הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  סגנון חיים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
לקראת מפגש הקצוות
04/08/2017   |   נסים ישעיהו
 
 
 
אנחנו מסכימים על הרבה
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
איוונקה היא חלק מהבעיה
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
"המדינה מטעה את הציבור"
04/08/2017   |   אלעזר לוין
 
 
 
לזה פייסבוק עדיין טוב
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אופנה והחיפוש אחר הזהות הישראלית
הדגם של הפועל מול הדגם הבורגני

בספרה "בגדי הארץ החדשה, מדינת ישראל הצעירה בראי הלבוש והאופנה" ענת הלמן מגישה לקוראים מחקר אינטרדיציפלינרי, שבו נעשה שימוש בשלל תחומים: היסטוריה של התרבות החומרית במאה ה-20, הממוקדת במלבושים, סוציולוגיה, כלכלה, ותולדות היישוב היהודי במאה הזו, במיוחד בעשורים הקובעים: שנות הארבעים ושנות החמישים, שבהן הוקמה המדינה ועוצבו צורות הממשל וההידברות עם מגזרים שונים בחברה הישראלית

▪  ▪  ▪
האם הלבוש שאנו בוחרים ללבוש מלמד על זהותנו, יעדינו המקודשים, פחדינו, שנאותינו, אהבותינו? כפרטים? כחברה? וכיצד קובעת מדינה בשעות מצוקה ומשבר את את "התלבושת האחידה" של אזרחיה? ומה חלקם שלהם בקביעה זו? בספרה החדש עונה ד"ר ענת הלמן על השאלות הללו, ומאירה מזווית חדשה את השנים הקובעות והגורליות של הקמת המדינה, משנות הארבעים רוויות הסבל והקורבנות אל שנות החמישים, רבות התמורה והמעש במדינת ישראל שזה עתה נולדה.

כמו בספרה הקודם "אור וים הקיפוה: תרבות תל אביבית בתקופת המנדט, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת חיפה בשנת 2007, גם בספרה זה הלמן מגישה לקוראים, מחקר אינטרדיציפלינרי, שבו נעשה שימוש בשלל תחומים: היסטוריה של התרבות החומרית במאה ה-20, הממוקדת במלבושים, סוציולוגיה, כלכלה, ותולדות היישוב היהודי במאה הזו, במיוחד בעשורים הקובעים: שנות הארבעים ושנות החמישים, שבהן הוקמה המדינה ועוצבו צורות הממשל וההדברות של עם מגזרים שונים בחברה הישראלית. המגזרים העיקריים שהלמן מונה: ותיקים ועולים חדשים, עירוניים וקיבוצניקים, עשירים ועניים, אנשי הצאוורון הלבן ופועלי בניין.

מלבושיהם של כל אלה, מקורותיהם והקשרם התרבותי, מתוארים בפרוטרוט על-ידי הלמן במחקרה שמאזכר מחקרים עדכניים נוספים בסביבת נושא המחקר. מסקנתה היא שאופי המלבושים בכלל החברה הישראלית בעשור הראשון לקיומה הוא "גרעין מאחד ומעגלים מפוצלים" (עמ' 310). ישנה הוויה חיים ותרבות הגמונית ומקובלת באוכלוסיית היהודית (רוב הספר נסב עליה) של המדינה הצעירה, ועם זאת נכללו בה מספר תתי-תרבויות, כגון הצבא, החרדים, הקיבוץ, "החברה הגבוהה" התל אביבית ומגזרים אחרים.

הדגמים הבולטים - "הבורגני" ו"הפועל"

בתרבות ההגמונית והמקובלת שלטו שני סגנונות אב, שראשיתם למעשה בעשורים הראשונים של המאה ה-20: במילותיה של הלמן: "בתודעה ובזיכרון הקולקטיביים נטבעה דמותו של הישראלי הצבר, על בגדיו המרושלים, המייצג את תקופת ראשית המדינה.

אולם התבוננות בתצלומים וביומני קולנוע מגלה שברחוב הישראלי בלטו למעשה שני דגמים שונים" - "הבורגני" ו"הפועל" (עמ' 23). הדגם "הפשוט" של החלוץ, הפועל ואיש העבודה, שהתאפיין בחן משלו, ולמולו הדגם "המהוגן" שהוא המלבוש המועדף ב"בורגנות", גם בעיר וגם במושבה; ובהכללה גסה, ניתן לומר שהיה אהוד אצל כל אלו שלא השתייכו לתנועת העבודה. אולם בשנות החמישים "המהוגן" התקבל בהדרגה גם בחלק האדום של החברה הישראלית, וחדר אפילו אל ארונותיהם של חברי התנועה הקיבוצית, שחרטה על דגלה את הפשטות לשמה.

החצנה של פאר והדר בלבוש התקבלה ברגשות מעורבים

הלמן מתארת את המאבק בין שני הדגמים, בשתי תנועות בו-זמניות, מחד-גיסא, "הדגם הפשוט התפשט ובשנים הנדונות הקיף אוכלוסיה רחבה יותר מכפי שהקיף הדגם החלוצי בתקופת היישוב בייחוד בקרב הגברים. ... אבל גם בתוך שכבת הוותיקים הדומיננטית נאלץ הדגם הפשוט להתחרות בחלופה שהציע הדגם המהוגן ובהשפעות של האופנה שהגיעה מפריז, ניו-יורק והוליווד" (עמ' 305).

