בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אזרבייג'ן ואירן: עוינות הדדית לצד יריבות
|
הדיווחים על שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לאזרבייג'ן, כולל הטענות לפיהן ישראל תיעזר בשדות תעופה באזרבייג'ן במקרה שתחליט לתקוף באירן מעוררים מתח רב ביחסים בין אירן ואזרבייג'ן
|
פרס. מבקר באזרבייג'אן [צילום: עמוס בן גרשם]
|
|
|
|
|
בשנה האחרונה גוברים המתחים בין אירן ואזרבייג'ן - סגירות זמניות של מעברי גבול, ניסיונות פיגוע מצד האירנים בשטח אזרבייג'ן, החזרת שגרירים לצרכי התייעצויות, מעצרים ללא סיבה משכנעת של אזרחי המדינה השנייה ונוכחות צבאית מוגברת אירנית בים הכספי - אלו הם רק חלק מהסממנים למתיחות זו. את המתיחות הגואה צריך לנתח בהסתכלות ארוכת שנים אך גם במבט על הטווח המיידי. מצד אחד, מאז קבלת העצמאות של אזרבייג'ן ב-1991 היחסים בין שתי מדינות אלו רוויים מתח, ולכן אין להתפלא על המתיחות הנוכחית. מצד שני, המתח בעת הנוכחי הוא חריג בהשוואה לתקופות קודמות. ניתן להסביר עליית מתח זו בהתגברות הסנקציות הבינלאומיות על אירן, כמו גם איום התקיפה עליה, אשר מביאים את אירן למדיניות יותר תקיפה כלפי שכנתה מצפון, ומביאים את אזרבייג'ן לצעדי מנע הנתפסים בטהרן כתוקפניים. הדיווחים על שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לאזרבייג'ן, כולל הטענות לפיהן ישראל תיעזר בשדות תעופה באזרבייג'ן במקרה שתחליט לתקוף באירן מעוררים מתח רב ביחסים בין אירן ואזרבייג'ן. ניסיונות הרגעה אזרבייג'נים והצהרות לפיהן לא יאפשרו תקיפה של אירן מתוך שטח אזרבייג'ן מתקבלים בחשדנות בטהרן. גם עסקות הנשק בין ישראל לאזרבייג'ן, ובפרט עסקת הענק שנחתמה השנה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מטוסים ללא טייס ומערכות לווין, נתפסות כביטוי נוסף להתפתחות מאיימת מבחינת אירן. זו האחרונה רואה בהתחמשות אזרבייג'ן מקור לדאגה הן מכיוון שאזרבייג'ן חזקה צבאית יכולה להקשיח את עמדותיה בוויכוח סביב חלוקת המשאבים הטבעיים של הים הכספי והן מכיוון שבנוסף לרכישות הצבאיות, אזרבייג'ן נעזרת חלקית גם ביועצים ממדינות זרות ובחברות ביטחון פרטיות לאמן את צבאה, נקודה אשר יכולה לפעול נגד אירן במקרה והשתיים יצאו לעימות. מעבר לכך, נטייתה של אזרבייג'ן לכיוון הידוק היחסים עם המערב גם היא מעוררת מתחים בין שתי המדינות. כך למשל, אפילו מבחינה סימבולית, אירוח אירוע כמו האירוויזיון, כפי שהיה בבאקו במאי 2012, נתפס על-ידי אירן כבעייתי וביקורת נרחבת הושמעה על אזרבייג'ן בהקשר זה על-ידי גופים דתיים, שרואים בשלטון החילוני באזרבייג'ן מקור להפצת תרבות מערבית פסולה. אזרבייג'ן, משמשת גם כאחד הנתיבים של כוחות נאט"ו אל תוך ומאפגניסטן- דבר שנודעה לו חשיבות בעת האחרונה, לאחר שפקיסטן אסרה זמנית על מעבר של כוחות אלו דרכה. יחד עם זאת, חשוב לציין את הגורמים אשר מעיבים על יחסי אזרבייג'ן-ארצות הברית, כגון כוחו של הלובי הארמני בקונגרס האמריקני (על-רקע המאבק המתמשך בין ארמניה ואזרבייג'ן סביב חבל נגורנו קרבאך והאזורים הסמוכים), והרתיעה האמריקנית מלהיכנס לעימותים עם רוסיה לגבי התפתחויות בקווקאז.
