בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
ערב ראש השנה ההון לא יכול להסתפק רק בבקשת סליחה מהון אנושי בדמות מחלקי עיתונים שבשתיים בלילה השכימו קום לחלק את העיתון, מעובדי בית הדפוס, הגרפיקאים, הצלמים, העיתונאים ועובדי מנהלה, שעבדו ברובם תמורת שכר נמוך ועכשיו הם ניצבים בפני שוקת חלולה
|
הפגנת עובדי מעריב [צילום: מקס ילינסון/מעריב]
|
|
|
|
|
אלפיים עובדים, חלקם עובדים בעיתון מעריב שנים רבות, קיבלו בסיומו של כל חודש עבודה תלושי משכורת, בהם צוינו כל ההפרשות כדין, כולל קרנות פנסיה, פיצויים ושאר ירקות של ניכויים על-פי דין ועל-פי חוק. מיותר לציין, שכל מי שמנפיק תלוש משכורת, המעיד על ניכוי כספים משכר העובד לקרן פנסיה, ואינו מעבירם ליעדם, הוא מבצע במכוון עבירה פלילית. קורבנות העבריינות הזו, הם כיום מאות רבות של עובדים, והעבריינים הם בעלי עיתון מעריב לדורותיהם. לזכותו של בעל הבית האחרון ייאמר, שהוא העביר את הכספים שנגבו לייעודם במהלך השנה, שהוא נושא באחריות. לדבריו, קודמיו בגלגולים שונים הותירו בורות של חובות. מה שהקפיץ את עובדי מעריב וגרם להם לצאת לרחובות ולהפגין בזעם נבע מהודעת ההנהלה בדיונים עם וועד העובדים השבוע, לפיה גם אם יפוטרו - לא בטוח, שיקבלו את כל כספי הפנסיה והפיצויים המגיעים להם. לפתע התחוור לוועד עובדי מעריב, שבמרוצת השנים לא הופרשו כל כספי הפיצויים וכספי הפנסיה של העובדים. לפתע הם עומדים בפני מצב, שלא ברור להם מה עומקם של בורות החוב. חובות מעריב לכ-2,000 עובדיו, במקרה שהעיתון ייסגר, נאמדים ב-90 מיליון שקל. סכום זה מופיע בבקשה להקפאת הליכים, שבהכנתה התחילו עורכי דינו של העיתון, אך הבקשה לא הוגשה עדיין. למרבה הצער, מה שהתחוור לנו כציבור, שקיימת תופעה של הון המחפש מוקדי השפעה כדי להיות קרוב לשלטון, לכן לשם כך הוא קונה לו עיתון. השלטון מעלים עין, כשההון עולה על שרטון של עבריינות כמו ניכוי בפרקי זמן של שנים, צבירת חוב של כתשעים מיליון שקל, והעמדת עובד מפוטר בפני מציאות, שהוא לא יקבל פיצויים על שנות עבודתו. ערב ראש השנה ההון לא יכול להסתפק רק בבקשת סליחה מהון אנושי בדמות מחלקי עיתונים שבשתיים בלילה השכימו קום לחלק את העיתון, מעובדי בית הדפוס, הגרפיקאים, הצלמים, העיתונאים ועובדי מנהלה, שעבדו ברובם תמורת שכר נמוך ועכשיו הם ניצבים בפני שוקת חלולה של קרנות פנסיה ופיצויים סדוקים וחלולים. אין מקום לחוק אחד להון שביקש לו עיתון וחוק אחר לאזרח. חייבת להיות תגובה נאותה של מערכת המשפט בישראל כדי שכל החובות לקרנות הפנסיה והפיצויים יועברו מייד, וכן חייבת להיות תגובה הולמת של מיצוי הדין עם העבריינות, שנטלה לעצמה רשות לא להעביר כספים לקרנות פנסיה ופיצויים.
|
תאריך:
|
14/09/2012
|
|
|
עודכן:
|
14/09/2012
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נמרודי
|
15/09/12 09:59
|
|
2
|
|
שנה טובה
|
15/09/12 10:05
|
|
3
|
|
ליאור22
|
15/09/12 10:05
|
|
4
|
|
נחמיה הגלילי
|
15/09/12 11:17
|
|
|
|
צפורה בנאי
|
16/09/12 10:19
|
|
|
|
הגלילי נחמיה
|
17/09/12 09:17
|
|
|
|
בגלל סטאלין
|
19/09/12 17:45
|
|
5
|
|
איש עצוב
|
15/09/12 13:35
|
|
|
|
י.ד.י.ד
|
16/09/12 08:38
|
|
|
|
איתן ק.
