|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

הרפורמה המוניטרית

הפתרון נמצא מעבר לפינה - על הממשלה תפסיק להיות עבד של חובותיה והאזרחים יפסיקו להיות עבדים של המערכת הפיננסית. מוקדי הכוח ישתנו לגמרי. הפוליטיקאים יתייחסו לאזרחים ולא לבנקאים. שהרי מול האזרחים הם ייבחנו בניהול הכלכלה, בניהול מערכת מאוזנת ללא אינפלציה. הפתרון בהישג ידינו. מה שדרוש הוא רצון טוב של כל חלקי המערכת להפנים שהמסלול הקיים מוביל לקריסה מוניטרית
29/05/2012  |     |   מאמרים   |   תגובות
יובל שטייניץ, סטנלי פישר, חיים שני. ניתן למנוע את הקריסה של השיטה הקיימת [צילום: פלאש 90]

   רשימות קודמות
  תפתחו את העינים: ביבי מוכר את נכסי המדינה

בארבע השנים האחרונות מאז פרוץ המשבר במערכת הפיננסית העולמית ובשנה האחרונה מאז פרצה המחאה בישראל, עולות וצצות כל מיני הצעות לצעדים שאמורים לתקן את מצב הכלכלה בעולם ובישראל במטרה להעלות את הכלכלה על המסלול מחדש ולשפר את מצב האזרחים.

כל ההצעות, שחלקן הקטן בוצע ועל חלקן הגדול מדברים בלי שום כוונת ביצוע , מחפשות את הפתרון במסגרת גבולות הגזרה אותן מכתיבה השיטה המוניטרית השלטת בעולם מזה מאה שנה.
שיטה שחייבת לעבור שינוי מהותי אם רוצים לשנות את מצבם הכלכלי של האזרחים.

ומהי אותה שיטה שאליה משועבדים אזרחי העולם במאה השנה האחרונות? - כדי להבין את עקרונות השיטה חייבים להבין כמה מושגי יסוד בכלכלה המודרנית.

מושג ראשון - כסף

ובכן, מהו כסף?, מה נותן לו ערך?. מי מפיק את הכסף בעולם המודרני ומי אחראי על כמות הכסף?. התשובה לכך אינה ברורה מאליה ולרבים תראה בפעם הראשונה מוזרה. הכסף, אותה חתיכת נייר עם מספר עליה, או אותו מספר דיגיטאלי שכולנו רואים בתדפיס הבנק, לא היה שווה כלום אם המדינה שאמורה להיות ביטוי של כלל אזרחיה לא הייתה נותנת לו ערך, בהסכמתה לקבל אותו לתשלומי מיסים למדינה.

אם כך, האם המדינה מפיקה את הכסף?

התשובה לשאלה זו היא שלילית!!!. מי שמפיק את הכסף ברובו הם הבנקים הפרטיים שמפיקים את הכסף כחוב. ז"א, בכל פעם שמישהו לוקח הלוואה או אשראי נוצר כסף יש מאין.

הבנקים יכולים להפיק כסף יש מאין כחוב , ע"י מתן הלוואות ביחס רזרבה של 1:10.

על כל שקל שכביכול קיים במאזנים שלהם הם יכולים לחלק 10 שקלים שהומצאו בלחיצת כפתור, ושעליהם הם מקבלים ריבית ומרוויחים הון עתק. אפשר לומר, שבאופן תיאורטי, אם כל החובות הקיימים במערכת ישולמו, כמות הכסף במערכת תהיה אפס שקלים.

אם כך האם הכסף באמת קיים?

האם יש גיבוי לאותם מספרים דיגיטאליים שרשומים בחשבונות הבנקים של כולנו?

גם לשאלה זו התשובה היא שלילית!!!. בעיקרון אמור להיות גיבוי ל 10% מהכספים הרשומים בחשבוננו בבנק.

ולמה אני כותב בעיקרון. הנתון שמפורסם בפרסומי בנק ישראל לסה"כ נכסי הציבור במערכת הפיננסית הוא 2.5 טריליון שקלים. לפי העיקרון של 10% גיבוי, אמורה המערכת הפיננסית להיות מסוגלת לשחרר בכל רגע נתון 250 מיליארד שקלים. האם מישהו חושב שהמערכת מסוגלת לשחרר 250 מיליארד שקלים?!!!.

