כמעט אותם השחקנים השמאלנים נגד התקיפה
קיים דיון ציבורי, בארץ ואפילו בעולם, האם זה נכון שישראל תתקוף את הגרעין האירני?, האם היא צריכה לבקש אישור מארה"ב, או לחכות שהיא תשתתף בתקיפה?, האם צריך לקבל אישור מהעולם, האם יש להמשיך עם הסנקציות?, האם הזמן פועל לטובת ישראל או נגדה?, ועוד. לכאורה מדובר כאן בדיון צבאי, אזורי, כלכלי שהיינו מצפים לראות דעות שונות בכל מחנה.
אם כל זה, יש משהו מוזר בקואליציה שמתנגדת לתקיפה ישראלית באירן. משום מה מוצאים
את כל השמאלנים, את
שמעון פרס,
הקרן החדשה לישראל, את ארה"ב של אובמה, ואותם אנשים שרגילים לראות אותם ביחד.
יעקב לא ישראל
במעבר הזהות הקשה שבין היהודי הגלותי וליהודי הישראלי העצמאי, הלאומי, יש לפעמים געגועים למעמד הגלות. רבים בישראל רוצים להיות תחת כנפי הגויים, להישמע להם, להתקבל אצלם. רבים רוצים להשתחוות 7 פעמים כשכבר הגיע הזמן שיעקב יהפוך לישראל. לכן, לא פלא שרואים את השמאל הישראלי, עומד מצד אלו שרוצים שנתקוף "ביחד עם ארה"ב", לא ישראל תבוא ותפתור את הבעיות הקיומיות שלה, אלא העולם, ובראשה
האח הגדול שלה, ארה"ב.
בעיית העולם כולו
לפני כשנה, אמר שר בממשלת צרפת שאם לאירן יהיה רק טיל אחד או שניים, זה לא יהיה נורא, אבל אסור שהעולם ייתן לה יותר מזה. בלי להיות גאון, אפשר לנחש שאירן מתכננת את שתי הפצצות הראשונות שלה נגד ישראל, ואירופה תצטרך לדאוג רק אחר כך. הרי כל העולם של "הכופרים" (היינו כל הנוצרים כדברי האיסלאם), נמצא תחת סכנת השמדה. לכן, הגיוני שכל העולם כולו, כולל השכנים הערבים שלה יבקשו את השמדת הכורים. לכן היה ראוי למצוא קואליציה לעצירת הגרעין. אבל העולם לא תמיד הצליח להראות את הקשר בין דרכו והצדק, במיוחד כשישראל בתמונה.
מה יקרה אם ארה"ב תתקוף?
ביום פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, נאם הנשיא בוש האב, וטען שכל מטרת המלחמה אינה רק לשחרר את כווית, אלא לייצר מציאות חדשה במזרח התיכון, ובישראל. הוא גם העז לטעון שכל המלחמה הזאת הייתה כולה כדי להגן על מדינת ישראל. במציאות, אף טיל Patriot אמריקני לא עצר אפילו סקאד אחד. נמנעה מישראל לפעול להגנתה וכפו עליה את הסכמי אוסלו. ההתערבות ממש השתלמה מבחינת לישראל.
אם ארה"ב תתקוף עכשיו, זה יהיה "בשביל ישראל", כך זה יראה בארץ ובעולם כולו. מדינת ישראל תצטרך "לשלם" על התדמית השלילית שארה"ב זכתה לה בגללה, בעיקר בעולם הערבי, ולכן היא תידרש להקים את מדינה פלשתינית.
מאחורי הקלעים זה הדיל, ארה"ב לא תסייע לדבר כה גדול בלי מחיר הולם. אובמה יודע את זה, נתניהו יודע את זה, גם השמאל בישראל קלט את זה, לכן כל אחד בחר את צידו בהרפתקה הזאת, וזאת ללא שום קשר להיבטים המבצעיים.
שוב השמאל הישראלי נזקק ללחץ אמריקני כדי לכופף את הציבור בארץ כשהוא לא מצליח לשכנע אותו בבחירות.
מה טוב לישראל?
עם הזמן, וכשמדובר בנושאים מורכבים, למדתי דרך פשוטה כדי לחוות דעה עם מעל ל-99% הצלחה: הסתכל בשמעון פרס, בקרן החדשה, ותחשוב הפוך. זה פשוט. אבל גם בלי זה, אם השאלה היא לחכות או לתקוף, אז ברור שעדיף לתקוף. אם השאלה היא לתקוף לבד או עם ארה"ב ביחד, אז, ברור שעדיף לבד (הרי גם ראש המטות המשולבים בארה"ב אומר שאנחנו
מסוגלים, גם אם פחות טוב). אם השאלה היא אם עדיף עם אישור או בלי אישור אמריקני, אין לי על זה דעה נרחצת, כי אני לא סומך עליהם שהם לא יסייעו לאויב להפיל את מטוסי חיל האוויר. בכל מקרה, אני לא מאמין בסנקציות כלכליות שכל כך קל לעקוף אותן. אין אני יודע מה יעשו מנהיגי המדינה וגם מה הסיבות שלהם, אך די ברור לי למה יש להתכונן.