|
16/09/12 11:32
|
|
|
|
איש עצוב
|
18/09/12 14:15
|
|
|
|
בנצי חצרוני
|
16/09/12 14:19
|
|
6
|
|
בן ציון חצרוני
|
16/09/12 14:11
|
|
7
|
|
עמליה ג.
|
16/09/12 14:40
|
|
8
|
|
נעמי קל.
|
19/09/12 07:41
|
|
9
|
|
شسيبلات
|
19/09/12 09:57
|
|
10
|
|
א.ר
|
19/09/12 16:38
|
|
בשבועיים האחרונים - בחודש התשובה ממש ולפני שטועמים מהדבש של ראש השנה, עולים קולות הקרב בין ארגוני הרבנים האירופאים בשל מאמר דעה של רבה של מוסקובה והיו"ר הפעיל של ועידת רבני אירופה , הרה"ג פנחס גולדשמיט שליט"א. המאמר פורסם באתר האינטרנט החרדי "כיכר השבת" ומעלה- דווקא אופן ביקורתי מתון, שוב את שאלת ה"רבנים הראשיים" והאם אין צורך בשינוי הגישה אליהם, אל תפקידם האבסולוטי, אל דרך בחירתם ובמיוחד מה צריך היה להיות היחס הפרופורציונאלי אליהם - ע"י הקהילות בחו"ל, כאשר הללו מגיעים לביקורים שם. בסוף מאמרו יוצא הרב פנחס גולדשמיט בביקורת דיפלומטית על ה"רבנים הראשיים" בישראל וטוען שלא פעם ביקוריהם גורמים נזק לקהילות המקומיות מול השלטונות והנוכרים. כדוגמה הוא מביא את הרב יונה מצגר שבביקורו האחרון בברלין הגרמנית גרם נזק לקהילה המקומית בכלל ול"אלגמיינדא" (פדרציית יהודי גרמניה) כאשר התערב בויכוח בנושא ברית המילה והציע "פיקוח רפואי" על מנהג יהודי של אלפי שנים שמעולם לא התפשרו אבותינו עם הניסיון למוחקו או ל"מתנו". הרב גולדשמיט הוסיף וציין כי ראשי קהילת ברלין אינם כלל חרדים או דתיים אך מלחמתם למען ברית המילה כמסורת אבות היא לא רק דתית אלא עקרונית כנגד הרצון הגרמני הידוע לכפות "שינויים מדעיים" על אחרים. כמו-כן הביא הרב גולדשמיט ראייה לנזק בכך שלפני בואו של מצגר כבר עמדו לחוקק חוק הגנה על קיום ברית המילה - ללא תנאים מוקדמים, בפרלמנט הגרמני ומי יודע אם הופעתו של מצגר לא תזיק, חס ושלום, לכך.
|
|
|
כאשר גרתי בארצות-הברית, נהגו מגישי החדשות להאשים את קנדה ברוחות הכפור הגולשות מצפון לדרום. הכפור הקנדי היה באופן מסורתי גם כפור מדיני, של התיישרות עם הקו של אירופה הישנה, הסוציאליסטית-אוניברסליסטית, תמיכה אוטומטית בכל מה שקרוי ה"קהילייה הבינלאומית". מזה שש שנים שהרוחות המנשבות מקנדה התהפכו, ועתה הן חמות וידידותיות, כלפי ישראל, וכלפי ארה"ב השמרנית. החמימות החדשה שמראה קנדה לישראל מעלה את חמתו של הממסד הוותיק להשחית, ובכל זאת, הבוחר הקנדי משיב את סטיבן הרפר, ראש ממשלתה המושמץ של קנדה, שוב ושוב לשלטון, למרות, ואולי בשל, עמדותיו הניציות, הלאומיות, הפילושמיות.
|
|
|
המשורר הסורי אדוניס (עלי אחמד סעיד אסבר), הוא גם פילוסוף, סופר והיסטוריון. אדוניס, יליד 1930, בלט בכשרונותיו כבר בהיותו נער. בטקס חינוכי הזדמן לו לקרוא שיר בנוכחות הנשיא, שהגשים את חלומו ושלח אותו ללמוד לימודים אקדמיים על חשבון המדינה.
|
|
|
כדאי לעיין בכתבי ההוגים היווניים, אלו שהעמידו וכוננו לנו את היסודות של המוזיקה, המתמטיקה, הגיאומטריה, הארכיטקטורה, הפיזיקה, הפילוסופיה והלוגיקה.
|
|
|
מה הקשר בין הסרט "תמימות המוסלמים" לבין שגרירויות בריטניה וגרמניה בסודן, מסעדת KFC בביירות, דגלי ישראל בטהרן והקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים? אין שום קשר. הסרט הזה פשוט נתן להמונים מוסלמיים ברחבי העולם את התירוץ התורן להפגין את שנאתם התהומית למערב, לישראל ולנצרות.
|
|
|
|