הרי ניסיון למשיכת 25 מיליארד שקלים שהם 1% מסה"כ נכסי הציבור, יגרום לערעור המערכת . המערכת הבנקאית באירלנד קרסה והולאמה לאחר שהמוני האזרחים רצו למשוך את כספם. המערכת האירית לא עמדה במשיכות של 17 מיליארד דולר.ולאחר שקרסה, והולאמה ע"י המדינה. האם זו לא הונאת פירמידה בקנה מידה קולוסאלי?.

יש לכולנו בעיה בהבנת המספרים הגדולים. המספר הזה של סה"כ נכסי הציבור הוא באמת מספר גדול שקשה מאד להבינו. בכדי לתת מושג לגודלו של המספר, ניקח משהו מאד מוחשי שנמצא בכותרות בשנתיים האחרונות. הכוונה כמובן לדירה . מחירה הממוצע של דירה בישראל הוא כמיליון שקלים.

סה"כ נכסי הציבור שווים לכאורה לכמות דירות עצומה של 25 מיליון דירות. או עשר דירות לכל בית אב במדינת ישראל. אני חושב שהדמיה זו מראה עד כמה מופרח המספר הפיקטיבי יש לומר של נכסי הציבור.

מושג שני - תקציב המדינה

מאיפה למדינה יש כסף. המדינה היא לא מפעל ייצור (אם לא נתייחס לרגע למפעלים שעדיין בבעלותה). התשובה די ברורה וידועה. המדינה גובה מיסים מאזרחיה למימון כלל הפעולות, ביטחון, חינוך, בריאות וכו'. את הכסף שחסר למדינה היא לווה. על-ידי הנפקת שטרי חוב שמכונים אג"ח ומשלמת ריבית על החובות.

תקציב מדינת ישראל עומד על כ-300 מיליארד שקלים . המדינה גובה מיסים בסה"כ של כ-200 מיליארד שקלים ממחזרת הלוואות בסכום של כ-70 מיליארד שקלים. ומשלמת ריבית על סה"כ חובות המדינה, 35 מיליארד שקלים כל שנה.

כן זה הסכום והוא שווה בדיוק די מרשים לסכום אותה גובה המדינה מאזרחיה כמיסי הכנסה במקור. אז כן, כל מיסיי ההכנסה שנגבים מהאזרחים מיועדים למטרה אחת בלבד תשלום ריבית על החוב הלאומי. אזרחי ישראל שילמו בעשר השנים האחרונות סכום מדהים של 350 מיליארד שקלים תשלומי ריבית על החוב הלאומי. חוב שלא היה אמור להיות שם מלכתחילה.

כספים אלו יכלו להיות מתועלים לרווחת הציבור, ליצירת רווחה ברמה בלתי נתפסת. הם יכלו להיות מתועלים לבניית תשתיות לשירות הציבור, אולם במקום רווחה לציבור הם תועלו ליצירת רווחה לציבור מצומצם של מקורבים לצלחת המערכת הפיננסית ולמערכת הפיננסית עצמה.

האם זה המצב הנהוג בעולם?

לצער כולנו כן. השיטה קיימת במרבית מדינות העולם ובאמצעותה משועבדים האזרחים למערכת הפיננסית, באמצעות יצירת חובות שהומצאו בלחיצת כפתור, אבל משולמים בזיעת העבדים המודרניים עד סוף ימי חייהם.

זו הסיבה למרד האזרחים שפורץ בכל מדינות העולם בדרישה חד-משמעית לשינוי המערכת כך שתעבוד עבור 99% מהאזרחים במקום עבור 1% של מקורבים . המרידות פורצות בכל העולם החל מארה"ב דרך ספרד, יוון, אירלנד ושאר המדינות שסובלות כעת מנחת זרועה של המערכת הפיננסית

אז מה הפתרון, איך משתחררים מטבעת החנק של החובות?

