רק מטורף היה אומר את הדברים שדיסקין אמר למצלמות, תוך שהוא מתכוון ליצור מהומת אלוהים (מהצילום הלא מצונזר של דבריו ניתן לראות שהפרק המשיחי היה מוכן מראש על נייר וחלקו אף הוקרא מן הנייר), מבלי שיש לו אלטרנטיבה ביד. כי גם אם נתניהו וברק הם קטסטרופה, הרי בלא אלטרנטיבה, אדם אחראי עם ראש על הכתפיים לא היה מדליק כזו מדורה.
ואנשי מודיעין, כמו אנשי מודיעין, חייבים להניח הנחות, לבדוק במידת האפשר את הסתברותן ומשם להסיק מסקנות המתאימות ביותר. מי ירוויח מנפילתו של נתניהו? מי ירוויח משבירת הברית בין נתניהו לבין ברק? השאלה הזו מעלה מיד אירוע קודם, שזו בדיוק הייתה מטרתו - מסמך גלנט, ולכן לא יהיה זה בלתי סביר להניח שמי שבישל את מסמך גלנט, וכשל בעיקר משימתו - שהייתה פירוק השותפות בין ברק לנתניהו - מנסה עתה שנית בפורמט קצת אחר.
משרתם של אלו שאינם ב"פריזר" ואם נעמיק עוד מילימטר, גם שם נמצא את השושואים למיניהם, כולל ת. מהמוסד,
תמיר פרדו, שהיה אז במקרר, וידו היא זו שהייתה בשרשרת ההעברה של מסמך הרפז מלשכת אשכנזי לאולפן שישי של
יאיר לפיד בערוץ 2. מילימטר נוסף יביא אותנו לחפש קשר עלום בין דגן לבין דיסקין - והקשר הוא כמעט מובן מאליו. שניהם מינויים של
אריאל שרון. אריאל שרון לא בתמונה כעת, אפילו לא במסגרת, ולכן חובה לחפור קצת יותר עמוק, בסביבתו של אריאל שרון.
כולנו פחדנו שאריאל שרון יעלה עם טנקים על ירושלים והוא לא עשה זאת בכל ימי ערנותו. האם שרון יעשה את הרע הזה מתוך שינה? האם הבלמים והאיזונים שהיו בשרון המנהיג, התבזבזו אצל שוליותיו, והטנקים בדרך לירושלים? כי לטעמי, על-פי דיסקין, קיים חשש גדול שכן.
לו היינו שואלים בזמן מה היו האינטרסים של יאיר לפיד כאשר הפיץ בפני מאות אלפי אנשים מסמך מזויף, כאשר הוא עוצם עיניו מהאפשרות שהוא מזויף (עבירה לכאורה פלילית על-פי סעיף 420 לחוק העונשין – שימוש במסמך מזויף - אשר לא נחקרה מעולם) – היינו עונים, הוא אוטוטו ראש מפלגה, אינטרס ברור ומובהק. בלי הכנסת טריז בין ברק לנתניהו, שלטונו של נתניהו מובטח לעולמי עד, אז מרחיקי ראות (וחסרי חוליות) תוקעים טריז.
אבל דיסקין לא יכול לרוץ, הוא בפריזר לכמה שנים, אז הוא משרת מישהו או מישהם שאינם בפריזר, ככל הנראה מסביבתו של שרון. ואפילו לא משרת, אלא הוא פועל למענם בלי שקיים כל קשר פיזי, כי הוא ציוני אמיתי ורואה בהם את האלטרנטיבה לביבי-ברק המזיקים.
מי הם הגורמים בסביבתו של שרון? בניו של אריק שרון, או אחד מהם; פורום החווה או חלק ממנו; וצמרת קדימה או חלק ממנה, בעבר ובהווה. ובקדימה מגוון אינטרסים.
וראה זה פלא, דיסקין חרץ לשונו רק אחרי שנפלו דברים בקדימה ולא לפני כן, עובדה שעל פניה "מזכה" את
ציפי לבני ואת בנו השמנמן של שרון כגורם המתסיס את הציבור נגד הממשלה בעניין זה.
בכירים פוטנציאליים ואינטרסים מובהקים ואם נמשיך ונחפש אינטרסים מובהקים אשר עלולים להביא אנשים לכלל כאלה פעולות נוסח דיסקין, ופעולות דומות נוסח מסמך הרפז, נגלה שני בכירים פוטנציאליים:
אהוד אולמרט – עם חבורת נאמנים – הפועל בתנועת מלקחיים, גם בקדימה וגם עם לפיד, אשר ייתכן שעוסקים בשני היבטים מרכזיים של הפרשות: (1) היבטי הנקם בנתניהו, ובברק; (2) היבטי ההרשעות הפליליות הצפויות אולי לאולמרט אשר מסירת שטחי יו"ש לערבים בנזיד עדשים תושיע אותו מהן, כפי שעזה הושיעה את שרון; ודאי מובטח לאלמרט מראש תפקיד שגריר השלום המיוחד של מופז לרמאללה – ויאללה לאיתרוג על-ידי כל הבן כספיתים וחבריהם.
והשני האפשרי הוא
שאול מופז עצמו אשר בימי מסמך הרפז, נשא עיניו לתפקיד שר הביטחון, וראה זה פלא - אז היה שר הביטחון במרכז נקודת המכוון, וכעת מופז נושא עיניו לתפקיד ראש הממשלה, ופעם ראש הממשלה נמצא במרכז העלילה (תרתי משמע). בעניין זה ראוי לציין כי בפגישת הרפז עם משרד הפרסום אשר לכאורה הוציא את מסמך הרפז, השתתף גם אל"מ ב(מיל.) שמעון בטאט – אשר הוביל את הפריימריז הקודמים של מופז בקדימה. וברמות האלה לא צריך לתאם ולא צריך לדבר, האינטרסים ברורים והמטרה מקדשת את כל האמצעים.
וכל זאת לא ייאמר לגנותו של דיסקין, כי אם היה אומר את מה שאומר ללא אלטרנטיבה שלטעמו היא טובה יותר, אז היה מקום לבוא אליו בטענות. הטענה היחידה כלפיו עלולה להיות על בסיס חוסר גילוי נאות, אבל אנו לא מצפים משושו כמוהו לגילוי נאות הגם שאין כל צורך בגילוי נאות כאשר התמונה מונחת לפנינו, בסבירות שעל פניה לא נראית מופרכת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