|
העלייה ברמת המתח בין אירן ואזרבייג'ן אינה בהכרח בשורה חיובית מבחינת ישראל
|
▪ ▪ ▪ |
נקודת מחלוקת נוספת בין אזרבייג'ן ואירן היא סביב סוגיית חלוקת המים הטריטוריאליים בים הכספי. האירנים טענו באחרונה שהתגלו מצבורי גז משמעותיים חדשים בים הכספי וכבעבר, מערערים על קביעת הגבול הימי בין שתי המדינות. אך סכסוך זה אינו רק בין אזרבייג'ן לאירן, כי אם בין כל המדינות הגובלות בים הכספי. רק לאחרונה נשמעו התבטאויות חריפות בין אזרבייג'ן ובין טורקמניסטן לגבי חלוקת המשאבים שם וכך גם בין רוסיה לאירן. בנוגע לחלוקת מקורות הים הכספי, אזרבייג'ן תעדיף לתמוך בעמדתה של רוסיה על פני זו של אירן בהסכם חלוקה עתידי. נקודה זו היא מבין החשובות להבנת מערכת קבלת ההחלטות האזרבייג'נית. היכולת של אזרבייג'ן לפעול כנגד רוסיה מוגבלת לאור העובדה שקיימים שני בסיסים רוסיים על אדמת ארמניה, בת בריתה של רוסיה, ואויבתה של אזרבייג'ן. העלייה ברמת המתח בין אירן ואזרבייג'ן אינה בהכרח בשורה חיובית מבחינת ישראל. אומנם הפריחה ביחסי ישראל אזרבייג'ן נובעת מכך ששתי המדינות רואות באירן איום משמעותי, אך עדיין יש גבול לעד כמה מוכנה ללכת אזרבייג'ן לכיוון ישראל במחיר של החרפת היחסים עם אירן. אינדיקציה בולטת לכך היא שלמרות הקרבה בין המדינות, לאזרבייג'ן עדיין אין שגרירות בישראל. עוד היבט מדאיג הוא שניסיונות רטוריים של אזרבייג'ן להרגיע את אירן ביחס לישראל נתקלים בחשדנות מצד טהרן, ולכן ייתכן שאזרבייג'ן תשקול צעדים מעשיים יותר שיפגעו ביחסים עם ישראל. ב-2005 למשל, לאור התגברות המתחים עם אירן על-רקע ההתקרבות בין אזרבייג'ן לארצות הברית, חתמה אזרבייג'ן עם אירן על חוזה אי תוקפנות הדדית. ניתן למנות מספר גורמים המרסנים את מדיניות אזרבייג'ן כלפי אירן. ראשית, אירן תומכת בתנועות שיעיות רדיקליות באזרבייג'ן ומנסה להביא לשינויי האופי החילוני של אזרבייג'ן ובכך מאיימת על המשך שלטונו של אילהם אלייב. שנית, אזרבייג'ן תלויה באירן בין השאר לצורך נתיבי הגעה למובלעת האזרית של נחצ'יוואן הנמצאת על גבול טורקיה-ארמניה והמנותקת מיתר המדינה בגלל הסכסוך בין ארמניה ואזרבייג'ן. לחבל זה יש משמעות בסכסוך בין אזרבייג'ן וארמניה והוא מהווה חלק מקלפי המיקוח למשא-ומתן עתידי בין המדינות. מעבר לגורמים אלו, כלכלת אזרבייג'ן תלויה רבות ביצוא הגז והנפט משטחה ואין לה שום עניין בהתגברות המתחים בים הכספי, דבר אשר עלול לפגוע באספקת הגז והנפט ובכך לפגוע קשות במדינה. הנהגת המדינה נשענת ברובה על הכנסות ממקורות האנרגיה בכדי לקיים את שלטונה. על כן, אין זה מן הנמנע שאם וכאשר אירן תאיים באופן חריף יותר על מקורות אלו תהייה הנהגת המדינה מוכנה לעשות צעדים קיצוניים למנוע סכסוך אלים. אזרבייג'ן אומנם התחמשה מאז סוף העימות עם ארמניה ב-1994 אך עדיין אין בכוחה לצאת לעימות חזיתי אל מול אירן. העובדה שאזרבייג'ן אינה חברה בשום ברית צבאית משמעותית, על-אף שהייתה מעוניינת להיות חברה בנאט"ו, מביאה אותה לנהל מדיניות חוץ מאוד פרגמטית. אזרבייג'ן מתבוננת בחשש רב על הסנקציות המוטלות על אירן וההשלכות