|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המלצות ועדה לא יפחיתו מחירי המזון - <br>אך יש פתרון
|
המלצות ועדת קדמי (ועדת המזון) לא יפחיתו בצורה משמעותית את מחירי המזון ● ערבות הדדית בינינו - כן
|
|
שינוי גישה הוא הפתרון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המלצות וועדת קדמי מאוששות את התחושה של כולנו שפשוט יקר לחיות כאן.
אכן, נתונים בינלאומיים רבים מעידים כי ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם, הן באופן מוחלט והן ביחס להכנסה הממוצעת במשק.
למה יקר כאן? האמת, יש המון סיבות וועדת המזון ומומחים רבים לפניה הצביעו עליהן במדויק.
הריכוזיות, היעדר תחרות אמיתית, מודעות צרכנית נמוכה ( עד המחאה החברתית), שיטת מס בעייתית, שקיפות נמוכה ועוד ועוד ועוד.
אבל, התשובה האמיתית, המסתתרת מאחורי כל הסיבות הללו היא אחת.
למה המוצרים אצלנו יקרים בכל קנה מידה? כי אפשר.
כלומר, היצרנים רוצים רווח מקסימלי לעצמם, ואנחנו הצרכנים מוכנים לשלם, אז למה לא?
כך יוצא, שרשתות הנחשבות זולות אצלנו, קחו לדוגמה את רמי לוי, הן אומנם זולות מהמתחרים, אבל רמת המחירים כולה, כולל של רמי לוי, מטורפת.
קנה המידה שלנו פשוט מעוות ויקר להחריד.
במירוץ הנוכחי של כולם אחרי מיקסום הרווח לעצמם, הכל מתנהל מתוך הנחה שזה משחק סכום אפס, בו רווח של היצרן הוא בהכרח הפסד של הצרכן ולהפך.
בנוסף, כולנו קורבנות של השיטה הזו, כיון שמי שב"כובע אחד" שלו הוא יצרן, מוצא את עצמו ב"כובע שני" שלו כצרכן, של מוצרים, שירותים, חומרי עבודה, רכבים דירות וכדומה.
בקיצור, זה מצב קלאסי של Loose Loose, החיים כאן הפכו ליקרים מאוד, הפערים הכלכליים הולכים וגדלים וכולנו עובדים יותר שעות ובאינטנסיביות הולכת וגדלה, רק כדי "לגמור את החודש" במקרה הטוב.
דמיינו לעצמכם מצב אחר, הפוך לגמרי. הכלכלה לא חייבת להיות משחק סכום אפס, אלא יכולה להיות מושתת על סינרגיה, שיתופי פעולה, התחשבות זה בצרכיו וביכולותיו של זה, דאגה וערבות הדדית בינינו, ממש כמו בתוך המשפחה שלך, שלי, של כולנו.
בכלכלה שתתבסס על ערבות הדדית בינינו, יכולים כולנו להתפרנס בכבוד, להרוויח רווח סביר ועדיין לספק מוצרים ושירותים במחיר שווה לכל נפש.
חשוב שנפנים כי אף אחד לא מרוויח מהמצב הנוכחי. השחיקה ברווחי יצרניות המזון, רשתות המרכולים, חברות הסלולר, חברות התקשורת ועוד רבות אחרות היא עדות לכך. ודוגמה מצויינת לכך שאנחנו, הציבור, לא בהכרח מרוויחים מקריסת רווחיות החברות הגדולות במשק היא שחיקת החיסכון הפנסיוני של כולנו בשל ירידת ערכם של ניירות הערך שהנפיקו חברות אלו ושמוחזקים על-ידי המשקיעים המוסדיים עבורנו ליום היציאה לפנסיה.
כולנו פשוט מוציאים את העיניים זה לזה ולא ברור מי מרוויח מזה.
אין ספק, שכנתקשר בינינו בערבות הדדית, זה לא יקרה.
כלכלת הערבות ההדדית תוריד באופן משמעותי את יוקר המחייה, בלי צורך ברגולצייה אגרסיבית או מרד צרכנים.
במקום להוריד חברות על הברכיים, כפי שעשה שר התקשורת לחברות הסלולר הוותיקות, חברות יפעילו רגולצייה עצמית ומרצון.
האם הייתם מוכרים לאבא שלכם, או לילד שלכם, מוצר/שירות במחיר מוגזם? ברור שלא. ככה זה כשכולם דואגים זה לזה, ערבים זה לזה.
בערבות הדדית, המגזר העסקי ואנחנו הצרכנים נחיה בהרמוניה ובסימביוזה הדדית. זה החזון ההומני, המתחשב, השפוי והיחידי שיחזיק מעמד.
כיון שכך, הוא גם המשתלם ביותר, לכולנו, למרות שכרגע קשה לנו להבחין בכך. פשוט, גדלנו אחרת, התחנכנו אחרת, התרגלנו למצב הנוכחי, הוא ברירת המחדל שלנו.
עד אז, יש בהחלט מקום לוועדות כאלה וליישום חלק משמעותי מההמלצות שלהן, כמו גם של וועדת טרכטנברג.