התשובה יחסית פשוטה להבנה. המדינה אסור לה לוותר על ריבונותה. המדינה שהיא זרוע הביצוע מטעם אזרחיה חייבת להפיק את הכסף בעצמה וללא חוב. !!. סה"כ חובות המדינה הוא 620 מיליארד שקלים . והוא שווה לאמצעי התשלום במשק שהרי הוא מקור הכסף במערכת. הכסף הקיים נושא החוב יכול להיות מוחלף בהחלטה של המערכת בכסף חדש נטול חוב, מבלי לגרום לאינפלציה או לקיטון בכמות הכסף שיוביל למיתון.

השיטה חייבת לעמוד על שני עמודי יסוד.

  • איסור מוחלט על המדינה לקחת הלוואות למימון פעילותה. את הכסף החסר היא תפיק בעצמה שהרי היא זאת שנותנת ערך לכסף, בהסכמתה לקבלו לתשלומי מיסים.

  • איסור מוחלט על הבנקים להלוות כספים שאינם ברשותם . אם בבנק יש פיקדונות בסה"כ של 10 מיליארד שקלים .הוא יוכל לחלק הלוואות עד סכום זה. כמובן שהסכום יהיה קטן בהרבה מכיוון שהוא צריך גם כספים למימון פעילות ולביטחונות. ובנק שיחלק את כל כספי הלקוחות יאבד את לקוחותיו במהירות.

האם הכול בטוח בשיטה זו?

כמובן שלא. אם הממשלה תגזים בהפקת הכסף למימון פעילותה היא תחולל אינפלציה. אבל את השיטה להגבלת הסכום המותר ביחס לגידול באוכלוסיה או פרמטרים אחרים, אני משאיר לזוכי פרס נובל בתוכנו . אין ספק שהם יגיעו לנוסחה מנצחת. יש לזכור, הממשלה היא כל מה שיש לנו האזרחים. עדיף להיות תלויים בה מאשר במפיקי הכסף הפרטיים .

ומה היתרונות בשינוי השיטה?

האם יש תקדימים לשיטה זו בעבר?

היו בהחלט. ההיסטוריה רצופה בדוגמאות לניהול מערכת נטולת חוב , כמובן שבכל המקרים נלחמה המערכת הפיננסית בכל כוחה במטרה להסיר את "הרעה" לטעמה ולחזור לשיטה המועדפת עליה היא הפקת הכסף כחוב על-ידי הבנקים.

האחרון שביצע את השיטה בפועל היה הנשיא לינקולן שהפיק את הכסף ע"י המדינה לאחר שנסחט ע"י הבנקאים של תקופתו, כשביקש לממן את מלחמת האזרחים. גם הנשיא קנדי חתם על צו נשיאותי בו הוא מאשר להפיק כסף נטול חוב מטעם המדינה. לא צריך להיות היסטוריון גדול כדי לדעת איך סיימו שני הנשיאים את תפקידם.

הפתרון נמצא מעבר לפינה. והוא בהישג ידינו. מה שדרוש הוא רצון טוב של כל חלקי המערכת כולל המערכת הפיננסית שחייבת להבין שהמסלול הקיים מוביל רק למקום אחד, קריסה מוניטרית וסבל רב לכל אזרחי המדינה. ישראל היא מדינה עצמאית. יש לה מטבע עצמאי. היא מייצאת מוצרים שהעולם צריך . יש לה מקורות אנרגיה זולים וזמינים. אין שום סיבה שלא לשנות את המערכת ולהיות "אור לגויים". כפי שחלקנו מבין את תפקידו של עם ישראל.

בשיטה הקיימת המסלול הברור. אולם הקריסה ניתנת למניעה. אפשר וצריך לשנות את השיטה המוניטרית ולצאת לדרך חדשה.

תאריך:  29/05/2012   |   עודכן:  30/05/2012
אורי ירון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הרפורמה המוניטרית
תגובות  [ 17 ] מוצגות   [ 17 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מאור89
29/05/12 21:26
2
נועה34
30/05/12 16:15
3
אנונימי
30/05/12 21:10
 
אורי ירון
31/05/12 21:21
 
אנונימוס1
1/06/12 10:03
 
פלמוני
1/03/13 22:31
 
אמיריי
27/08/12 19:08
4
כותבי תרחישם12-12
31/05/12 10:48
5
תומר88
1/06/12 00:30
6
אנונימוס1
1/06/12 09:58
7
עדי123
1/06/12 16:23
8
אורי... .
17/06/12 05:02
 
