על-פי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984, פרק י"א: מומחים, סעיף 130 ג', כאשר מתמנה מומחה מוסכם מטעם בית המשפט - חוות הדעת היחידה שבתיק ביהמ"ש המהווה ראייה היא חוות דעתו, וחוות הדעת של מומחי הצדדים - אינן ראיות קבילות בתיק.
נשאלת השאלה, מהו מעמדן של חוות הדעת של מומחי הצדדים במצב זה? הרי מסמכים אלה צורפו לכתב התביעה והיוו חלק עיקרי בגיבושה; הרי חוות דעתו של מומחה התביעה זכתה להתייחסות הנתבעת אשר הוציאה חוות דעת נגדית, ומומחה ביהמ"ש אמור לבדוק את הנכס לאור מה שנתבע, כלומר, לאור מה שרשום ומפורט בגוף חוות הדעת - אותה חוות דעת, שכאשר ממנה מומחה מוסכם - היא כבר איננה ראייה קבילה....
האין כאן סתירה?!
אם מוציאים את חוות דעתו של מומחה התביעה מהתיק, ולא נסמכים עליה בעת עריכת חוות דעתו של מומחה התביעה - כי אז מומחה התביעה יגשש באפלה, וינסה לבנות את חוות דעתו מההתחלה, ללא הכוונה וללא נתוני פתיחה אליהם הוא אמור להתייחס.
מומחי בית המשפט אינם ערוכים לכך.
חוות דעתו של מומחה צד לדיון, כוללת עמדה מקצועית, ונסמכת על תקנים ישראלים, ידע מקצועי ומסמכים מתוך הספרות המדעית. בהנחה שמומחה בית המשפט הוא מהנדס רשוי, הרי הוא סיים את לימודיו האקדמיים ובעל תואר מהנדס בתחום עיסוקו, עבר התמחות בת 3 שנים לפחות ועמד בהצלחה בבחינות רשם המהנדסים שכללו גם הצגה של עבודות תכנון, ותמיכה בהן להנחת דעתו של הרשם. הידע המקצועי של המומחה, משמש לו כרקע וכבסיס לחוות דעתו.
מבחינה זו, חוות דעתו של המומחה מהווה מסמך מקצועי אשר יש ובית המשפט נדרש לו, ונשען עליו, בפסק דינו, במיוחד כאשר בית המשפט מוצא לנכון שלא לקבל את ממצאיו ומסקנותיו של מומחה בית המשפט, דבר שאינו נדיר, ושכיח שהוא גם מוצדק.
להבהיר: כאשר בית המשפט דוחה את ממצאיו של מומחה בית המשפט לגבי פריט x ואין לו מסמך אחר להישען עליו - צד לדיון מפסיד, שלא בצדק, ולא בא אל שלו.
כאשר בית המשפט דוחה את ממצאיו של מומחה בית המשפט לגבי פריט x ויש לו חוות דעת אחרת של מומחה אחר, שאינו מומחה בית המשפט - ביהמ"ש רשאי לאמץ את האמור בחוות הדעת של המומחה האחר, לאמצה, ובכך להביא לידי מיצוי של הטענה הגלומה בפריט x.
להלן דברי השופטת
אריקה פריאל בנושא הנדון, בהחלטתה מיום 21.08.2012 בת"א 13698-03-11 בובליל ואח' נ' גדילן חברה להשקעות ונכסים בע"מ, בית המשפט השלום בחיפה:
"בעל דין החולק על חוות דעת של מומחה מטעם בית משפט רשאי להציג לו שאלות הבהרה ואף לחקרו. אם לאחר קבלת תשובותיו יסבור בית המשפט כי אין לקבל את חוות דעתו, לא מן הנמנע שיוכל להיעזר בחוות דעת המומחים "מטעם" בין כדי לקבוע אם קיים ליקוי ובין כדי לקבוע מה עלות תיקונו".