אבל, במקום להתנהל בכבידות מקרב לקרב ולקוות לטוב, הגיע הזמן להפסיק את המלחמה ולחיות בצוותא, ברווחה יחסית לכולם.
זה יקרה כשנתקשר בינינו בערבות הדדית.
|
|
לכותבת MA במשפט פיננסי והיא פעילה ב"תנועת הערבות".
|
|
| תאריך:
|
15/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2012
|
|
עו"ד דנה סרבי-קובלסקי
|
|
המלצות ועדה לא יפחיתו מחירי המזון -
אך יש פתרון
|
|
|
המחאה החברתית שבימים אלה תימלא שנה לתחילתה, משולה לרעש בעוצמה נסבלת. בניגוד לזאת שבכיכר תחריר בקהיר, שם היא גרמה להתמוטטות פירמידת השלטון ללא מציאת פתרון בנייה חלופי. התוצאה כרגע היא מצב של תוהו ובוהו. אצלנו לעומת זאת, היא היוותה תזכורת. יש לטפל במבנה, ובמקרה שלנו במבנה החברתי, ולדעתי גם הפוליטי. עצם השם "מהפכת התודעה" אומר כי ההפגנות הן אמצעי, טקטיקה. המטרה- האסטרטגיה, שינוי סדרי חברה וגם שלטון. אבל אלה מטבע הדברים הם לא עניין של זבנגים, חזקים ככל שיהיו. ישנן רעידות משנה קטנות ואלה מזכירות לנו שהלוחות הטקטוניים בעומק, פועלים. כלומר, הסיבות למחאה קיימות, אך את המחאה עצמה לא ניתן לשחזר. אפילו אם יצליחו להביא לכיכר רבין מאות אלפים- היא לא תשוחזר. גם אם יוסיפו להתקיים עצרות והפגנות במקומות שונים או אף הפגנה בכיכר מוזיאון תל אביב מלווה בבימת אמנים, זה יהפוך את זה יותר ל"הפנינג" מאשר למחאה מן הפופיק. משום כך בשלב הביניים, עד שהדינאמיקה תעשה את שלה יש להשתמש ברעידות הקטנות כתקופת ביניים למעשים, בשטח...
|
|
|
|
|
במגילת העצמאות מופיעים שלושה טיעונים מתחום המוסר המדיני המיועדים להצדיק את כינונה של המדינה היהודית. הראשון מעוגן בקשר ההיסטורי בין היהודים לארץ ישראל. לפי טיעון זה, היהודים, שמולדתם היא ארץ ישראל, הוגלו ממנה בכח הזרוע, אך גם בהיותם גולים מארצם המשיכו לשאת אליה עיניהם במטרה לחזור אליה. הטיעון השני המופיע במגילה מסתמך על הזכות האוניברסלית להגדרה עצמית: כל אומה זכאית להגדרה עצמית לאומית ולעמוד ברשות עצמה. הטיעון השלישי נוגע לצורך הדחוף בכינונה של הגדרה עצמית יהודית כתוצאה מרדיפות היהודים - אלו שגברו במאה התשע-עשרה ושהגיעו לשיאן בשואה. היחס בין שלושה טיעונים אלו והדגשים השונים הניתנים להם מאפשרים כמה פירושים שונים לרעיון המדיני הציוני.
|
|
|
|
|
פרשת שלח, שבמרכזה פרשת המרגלים, היא פרשה מרתקת העשירה בסוגיות פסיכולוגיות. אחרי סדרת הזהויות, שפתח בהן ספר בראשית - החל בסוגיית הזהות האישית של אדם הראשון (המגולמת בפנייה הרועמת "אייכה"), ושל קין בזיקה לאחיו הבל ("אֵי הבל אחיך), דרך גיבוש הזהות המשפחתית של נוח בתיבה ועד עיצוב הזהות הלאומית של אברהם אבינו - צועדת הפרשה צעד נוסף ובונה עוד נדבך בסדרה. הפרשה מצביעה דומני על זהות ייחודית חדשה: זהות הארץ בזיקה לזהות האישית והלאומית.
|
|
|
|
|
באחת מאיגרותיו מציע מרטין בובר קריטריון למוד על פיו מוסריותה של אומה. מן הזיכרון אני מצטט כי אמר שההבדל בין מדינה מוסרית למדינה שאינה מוסרית הוא כי המוסרית אינה חוטאת חטאות בלתי נחוצות.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע כל כך אקטואלית, שאני לא מצליח להחליט על מה לכתוב, באיזה נושא להתמקד; מרוב לבטים כבר מסתובב לי הראש. אז נתחיל מהתחלה ונראה לאן נגיע [במדבר י"ג]: [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם. [ג] וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה': כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. רש"י פותח את פירושו בציטוט מן המדרש: למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים - לפי שלקתה על עסקי דִּבָּה, שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. כידוע, המהלך הזה נגמר לא טוב, המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה באזני העם וכתוצאה מכך נגזרה על כולם גזירה [פרק י"ד]: [כט] בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל-פְּקֻדֵיכֶם, לְכָל-מִסְפַּרְכֶם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה: אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם, עָלָי. (...) זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל-הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת, הַנּוֹעָדִים עָלָי; בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, וְשָׁם יָמֻתוּ.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
