משנכנס אלול מתגעגעים יותר מתמיד למסורת. וגם אם שנה שלמה לא שמעתם פיוט, הרי בימים אלה הלב מבקש את זה. הוא מתמלא געגועים לפיוטים הישנים שהכרנו. המסורת פתאום נפרשת מולנו. וגם בבתים שלא כל יום דת, נזכרים בניגונים מבית אבא, או אולי מבית סבא. מתרפקים על זיכרונות ושירים. מנסים להחזיר משהו מהתחושות הישנות.
כי לכולם היה פעם אבא או סבא דתיים. כמעט כולם גדלו על פיוטים מאפיינים לימי הסליחות והרחמים. ומשנכנס אלול – נפרצים מעיינות האהבה ומתעוררים געגועים למסורת. געגועים לשולחן של אבא. ומה יותר מניגונים מחבר ומחזק את הרגשות האלה?
וכמה דוגמאות לפיוטי חודש אלול, פיוטים המכינים אותנו נפשית לחודש הרחמים והסליחות. או אולי הנפש היא המתגעגעת ומתעוררת לשמיעת הפיוטים היפים האלה עם היכנס חודש הרחמים והסליחות.
הנה כמה פיוטים מרגשים: "אדון הסליחות" אחד מפיוטי הסליחות העתיקים, ואולי הידוע ביותר מביניהם. הפיוט נאמר בפי עדות המזרח השונות במשך כל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט הולך ומונה את הנהגותיו של הקב"ה, את עולמו ואת שבחיו על-פי סדר הא"ב כשהוא מעמיד בקצה האחד את נוראותו של האל, יודע כל הנסתרות מאז ולעולם, שהכל גלוי וידוע לפניו ואת רחמיו וחסדיו של האל בקצה השני. בין שני הקצוות הללו מצוי האדם העומד מול האל ומבקש: הגם שחטאנו, הגם שהכל גלוי וידוע לפניך - אף על-פי כן - רחם עלינו כי אתה הוא אדון הסליחות ובעל הנחמות.
הביצוע הקרוב אלי ביותר לפיוט זה, הוא הביצוע
של יורם טרבלסי עם בנו שי. ביצוע מיוחד ומעורר.
לך א-לי תשוקתי שירו זה של ר' אברהם אבן עזרא, מגדולי משוררי ספרד, פותח את תפילת ערב יום הכיפורים אצל עדות המזרח. השיר הוא שיר וידוי אישי, אולם לא רק וידוי על חטאים, אלא מעין המתקת סוד בין האדם לבין בוראו, מעמד שבו האדם עומד לפני האל וכמו מתוודה ומכיר בכך שבעצם כל כולו, כל מה שיש לו וכל מה שהוא - הוא מאת האל, שלו ובשבילו, ובחסדי האל הוא חי וקיים.
והנה אחד הביצועים היפים במיוחד לפיוט מרגש זה, ביצועם של
יואב יצחק ו
חיים ישראל.
בן אדם מה לך נרדם הפיוט היפה הזה פותח את סדר הסליחות לפי נוסח עדות המזרח, הנוהגים לקום באשמורת השחר לאמירת סליחות במשך כל חודש אלול. אלו המלים הראשונות אתן נפגש האדם הקם משנתו ומגיע אל בית הכנסת: בֶּן אָדָם, מַה לְּךָ נִרְדָּם.
ביצוע יפה ומרגש של הפייטן-הזמר
ארז יחיאל.
ובתקווה לשערי רצון שיפתחו הפיוט המזעזע לב "העוקד, הנעקד והמזבח".
עת שערי רצון להיפתח
יום אהיה כפי לאל שוטח
אנא זכור נא לי ביום הוכח
עוקד והנעקד והמזבח...
על הפיוט - "פיוט העקדה עת שערי רצון הוא הפיוט המרכזי של תפילות ראש השנה בעדות המזרח, והוא מושר לפני סדר התקיעות שבין שחרית למוסף. מחבר הפיוט, ר' יהודה בן שמואל עבאס, אורג במלאכת מחשבת יפהפייה את שלל המדרשים שנכתבו סביב סיפור העקדה, מדרשים שבאו למלא את השתיקה והצמצום של סיפור מעשה העקדה בתורה.
מדרשים רבים נכתבו על מחשבותיהם ותחושותיהם של גיבורי העקדה - אברהם, יצחק ושרה, והמשורר שוזר אותם באמנות רבה בתוך פיוטו. כך למשל הוא נותן בשירו מקום מרכזי לשרה, שבסיפור העקדה שבתורה כלל לא מופיעה. הוא שוזר בשיר שיחה בין אברהם לשרה ושם בפי יצחק דברי פרידה אחרונים מאמו, בעת שהוא מבקש מאביו שיקח עמו את הנשאר מאפרו לשרה. גם בפזמון החוזר - עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ, מכניס המשורר גיבור נוסף למעשה העקידה - את המזבח, שכמו משמש עדות אלמת למעשה שהתרחש על ההר". מתוך האתר המומלץ ביותר לאוהבי הפיוט – הזמנה לפיוט.
ביצוע יפה
של אהוד בנאי ועוד מישהו לא מוכר ומרגש. לשמוע ולהזדעזע.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
