מנהיג הליכוד נבחר ע"י העם אמנם, אבל "העם" הוא יצור אמורפי, לא מזוהה, לא מתבטא, בוודאי לא העם שמצביע ליכוד.
או אז מוצא עצמו מנהיג הליכוד הנבחר מול מה שכן מזוהה, מי שכן מתבטא וכלל לא אמורפי אלא חד ומחודד ומנאֵץ אפילו, אורב מעבר כל פינה, בקיצור השמאל הקיצוני שלא הצביע ליכוד, אבל יש לו את כל הכלים לאיים על מנהיג הליכוד הנבחר.
וזה האחרון עומד נבוך בין לבין. מצד אחד הוא ימני ביסודו, ימניים הצביעו עבורו, היטוו לו רצון ודרך, אבל מצד שני להקת העורבים ניצבת צורחת מולו, אורבת לשמאלו והיא מטילה עליו צל כבד ומאיימת. מצביעיו לא מאיימים עליו, נהפוך הוא, הם יותר נזעקים להגנתו מאשר נזעקים כשהמנהיג מתחיל להטות את משקלו לעבר השמאל כי הוא הבין שמשם תבוא לו הרעה.
נתניהו מהווה אפוא דוגמה למנהיג ליכוד מול פני הסערה, מנהיג ליכוד מבוהל מעוצמת ההתנגדות מצד אחד, ונכון למאבק הישרדות כפי שהוא רואה אותו. כוחות להובלה אידאולוגית בתנאים כאלה אין לו והוא לא הראשון שהגיע לשפיץ הפוליטי והתכופף ברוח העזה. בגין נשבר בפסגה, שרון שבר בפסגה, ושני אלה לימדוהו פרק ויותר בתורת ההישרדות בשדות הקרב של הפוליטיקה, המשפט והתקשורת הישראלית. הליכוד צומח מתוך הסופה השמאלנית הנושבת ברמה מכל כלי תקשורת מודפס או משודר.
הליכוד צומח בתנאים קשים וכשהוא מגיע למעלה הוא אומנם נישא על כפיים אבל אלה האמורים לייצג את הכפיים הללו כבר מותשים, מאויימים, עמוסי רגשי נחיתות וככאלה לא מסוגלים להוביל ולממש את מצעם האידיאולוגי. כותרת בעיתון מחרידה אותם, עיתונאי מאיים עליהם יותר מקבוצת חכי"ם קולגות זועמת, הם בשלטון מבחינת הרישום הדמוקרטי, הם בחפירות מטעם עצמם.
כך ניתן להסביר את התנהגותם השילטונית של בגין ושרון בעבר, כך ניתן להסביר את התנהגותו של נתניהו בהווה.
מי מפחיד יותר הוא כל כך מפחד להכשיר את אוניברסיטת אריאל, כל כך מפחד לבנות בעוטף ירושלים, מפחד מדוח ועדת לוי, מפחד מהפרקליטות, מ
הארץ ו
ידיעות אחרונות. הוא לא חייב להיות מנהיג נחרץ מבחינתו, הוא חייב לשרוד בפסגה, זה כן.
על המאזניים הקטנות והחשובות על שולחנו של נתניהו מניחים מדי יום ביומו משקולות חדשות: הפרקליטות מול שרי וחברי הכנסת ליכוד (האולפנה ,מגרון, ועדת שרים אימפוטנטית) הפרקליטות מאיימת יותר ומנצחת. אוניברסיטת אריאל כן או לא? לא! השרים מתחננים לכל היותר, לעומתם האקדמיה השמאלנית מאיימת, מנצחת ותנצח לפני הפסיקה ולאחריה, שכן הפחד מצמית את יכולתו של ביבי. דני דיין הסניגור של ביבי מול מייק בלאס הקטיגור של ביבי? כמובן מייק בלאס, הקטיגור מפחיד יותר!
אם אתה שר, חבר כנסת ליכוד ואינך יכול או אינך רוצה לאיים על נתניהו הפסדת בקרב האידיאולוגי, ביבי לא מחשיב אותך.
אריק איינשטיין כבר שר על הפועל תל אביב בכדורגל, האהבות והאכזבות ממנה. היא אלופה אחת לכמה שנים ודווקא משום כך האכזבות ממנה כואבות יותר.
הליכוד הוא למרבה האירוניה משל להפועל תל אביב האדומה; (ואני אוהד האדומים וארץ ישראל יחדיו) אוסף אליפויות לרוב, אבל הנהלת המועדון לאורך שנות דור, חלשה מסוכסכת ועלובה. האליפויות הן למרות המועדון ולא בגללו. כך גם הליכוד, הזכיות בבחירות הן למרות הנהגת הליכוד ולא בגללה.
לליכוד כהנהלת המדינה, אין במה להתפאר, הביטו בנתניהו - הוא מפחד מהצל של עצמו, הביטו בשריו - הם מפחדים מהצל של נתניהו.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