מאבק זה התנהל על-רקע תוכניות הצנע במלבושים של המדינה שהתקבלו בהתחלה באהדה ובמשך השנים עוררו סלידה עזה. כדוגמה בולטת לזירת מאבק זו, מביאה הלמן את הבגדים שיוצרו בתוכנית ההלבשה הממשלתית "לכל" שהצטיינו במראה מיושן ובלתי אופנתי; "לכל" הייתה מעין מהדורה מעודכנת של תוכניות דומות אשר הונהגו בבריטניה בשנות המצוקה של מלחמת העולם השנייה, והציעה תחילה "בגדי גברים מצמר סרוק" ואחר כך "הלבשה תחתונה, גרבי ניילון, פיג'מות, חלוקים וממחטות", כלומר שלל מלבושים נצרכים לכל נפש.

מחיריהם היו נמוכים בכ-30% ממחירם של מוצרים מקבילים בשוק החופשי. ועל כן, היא הועילה לתכנון החיים הכלכליים של משפחות ויחידים. אבל תועלת זו לא מנעה את אי האהדה שהתפתחה כלפיהם. גם ההחצנה של פאר והדר בלבוש התקבלה ברגשות מעורבים בחברה הישראלית; בשל הערכים ההגמוניים של חלוציות, הגשמה ואף סוציאליזם וסולידריות "נלוותה נימה אפולוגטית" אל תצוגות אופנה, ומאידך-גיסא, תחרויות היופי נחשבו למפעל בעל חשיבות לאומית, אולי בהיותן ממשיכות את המסורת של הבחירה במלכת אסתר ביישוב.

תמונת דברים מורכבת, ויסודית ומפורטת מאוד במחקרה של הלמן, פותחת צוהר מועיל מאוד להבנת הכוחות השונים ששיחקו בתודעה ובחיים של החברה הישראלית בעשורים הראשונים להווצרה, ופותחת נתיבים חדשים למחקרי יסוד שיטתיים נוספים בתולדות היישוב והמדינה.

תאריך:  01/05/2012   |   עודכן:  01/05/2012
יעל ויילר ישראל

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אופנה והחיפוש אחר הזהות הישראלית
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
חמש הערות: מועד הפרסום התמוה, השיעור הנמוך של התלונות שנמצאו מוצדקות, היעדר שמותיהם של השופטים שפישלו, מדוע בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים תמיד מככבים, ומילה טובה לבית הדין הארצי לעבודה
01/05/2012  |  איתמר לוין  |  מאמרים
אתה קורא את פסק הדין בעניינה של חולת הסרטן ניצה יעקב, ואינך יודע האם להתרגז או להתפלץ. נכון, הכל חוקי. נכון, הכל בדיוק כפי שצריך להיות. נכון, מדובר בכספי ציבור. ובכל זאת: זה כל כך לא צודק, שזה זועק לשמים.
30/04/2012  |  איתמר לוין  |  מאמרים
רק מטורף היה אומר את הדברים שדיסקין אמר למצלמות, תוך שהוא מתכוון ליצור מהומת אלוהים (מהצילום הלא מצונזר של דבריו ניתן לראות שהפרק המשיחי היה מוכן מראש על נייר וחלקו אף הוקרא מן הנייר), מבלי שיש לו אלטרנטיבה ביד. כי גם אם נתניהו וברק הם קטסטרופה, הרי בלא אלטרנטיבה, אדם אחראי עם ראש על הכתפיים לא היה מדליק כזו מדורה.
30/04/2012  |  אפרים הלפרין  |  מאמרים
ההתבטאויות של מאיר דגן ויובל דיסקין לגבי תפקודם של אהוד ברק ובנימין נתניהו מהוות תעלומה מוחלטת. משהו הזוי בממלכת דנמרק. פורשים להם שני אישים שעמדו בראש הארגונים הרגישים ביותר במדינה, ומצהירים כי אין לסמוך על ראש הממשלה ושר הביטחון ואין לצפות מהם להתנהגות רציונאלית.
30/04/2012  |  אלכס נחומסון  |  מאמרים
לאור העדר תכלית מוסכמת במחנה הפלשתיני והחסמים שבולמים את שני התהליכים המדיניים והפוליטיים העיקריים - התהליך המדיני עם ישראל והפיוס הפנים פלשתיני, מתועלת האנרגיה ברשתות החברתיות לכוונים חדשים. הדור הצעיר בעזה ובגדה נסחף אף הוא למדיה החדשה ומנהל שיח ערני ומרתק ברשתות החברתיות בשלוש סוגיות מרכזיות: הבעיה הפלשתינית, היחס כלפי ההנהגה הפלשתינית, והמעבר ממאבק אלים למאבק לא אלים, מטרור להתקוממות עממית, באמצעות הפגנות ופעולות לא אלימות ובתוך כך, שביתת רעב של אסירים מנהלתיים הכלואים בבתי הכלא בישראל.

פורומים
חברה ומשפחה
סגנון חיים
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט