שיעור ראשון בתמיכה כאשר אנו מתקשרים לתמיכה בבעיה כלשהי במחשב, הדבר הראשון שאומר לנו הטכנאי: כבו את המחשב והדליקוהו. לפעמים שוכחים ואז "משתגעים". משנים הגדרות, מחליפים חלפים, מנסים כל מיני אפשרויות, שום דבר לא עוזר. בסוף נזכרים, עושים ריסט (כיבוי והדלקה מחדש) ופתאום הכל נפתר.
יצורים אנאלוגים בעולם דיגיטלי אנחנו אולי יצורים אנאלוגים, אבל בעולם דיגיטלי - ואת הדבר הקטן הזה כנראה שכחנו. כל ניסיונותנו לפתור את הבעיות החברתיות עולים בתוהו, אדרבא - הן הולכות ומחמירות. זה מזכיר את תהליך השלום (עליו השלום) וזה בכלל מזכיר לנו את עצמנו: חבורת כשלונות שכל הזמן מנסה שוב ושוב ושוב, רק כדי להכשל שוב.
הגיעה העת לעשות "Reset" אז מה עושים אם כל הזמן נכשלים? נכון: ריסט - איתחול. מבחינה חברתית-כלכלית זה אומר איפוס משאבים, ואז ממשיכים (כמעט) כרגיל רק מבסיס נקי ובריא.
לא מתחילים מאפס. בנינו כאן לא מעט מנגנונים חברתיים. יש מדינות, כלכלות, חברה חיה ותוססת, אין טעם לעצור. פשוט מאזנים משאבים וממשיכים. 90% מההון של האנושות נמצא בידי 10% מהאנשים. במישור העקרוני כבר ממש לא משנה איך הוא הגיע לשם (ביושר או בגניבה, במקרה או בכוונה) דבר אחד ברור: זה לא יעיל, זה לא בריא, זה לא נכון, זו טעות, זו תקלה. לשמחתנו קל מאוד לתקנה.
קפיטליזם מרוסן שלב ראשון ריסט/איתחול/איפוס משאבים: הלאמת הון מן האנשים העשירים בכל העולם! לא נזרוק אותם לרחוב, אפשר להותיר בידי כל משפחה עשירה סכום נאה (כולל רכוש) כדי שהיא תוכל להתקיים ללא זעזועים גדולים: נניח בשווי של עד 5 או 10 מיליון ש"ח. שלב שני ממשיכים בקפיטליזם כרגיל, רק דואגים להמנע מלחזור על אותן טעויות כדי שלא נגיע שוב בדיוק לאותן בעיות.
איך? עד שכר 50,000 ברוטו (שזה רוב האנושות) הכל רגיל ללא שינוי. מעבר למשכורת זו מס הכנסה יתחיל "לאכול" אותה במהירות, כך שאדם פרטי כבר לא יוכל להכניס לכיסו סכומי עתק. מי שיעלים הון יכלא וחלק ניכר מרכושו יחולט.
אנשים מוכשרים, בכירים, משכילים, בעלי מקצוע ומעמד, ימשיכו להרוויח שכר גבוה ויצברו ביושר הון מחדש (בלי להתפרע). אנשים פשוטים יותר ירוויחו משכורות נמוכות. הרעיון הקפיטליסטי ימשך כשהיה.
לא אני צריך טייקונים, לא אתה ולא את. אף אחד לא זקוק להם, העולם יסתדר הרבה יותר טוב בלעדיהם. אילי הון יוכלו להמשיך לנהל את עסקיהם הגרנדיוזים בעזרת כספי החברות, אבל חשבונות פרטיים ישארו בתחום הסביר. עדיין יהיו עשירים ועניים, עדיין ישתלם להשקיע ולהרוויח, אך לא בלי גבול. רוב כספה של האנושות ישאר ברשותה ולא יעבור לכיסים פרטיים, להירקב בחשבונות בשווייץ או למשחקי קזינו בדמות בורסת נגזרים בשווי קוואדריליונים.
בשביל זה יש דמוקרטיה לו היו שואלים את סילמן המנוח מה הוא מעדיף: לשרוף את עצמו או לקחת את כספי העשירים, לא בטוח שהוא היה מתלבט יותר מדי. כיצרנית עוני מקצועית, הצליחה המדינה לייצר לא מעט מצוקה. אם כל האנשים שבמצוקה ישכילו להתאחד, תהיה להם השפעה אלקטורלית אדירה.
אתם ריאליסטים מדי, זה נשמע לכם מדע בדיוני ובצדק. כי בעוד שהאליטות מאוחדות, הציבור המטומטם מתקוטט בינו לבין עצמו: למי מהאליטות המושחתות להעניק את הלגיטימציה לשדוד אותו, מימין או משמאל? אך תודו שאין שום מניעה, חוקית או אחרת לכך שאם יקום מנהיג כריזמטי ויזכה לרוב הנדרש בכנסת, הוא יוכל להעביר איזה חוק שהעם ירצה, לרבות חילוט כספים או אפילו קומוניזם.
ביבר הקופים אפשר להשוות את האליטות לשומר בגן חיות, את הציבור הרחב לקופים בכלוב, ואת הדמוקרטיה למפתח שהשומר זרק להם על הריצפה כי הוא שאנן ויודע שהם כה טיפשים שהם לעולם לא יעשו בו שימוש. השומר צודק: הציבור כה נעול מחשבתית, שהוא יעדיף להמשיך כהרגלו למחות, לצרוח, לקשקש ולהתחנן לשומר שיתעלל בו קצת פחות, מאשר לקום ולקחת בעצמו אחריות ממשית לגורלו.
