אם יש קואליציה רחבה יותר מזו של נתניהו-מופז, זוהי הקואליציה נגד ממשלת האחדות שקמה בקבוצת
ידיעות אחרונות.
עיתון-האב, אתר ynet והעיתון כלכליסט - כולם התייצבו נגד ה
ממשלה החדשה. אם לשפוט לפי הדיווחים והמאמרים של קבוצת נוני מוזס ביממה האחרונה, אין שום דבר חיובי בהקמתה של ממשלה זו.
הכותרת הראשית של
ידיעות אחרונות (יום ד', 9.5.12) היא "מילה של פוליטיקאים". כותרת המשנה יורדת על
בנימין נתניהו ועל
שאול מופז - הראשון משום שביטל את הבחירות, השני משום שנכנס לממשלה בניגוד להבטחתו. ארבעה מאמרים מעטרים את העמוד הראשון כהפניה לטקסטים בתוך העיתון:
נחום ברנע,
סימה קדמון ורענן שקד נחרצים בהתנגדותם למהלך,
יועז הנדל מביע דעה קצת יותר מאוזנת. המאמר של ברנע משתרע על פני העמודים 3-2, קדמון תופסת את העמודים 5-4, שקד מופיע בעמוד 17 (משמאל לכפולת העמודים המרכזית, המבקרת את מופז על הזיג-זג שביצע). והנדל? אותו דחפו לרבע עמוד במדור הדעות, בעמוד 28. כדי לשמור על חוסר האיזון, מוקף הנדל בטלי בן-עובדיה ובאריאלה רינגל-הופמן, המצטרפים למקהלת הביקורת.
השיא מגיע בכיסוי החדשותי: אין מילה - אף מילה - מתוך מסיבת העיתונאים של נתניהו ומופז. יש עמוד שלם של ביקורת על המהלך, ויש גם ידיעה המפרקת לגורמים את ההסכם הקואליציוני ואינה מוצאת בו אפילו נקודה חיובית אחת.
להיכן נעלם אטילה שומפלבי?
נעבור ל-
ynet. במשך כמה שעות (יום ג', 8.5.12) נמנע אתר החדשות הגדול במדינה מלפרסם מאמרי תגובה על המהלך. בדיעבד זה נראה כאילו חיכו שם להוראות מלמעלה, מה צריך להיות הקו. וגם כאשר באו, הקו היה חד-משמעי. שלמה קראוס: "886,839 קולות נגנבו באישון ליל". זיו לנצ'נר: "הברית החדשה והמבישה".
שלום רוזנפלד הוא היחיד שקצת יותר מאוזן: "עסקה סבירה במחיר סוף עונה". ומי לא כתב מאמר? - הכתב והפרשן הפוליטי הבכיר של ynet,
אטילה שומפלבי. מקרה או שדעתו לא עלתה בקנה אחד עם הקו האחיד?
גם ב-ynet, הדעות ממש לא מסתתרות בכותרות האמורות להיות חדשותיות ובבחירת הידיעות שיפורסמו ויובלטו. הנה כמה מהן מהיממה האחרונה: "ליברמן בתגובה ראשונה על תרגיל מופז", "מחאת בוקר: שכנים של מופז עודדו מפגינים נגדו", "שרים בליכוד חוששים: השותפה קדימה תתפצל", "קואליציה רחבה, אופוזיציה בצרה: 26 ח"כים בלבד", "לבני הפגינה נגד מופז: צריך פוליטיקה אחרת", "
יאיר לפיד: מופז ונתניהו הפכו אותנו לאלטרנטיבה", "יותר שאלות מתשובות: הסכם קואליציוני עם חורים", "יו"ר הכנסת מזהיר: המערכת הפרלמנטרית תתנוון", "יחימוביץ': את הקומבינה הזו אף אחד לא ישכח", "הרמיקס כבר מוכן: מופז בלהיט 'הוא שקרן'. צפו".
טוב, אז אולי לפחות
כלכליסט יהיה אובייקטיבי יותר? הרי מדובר בעיתון כלכלי, בו הניתוח צריך להיות מקצועי ולא פוליטי, ודי ברור שממשלת האחדות טובה לכלכלה. התשובה שלילית לחלוטין. "התקציב יהיה הרבה יותר מסובך", מכריזה כותרתו הראשית. העיתון מתעקש להחיות את המחאה החברתית וקובע בעמוד 2: "הבחירות האמיתיות יתקיימו במוצאי שבת". נעבור לעמוד 4: "האחדות שתכשיר גל העלאות מיסים". בציטוטים מתוך עמודי הפייסבוק של פוליטיקאים, בחר כלכליסט בארבעה ח"כים מהאופוזיציה ורק האחרונה -
דליה איציק - היא מהקואליציה החדשה.