אבינעם שקד
29/06/12 22:18
9
אזרח1234
2/08/12 00:25
10
מישהו
29/09/12 19:58
 
הייטקיסט
11/10/12 19:07
11
דוד איש
11/01/13 00:27
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"אנחנו בכיוון של גרמניה של שנות ה-30; חציה של החברה היוונית לא מאמין יותר בערכים דמוקרטיים..." כך אומר היווני ניקולס מאראנדזידיס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מקדוניה ביוון. מר מאראנדזידיס הוא אחד מהאינטלקטואלים של יוון. הוא מזועזע מהעלייה המהירה של הקיצונים בארצו, במיוחד הימין הניאו נאצי. בראיון בגלוב, הפרופסור לא ברר במילים: "יוון היא בדרך של רפובליקת ויימאר, שהוקמה בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה בעיצומו של המשבר הכלכלי החמור שהוביל לעלייתה, בשנת 1933, של המפלגה הנאצית ואדולף היטלר."
29/05/2012  |  נורית גרינגר  |   מאמרים
חלפו שנתיים מאז הפעם ההיא, אז יצאתי לסיור של שוברים שתיקה בחברון. אם אז רציתי לראות את דברו של הצד השני בנוגע למתרחש בחברון, הפעם רציתי לראות את הדיסוננס בין שני הצדדים. הסיור היה מטעם בית המדרש לזכויות אדם של האוניברסיטה העברית – מטעם ה'רבנים לזכויות אדם'. כן, יצאתי לסיור במימון של הקרן החדשה לישראל.
29/05/2012  |  עקיבה לם  |   מאמרים
השירה נחשבת אומנם למלכת האומנויות, אך בישראל אין לה מעמד עצמאי. במקום זאת היא כרוכה בפרוזה, בקשר גורדי שכותרתו ספרות. אפילו משרד התרבות והספורט בכבודו ובעצמו, אינו מבחין בין שתי האומנויות ומאגד אותן יחד. במינהל התרבות שבמשרד, קיימת המחלקה לספרות, ובמועצה הציבורית לתרבות ואמנות קיים המדור לספרות. זאת, על-אף שמשוררי ישראל מנהלים אורח חיים תרבותי עצמאי, מנותק למדי מאחיהם הסופרים. קיימים יותר אירועי תרבות המוקדשים לשירה גרידא, מאשר אירועים המכנסים פיוט ופרוזה. קיימות קבוצות משוררים, סדנאות שירה, כתבי עת פואטיים ועוד מגוון התאגדויות ופעילויות ייחודי לחלוטין לשירה. בשדה המעשי, רב המבדיל בין השירה לבין הפרוזה מן המשותף.
28/05/2012  |  אדם דובז'ינסקי  |   מאמרים
סבב השיחות הנוכחי בין אירן לבין המעצמות אינו מבשר את סיום המשבר. אירן, לכאורה, מתרצה, אך בפועל, אין חדש תחת השמש. מומחים סבורים שאירן מעוניינת להגיע להסדר מתוך חשש שמא החרב הכלכלית תתהפך על צווארה. מאידך, נשמעים קולות אחרים המגיעים מטהרן. יתכן וזו רטוריקה פוליטית בלבד שנועדה לצורכי פנים. לעזרתם של אותם מומחים המזהים בקיעים בעמדה האירנית מצטרפים כמה מומחים משני מכוני מחקר יוקרתיים מאוד, מכון ראנד ומכון וושינגטון למדיניות במזרח התיכון.
28/05/2012  |  צ'לו רוזנברג   |   מאמרים
נתניהו מיישם מדיניות כלכלית קיצונית, שמנסה להפוך את "האיש השמן" "לאיש רזה", כשהוא מתעלם מכך שרזון מופרז הוא מחלה בפני עצמה. המדיניות הכלכלית של נתניהו שמחלישה את המדינה פוגעת קשה בתפקודה של המדינה ומובילה לתחלואים קשים, שהיום מתפרצים מול עינינו בחברה הישראלית. חוסר היכולת של המדינה להתמודד עם הבעיות של החברה הישראלית, מסמלת אוזלת יד של המדינה שהייתה אמורה להציג פתרונות לבעיות הללו.
28/05/2012  |  דניאל גיגי  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il