כוחה של תרבות רעיון ה"ריסט העולמי" מהווה הזדמנות פז להבנת המושג "תרבות" (או "חוק העדר"). מצד אחד הבסיס פשוט מאוד: חילוט כספי העשירים. מצד שני אינכם מסוגלים לאכול אותו, ללעוס, לבלוע, בוודאי לא לעכל. כולכם תקועים בתוך התרבות, יש לכם חסם אדיר לחשוב מבחוץ. מה איכפת לכם לקחת מהעשירים את הכסף? היי, לאן ברחתם? אתם בפאניקה רק מהרעיון...
קוצ'י קוצ'י, פסססט, תירגעו, אפשר להתקרב. מה לא הגיוני? פתק אחד בקלפי ועשיר המנסה להסתיר את רכושו, הופך מיד למבוקש על-ידי כל זרועות אכיפת החוק. לא נכון?... יברח לחו"ל? יש הסכמי הסגרה, אך מעבר לכך הרעיון כה טוב, שמרגע שההמונים יקלטו אותו הוא יאומץ בכל העולם.
רעיון ה"ריסט" אינו מקורי לגמרי זאב
ז'בוטינסקי בכבודו ובעצמו הגה רעיון של מעין "שנת שמיטה" כל חמישים שנה. אפילו איינשטיין בכבודו ובעצמו אמר: "אף בעיה לא תפתר באותה רמת מודעות בה היא נוצרה". כמה אנשים בתקופתנו חושבים "מחוץ לקופסא"? אפס! כמה מדענים יושבים אל המדוכה בניסיון לתכנן כלכלה חדשה או לפתור את בעיות היסוד של הקפיטליזם? אפס! לפעמים עודף ריאליזם עלול להיות גם קצת "רעליזם"...
איפה הכסף? חשבתם שהבעיות החברתיות הרבות נוצרות משום שקשה לנהל חברה אנושית? לא נורא, זה אנושי לחשוב. מאות מיליארדי שקלים שודדות מאיתנו האליטות בארץ הקודש מדי שנה, מאות טריליוני דולרים מוצצות ה"טפיליטות" מן האנושות בעולם, איך הן עושות זאת? אולי כך:
200 מיליארד הון שחור, שהמדינה נכשלת לגבותו.
נראה שהשלטון עושה כל מאמץ כדי שלא להצליח לגבות את ההון ש"חבריו" אנשי ההון מעלימים.
80 מיליארד הטבות מס, שהפכו עד מהרה לדמי חסות/פרוטקשן כדי שהעשירים לא יברחו מהמדינה. כאן נראה שהנאנסת דווקא די נהנית להיאנס. ביבי לא עושה מאמצי יתר להקטין את הסכום הזה, אדרבא הוא גדל ומתנפח מדי שנה (לא רק ביבי, גם הסכום).
50 מיליארד - מחיר השחיתות על-פי הערכת פרופ' זליכה לפני שנים רבות, מי יודע אולי הוא היה צנוע בהערכותיו. הפנסיה של זקני צה"ל,
עסקות חליבה - רכישת חברה בהלוואה ואז החזרת ההלוואה על-ידי חלוקת דיבידנדים נדיבים לעצמך, דירקטור - מקצוע פרזיטי מיותר למקורבים בלבד, "יסוד נפשי" - יסוד אלכימי שלא כתוב בטבלת היסודות המשמש לצורך הלבנת שחיתות, ועוד אינספור פטנטים ליניקת כספים והכשרתם, שבהחלט יהיה מעניין להעלותם לדיון על השולחן.
200 מיליארד נשדדים על-ידי "יוקר המחיה" הכולל את עליות המחירים המטורפות, החינוך "חינם" היקר מפז, עמלות, ריביות, תשלומים, מסים, תאגידים, אותיות קטנות, ועוד אינסוף טריקים ושטיקים שה"טפיליטות" הגו ממוחם הקודח כדי למצוץ אותנו. במקביל משק העבודה הפך אט אט, מבלי שהרגשנו, לשוק עבדים: עבודת פרך ללא תמורה הולמת, תוך אכיפה עלובה של חוקי העבודה המזמינה הפקרות. כל הדברים הללו הובילו את המדינה והאנושות לקריסה, ואת האליטות לגן עדן עלי אדמות.
חזירים הגזמתם הרעיון הקפיטליסטי של תאוות הבצע (החיובי במינון נמוך) יצא משליטה, החזקים לא הצליחו לרסן את תיאבונם החולני. הציבור התרגל ליילל ולצווח, אבל הוא גם יכול יום בהיר אחד להתעורר ולומר: הגזמתם! כך בפתק אחד לשמוט את השטיח מתחת לרגליהם של כל האינטליגנטים ולהחזיר לעצמו את כספו השדוד. בלי מחאות, בלי הפגנות, בלי שריפות, בלי יללות ובלי... בעיות. הגזמתם, נסחפתם, סיימתם! זמנכם תם, הקרדיט שלכם נגמר. כעת שוברים את הכלים, די, כבר לא משחקים.
כי מציון תצא תורה, מה שיהיה טוב עבור עניי ארצנו יהיה טוב גם לאחרים ויתפשט בעולם כאש בשדה קוצים. פתגם ישראלי צעיר אומר: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אבל פתגם סיני עתיק אומר: "כל חזיר בא יומו". עד כמה שזה נשמע מנותק מהמציאות - יום בהיר אחד הציבור "עלול" להתעורר.
כנראה שכדי להצית את הלהבה נדרשת מצוקה מספיק גדולה ומנהיג כריזמטי שיעורר את התודעה. לגבי המצוקה - ברוך השם לא חסר, לגבי המנהיג - נצטרך להמתין...
