ניראה מה היה למשורר הגדול דוד אבידן לאמר בדיוק בנושא זה: מדוע בכל זאת; וזאת אף אם פני הדברים במקומותינו ניראים תכופות גרועים עד גבה-גרועים.
מה שמצדיק יותר מכל
את החלום, את היאוש הגדול,
את הידיעה שאין כל הצדקה
ואת חיפושה מחדש כל דקה,
את ההתפעמות ואת המועקה,
מה שמצדיק יותר מכל,
מה שמצדיק את היאוש הגדול,
היא העובדה הפשוטה, החותכת,
שאין לנו בעצם לאן ללכת.
ואני מוסיף: לא משום שכזאת וכזאת ואמירות שגב מסוג כזה או אחר; אני מוסיף את העובדה הפשוטה, החותכת, שלא פשוט הוא הדבר.
תשובה רועמת: "לא פשוט" אינו "אי אפשר"
אז נוסיף:
לא כל מה שבאפשר
מתממש לו כבר מחר
אם לא פשוט הוא העניין,
אז פה ושם נבנה בניין
וגם נחטוף מכות מניין
שנים אולי יקח דבר
עד שיהפוך לו זה לא כבר
אף אם שיבה אז יעטה הראש
כי לנו הנתיב לכבוש
ואף אם יעלה הגיל
עדי עת כבר-אין-בה גיל
להר בכל זאת נעפיל
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