אף מילה על התקנון של "יש עתיד"
הסיבות לקו הזה של ידיעות אחרונות ברורות. מוזס עוין את נתניהו מכל מיני סיבות: מסחריות (התחרות מול ישראל היום), משפחתיות (הוא גיסו של
סילבן שלום) ואולי גם אידיאולוגיות (קו שמאלי-חילוני מובהק). זו כמובן זכותו. אך להפוך את אימפריית התקשורת שלו למונוליתית ומונוטונית - זו ממש לא זכותו.
חוץ מזה, מוזס רואה כיצד הבן-יקיר, יאיר לפיד, נשלח לעוד שנה וחצי של נדודים חסרי תכלית במדבר הפוליטי, וכיצד הפלטפורמה העיקרית שלו - הקו האנטי-חרדי - עלולה להתמוסס אם אכן יושג הסדר שיחליף את חוק טל. אז אם להתבטא בפרפראזה על דבריו של אותו לפיד: עיתון כזה ראינו רק בימי צ'אושסקו.
בואו נדבר עוד קצת על הצמד מוזס-לפיד. לא ברור להיכן יגיע לפיד, אך דבר אחד בטוח: הוא יקבל גיבוי חסר פשרות מקבוצת מוזס. איך אני יודע? כי זה המצב כיום. כי כאשר נחשף התקנון השערורייתי של מפלגת "יש עתיד", לא הופיעה על כך מילה וחצי מילה בידיעות אחרונות.
חוץ מזה, לפיד הוא הפוליטיקאי הראשון בהיסטוריה, שמקבל תשלום תמורת הפצת תעמולת הבחירות שלו. זה הרי מה שקורה מדי שבוע בטור שלו ב"7 ימים", ואין פוצה פה ומצפצף. את ערוץ 2 הוא נאלץ לעזוב, משום שמדובר במשאב ציבורי, אך באימפריה של מוזס הוא ממשיך לעשות כרצונו וכרצון אדוניו. זו לא רק שאלה אתית: ייתכן שהמשכורות של יאיר וליהיא לפיד מהוות תרומה לקמפיין של "יש עתיד", וככזו עליה לעמוד בתנאים הברורים הקבועים בחוק.
התקדים של אורי אורבך
תאמרו: הרי בני הזוג הם עיתונאים וזכותם להתפרנס. אז ראשית, יאיר יכול היה לצאת לחופשה בתשלום. שנית, כאשר נכנסו
שלי יחימוביץ',
אורי אורבך ודניאל בן-סימון לפוליטיקה, הם הפסיקו מיד את פעילותם העיתונאית - וזה כאשר רק היו מועמדים בפריימריז, ולא כאשר עמדו בראש מפלגה. בן-סימון היה כתב חדשות ולא בעל טור דעות, אך הוא נהג כראוי ועזב את הארץ למרות שמדובר במו"ל פרטי. ונא לשים לב במיוחד למקרה של אורבך: הוא היה בעל טור ב-ynet אך הפסיק לפרסמו כאשר עבר לפוליטיקה. אותו מקרה בדיוק אצל אותו מו"ל בדיוק - ועם תוצאות הפוכות.
שלישית, וזה העיקר, איננו יודעים דבר על ההסדרים הכספיים של בני הזוג לפיד עם מוזס. האם שכרם נותר כשהיה? האם הם צריכים לתת את אותה תוצרת? מה קרה למיזם שהוכרז אשתקד, כאשר כבר היו דיבורים כמעט ודאיים על כניסתו של יאיר לפוליטיקה, ולפיו ליהיא תרחיב את פעילותה בקבוצת ידיעות - כמובן תמורת העלאת שכרה? מי ששואל "איפה הכסף?", כדאי שקודם כל יענה בעצמו על השאלה הזאת.
בחזרה לקבוצת ידיעות אחרונות. אם היא תמשיך להתנהג כך, היא תגיע בתוך כמה שנים למקום בו נמצאת כיום קבוצת הארץ: כלי תקשורת שמאלני מובהק, שרק מעטים מוכנים לקרוא. זה יהיה הרבה יותר מסוכן לדמוקרטיה מאשר קואליציה של 94 ח"כים, אבל כפי שראינו - הדמוקרטיה היא לא בדיוק הדבר העיקרי שמטריד את מוזס.