שלהן על משטרה. מצד אחד כספי ההשקעה האמריקנים בקידוחי הנפט באזרבייג'ן יחד עם אספקת הגז לאירופה מעודדים אותה לחשוב שהיא לא תופקר בידי האמריקנים והאיחוד האירופאי, אשר רואה בגז האזרבייג'ני חשיבות עליונה ביצירת תחרות לאספקה הרוסית. אך מצד שני, היא חוששת שמא תגובה אירנית על תקיפת מתקני הגרעין בשטחה תהייה לא על מדינות המערב, אלא על אלו שנתפסות כמדינות ידידותיות להן, קרי אזרבייג'ן וגאורגיה. ניסיונות הפיגוע במטרות ישראליות בשתי מדינות אלו חושפות את העובדה כי האירנים אינם חוששים מההשלכות שיהיו לפגיעה בריבונותן. היעדר תגובה מצד אזרבייג'ן על ניסיונות הפיגוע הן במטרות ישראליות והן בזמן האירוויזיון, למרות העקבות הברורים שהשאירו האירנים, מראים שהמשטר בבאקו חושש מיציאה לעימות גלוי עם אירן.
|
|
תאריך:
|
27/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/08/2012
|
|
גליה לינדנשטראוס, יפתח צלניקר
|
אזרבייג'ן ואירן: עוינות הדדית לצד יריבות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עדודו
|
27/08/12 11:31
|
|
|
|
יפתח צלניקר
|
27/08/12 19:04
|
|
פתאום נהיה 'שקט' בנושא האירני? תהיו בטוחים שהמפטפטים לא מרצונם שותקים, והשונאים את נתניהו וברק לא חדלו משנאתם. מי שקילקלו את החגיגה, היו ההצהרות האחרונות של עלי חמינאי, של אנשי ועדת סאאב (על הייאוש מחקירת הגרעין באירן) וההוכחות המובהקות על הקצב הרצחני של אירן להשגת נשק גרעיני.
|
|
|
יורם קניוק, סמי מיכאל, ניר ברעם, עמוס עוז ושאר אנשי הרוח. קראתי בעיון רב את המכתב ששלחתם לראש הממשלה, ובו דרשתם ממנו להודיע שכל החלטה על כל פעולה צבאית באירן תתקבל במליאת הממשלה. כתבתם לנתניהו שאתם כולכם מאוחדים בדאגה עצומה מפני העומד להתרחש בשבועות הקרובים אם ראש הממשלה לא ייעתר לדרישה שלכם. בהמשך אפילו איימתם על ראש הממשלה שאם הוא לא יענה לדרישתכם עד יום חמישי, תיאלצו לנקוט נגדו אמצעים משפטיים.
|
|
|
פרשת מגרון מראה לנו שוב שאנו חיים בצורת שלטון המכונה משפטיזציה. יושבת ועדת שרים, המורכבת משרים בכירים, בממשלה שנבחרה כחוק ומחליטה: "מגרון לא תפונה". מגיע בא-כוחה, עו"ד בלאס, לבית המשפט ומודיע שעמדת המדינה היא פינוי מגרון.
|
|
|
התדרדרות היחסים בין ישראל וטורקיה, שהחלה מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008), המשיכה במפגש דאבוס בין פרס וארדואן (ינואר 2009) והתמרון הימי המשותף שבוטל (אוקטובר 2009), הגיעה לשפל המדרגה בעקבות אירועי המאווי מרמרה (סוף מאי 2010). שגרירי שתי המדינות הושבו לארצותיהם, וועדות החקירה שפעלו בשנתיים האחרונות לא הצליחו לגשר על פני חילוקי הדעות. לשתי הממשלות יש דרישות הדדיות, והעניינים ביניהן נראים "תקועים".
|
|
|
בתקופה זו בה חוזרים הילדים לבית הספר, מסתערים על המחברות, מאיישים את מגרשי ההתעמלות ומשתוללים במדשאות ישנם כמה דברים חשובים שעליכם, בתור הורים, לדעת בנוגע לביטוח הילדים מפני תאונות אפשריות בבית הספר ובהתמודדות המשפטית מול חברת הביטוח במקרה של פגיעה
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|