ל
שאול מופז יש אליבי - הוא טיפש (לא הייתי מעז לכנות אותו טיפש, אלמלא שטייניץ הקדים אותי). לא בגלל שהצטרף לממשלת אחדות - זה כל אחר במקומו היה עושה. הוא טיפש בגלל שלא הבין שבפוליטיקה תמיד יש אחר-כך. פתאום חוברים יחד אריות מקלדת ונמרי מיקרופון, ומעבירים אותו "זובור"...
מופז הוא לא הסיפור כאן. יש לנו האזרחים עסק עם תקשורת שמתייחסת לנבחרי הציבור כאילו היו קבלני ביצוע שלה. השלטון זה הם. ואם יהין מי מהמנהיגים לא להבין את הרמז - הוא חוטף בראש. מופז נקלע למצוקה. סוקרים ויועצים הזהירו אותו, שהחמצן במיכלי קדימה לא יספיק כדי לצלוח בחירות מוקדמות. בדמיונו ראה כותרות בנוסח: לבני הביאה לקדימה 28 מנדטים, ומופז מחק אותה. זה מלחיץ, בעיקר בגלל שגם אם זה נכון,
ציפי לבני אשמה - לא הוא.
תחושת גועל מזויפת ההכרזה על הצטרפות לממשלת אחדות הטריפה את בכירי העדר. מי שקרא ו/או שמע אותם, יכול היה לחשוב שיש להם בעיה עם זגזגנים, שקרנים ובוגדים שביצעו פרסה אידיאולוגית. שמענו את המצקצקים אומרים: איך אפשר לחנך ילדים שאסור לשקר אם המנהיגים משקרים בלי הנד עפעף? מה נגיד לתלמידים בשיעורי אזרחות אם נבחרי ציבור מתייחסים אל המילה שלהם כאילו שאינה מחייבת? ...צבועים!
תחושת הגועל שלהם מזויפת. אין להם בעיה עם פוליטיקאים שחוצים קווים אדומים. להפך. הם בונים עליהם. רמאים, שקרנים ובוגדים שרוצים לזכות בתמיכת התקשורת יודעים: כל בגידה שתפגע בליכוד, ו/או בנתניהו ובמתנחלים - תשווק לציבור כמנהיגות נאצלת. שרון שבגד בציבור שהמליך אותו, תוך כדי ביצוע פיגוע בדמוקרטיה, קרא בעיתון שהוא (ציטוט -
אילנה דיין:) "יחיד בדורו". איכסה...
מרדכי ולפיד כדוגמה יש המון דוגמאות - אביא שתיים. בקמפיין הבחירות ב-99', איציק מרדכי התחייב פומבית להתמודד עד הסוף. ההתחייבות ניתנה לציבור הרבה פעמים. הוא לא הבין שבתסריט שחיברו, הוא היה אמור להיות הנחש שיעקוץ את נתניהו למען ברק. הזמן נקף, והנחש עשה סימנים של נחוש. העדר לחץ, ולחץ, ולחץ - עד הקריסה. יום לפני הבחירות, הוא הסיר מועמדות. ככה זה כשפוליטיקאי משמיע התחייבות לציבור, שנוגדת את האג'נדה. טומי לפיד הוא הדוגמה השנייה.
הם רצו את ההינתקות. כדי לשווק אותה, ובעיקר כדי להלך אימים על מתנגדיה, העוקר היה זקוק לעזרתם. גם טומי לפיד - למרות ששלל את הנסיגה החד-צדדית בלי הסכם, ולמרות שהיה באופוזיציה - נדרש לתת את חלקו. לפיד הבוטה והדעתן - הצהיר, חזור והצהר - שהוא לא מתכוון לתמוך בתקציב. בכירי העדר ידעו שאם יתמיד בסירובו, העקירה תסוכל. הם התניעו מכבש. כמו איציק מרדכי, גם טומי לפיד קרס.
כשהגיע עם פיוזים שרופים לתוכנית של עודד בן-עמי (27.3.05), הוא היה מותש. הבוטות שהפגין כלפי המראיין ("קונים את הסבתא שלך"), הכילה בתוכה הודאה - מעכתם אותי! אל תאמינו להם. אין שום עקרונות מוסריים בזעם הקדוש שראינו מהם. כל שקר, או בגידה שתחזק את האג'נדה שלהם תזכה לתשואות.
הם נגעלו ממופז? הם יותר מגעילים...
