שוב זכה מינהל מקרקעי ישראל לביקורת נוקבת של ערכאה שיפוטית. לפני מספר ימים ביקר בית המשפט המחוזי בתל אביב, בחריפות, התנהגות מנהל מקרקעי ישראל, שסירב להחזיר כספים על-אף שומה מכרעת.
מעשה שהיה כך היה: חברת מחצית היובל, העוסקת בניהול נכסים, התקשרה עם מינהל מקרקעי ישראל בחוזי פיתוח שעניינם הקמת מגדל משרדים במגרש שבפינת הרחובות קפלן ומנחם בגין בת"א.
בין הצדדים התגלתה מחלוקת לגבי שווי המקרקעין וזו הוכרעה ע"י השמאי הממשלתי המחוזי (שקבע כי שווי המקרקעין הינו כ-12 מיליון שקלים ולא כ-28 מיליון שקלים, כפי שטען המינהל).
בעקבות קביעה זו, דרשה החברה להחזיר לה את יתרת הסכומים ששולמו על בסיס הדרישה המקורית של המינהל - וסורבה. החברה פנתה לביהמ"ש ושם טען המינהל כי השומה המכרעת, שניתנה כאמור ע"י השמאי שממשלתי המחוזי, שגויה והתובעת איננה זכאית לקבל בחזרה את יתרת הסכומים.
התנהגות שרירותית וחסרת תום לב
השופט
חגי ברנר, רשם ביהמ"ש המחוזי בת"א, לא חסך שבט ביקורתו את התנהגות זו של המינהל. הוא קבע כי ההליך של בירור המחלוקת נעשה על-פי הכללים והנהלים שהמינהל קבע באותה עת.
משקבע המינהל את "כללי המשחק" הרי שאי קבלת עמדתו ע"י מי שהוסמך להכריע בעניין מהווה התנהגות שרירותית וחסרת תום לב בעליל. השופט הוסיף כי התנהגות זו "אינה מתקבלת על הדעת כאשר עסקינן במינהל, שהוא גוף ציבורי הפועל על-פי דין, החייב לנהוג ביושר ובהגינות מרביים כלפי מי שנזקקים לשירותי".
לטענת המינהל כי מטרתו לחסוך בכספי ציבור, השיב השופט כי "חסכון בכספי ציבור אינו יכול לבוא על חשבון כללי הגינות בסיסיים, איננו מצדיק התנהגות שרירותית וחסרת תום לב ואיננו חזות הכל".
לדון מחדש בהתנהלות המנהל
אין זה מקרה ראשון שהתנהגותו של המינהל "זוכה" לביקורת נוקבת של בתי המשפט. יתכן ופס"ד זה, שמצטרף לפסקי דין קודמים, מחייב דיון רציני ומעמיק אצל המנהל החדש של המינהל. אך בכך אין די. על פרקליטות המדינה לוודא שפסקי דין כגון זה לא יחזרו על עצמם ושוב לא יזדקק פלוני לערכאות שיפוט במקרה של התנהגות "שרירותית וחסרת תום לב בעליל" של מינהל מקרקעי ישראל.
מקרה כגון זה שבו המינהל מחליט שלא לכבד החלטה שניתנה על-פי הנוהל שהוא עצמו קבע וכפה אותו, הר כגיגית על מי שנזקק לשירותיו אסור שיחזור על עצמו. חשוב כי היזמים יוכלו לסמוך על נהלי המינהל ולאחר שיסתיים ההליך לפי הנוהל הרלוונטי ידעו כי ההליך מוצה ותוצאתו מחייבת את כולם. מקרים כאלה לא רק שמפרים את האמון שחייב להיות בין האזרח לריבון, אלא שהם גם יוצרים חוסר ודאות שעלולה להשפיע לרעה על מחירי הנדל"ן.
למותר לציין שביהמ"ש הורה למינהל להחזיר את יתרת הסכום לחברה וחייב את המינהל בהוצאות ההליך.
