרוח היהודי, שעודנו חי עימנו בירושלים, עד 120! ניתנת לכם, חברי ועדת הפרס, הזדמנות בלתי חוזרת, לכבד את האיש היקר הזה על תרומתו לעם ישראל בכל פועלו ובכל מחקריו, לחקר ולהבנת הציונות וגורל עמנו, ולתת לו את הפרס על מפעל חיים במעש הציוני ובמחקר הציוני".
|
|
עד כאן מכתב ההמלצה, מלפני שנתיים. פרופ' נתניהו הלך הלילה לעולמו והוא בן 102. מדינת ישראל עברה את גיל ה-64. עוד יום עצמאות חגגנו, עוד פרסי-ישראל הוענקו למצטיינים. פרופ' נתניהו לא היה ביניהם, ומה חבל.
הסרט הדוקומנטרי שיוקרן לראשונה במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, עשוי לתקן מעט ממידת הקיפוח שהייתה נחלתו של פרופ' בנציון נתניהו באקדמיה הישראלית ובממסד הישראלי.
|
|
| תאריך:
|
30/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
30/04/2012
|
|
יוסי אחימאיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אילן הדר
|
30/04/12 10:01
|
|
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
30/04/12 10:40
|
|
|
|
|
|
אמת
|
30/04/12 16:32
|
|
|
|
3
|
|
סתם
|
30/04/12 11:30
|
|
|
|
4
|
|
ירדנה
|
30/04/12 12:36
|
|
|
|
5
|
|
צנחן
|
30/04/12 13:10
|
|
|
|
6
|
|
BELMONDO
|
30/04/12 13:31
|
|
|
|
7
|
|
rehvot
|
30/04/12 14:14
|
|
|
|
8
|
|
אורה הכפולה
|
30/04/12 14:22
|
|
|
|
9
|
|
אמנון לביא-לוי
|
30/04/12 14:38
|
|
|
|
10
|
|
הניה
|
30/04/12 16:38
|
|
|
|
11
|
|
יוד יוד
|
30/04/12 19:27
|
|
|
|
12
|
|
קיקו שונא שמאל
|
30/04/12 21:57
|
|
|
|
13
|
|
יעקב יעקב
|
1/05/12 10:17
|
|
|
|
14
|
|
@ בנצי - א @
|
1/05/12 11:28
|
|
|
|
15
|
|
ינון ר
|
3/05/12 15:02
|
|
בשבוע שעבר (26.4.12) חגגה מדינת ישראל את יום הולדתה ה- 64. המדינה היהודית ציינה את הישרדותה, כאשר בשנת 1948, יום אחרי שדוד בן-גוריון, דאז ראש הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, יו"ר הסוכנות היהודית בפלשתין ומנהיג היישוב, הכריז על עצמאותה, צבאות של חמש מדינות ערביות התכנסו ותקפו אותה במטרה אחת להשמידה, בו במקום, ביום היולדה.
|
|
|
|
|
שמענו על עריכות מגמתיות על-ידי הפלשתינים בנסותם להדביק לנו רצח ילדים ברחובות. ראינו את "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי עם הגופות המהלכות, וכל מיני ניסים נוספים כאלה. אני סברתי שאלו שיטות של שונאינו, חשבתי שרק השונאים שלנו יפברקו נתונים באמצעות עריכה מגמתית, ומיד נראה שגם בקרבנו השיטה הזו עובדת, ואולי אלה שחיים כל הזמן בקרב שונאינו, במטרה להילחם ברצח ובקטל, נדבקים גם קצת מהרע, לומדים את השיטות, וכמו שהם מייצאים מאתנו את הטוב ואת הטוהר (בהצלחה מפוקפקת), הם מייבאים מהצד השני את הלכלוך והשנאה (בהצלחה ראויה לציון).
|
|
|
|
|
בעניין סוריה אמר יובל דיסקין: "אהוד ברק הבטיח שאסד גומר תוך שבועיים-שלושה, ולדעתי אסד ימשיך לשלוט אחרי הבחירות ואחרי סיעתו של ברק שלא תשרוד". וביום 31.8.08 יובל דיסקין, אז ראש השב"כ, אמר בישיבת הממשלה כי "כהונתו של אבו מאזן מתקרבת לסופה". וביום 1.11.08 חשש דיסקין ש"גורמי ימין יבצעו רצח פוליטי נוסף". נו, ואז מה קרה? סתם הצהרות משיחיות למאזינים הזויים?
|
|
|
|
|
לאחרונה כתבתי כאן על ההתעללות המינית של עוזר מאמן קבוצת הפוטבול במכללת "פן-סטייט", ג'רי סנדוסקי, בילדים שהיו תחת הדרכתם הישירה שלו, ושל המאמן המנוח ג'ו פטרנו. מי שחשפה בפועל את הסיפור, היא עיתונאית צעירה ומוכשרת בת 24, העונה לשם שרה גנים.
|
|
|
|
|
אני מודה כאן קבל עם ועולם: אני מתעב ולא סובל ערבים. לכן, לא מובנת לי הדחיפה הזאת של התקשורת את האויב הערבי לקדמת הבמה. מנסים לטשטש גבולות בינינו ובינם, ומשחקים לנו בבלוטות הרגש. במקרה שלי, הבלוטה היחידה שעובדת כשמדובר בידיעה על האויב הערבי היא בלוטת הרוק, ואני כמעט מקיא כשזה עובר למשחק ברגשות שלי על-ידי העיתונאי השמאלן התורן.
|
|
|
|
|
