מבקשים סליחה...

איך אפשר לסלוח?!

הנה קרב יום הכיפורים. יום בו נעמוד לפני בוראנו בחיל וברעדה. נבקש על עצמנו. נבקש סליחה על חטאינו. נצום ונתענה כדי להראות כמה אנו מצטערים. כמה אנו מתחרטים. ונקווה שבעזרת השם יימחל לנו וניכנס כולנו לשנה החדשה נקיים מחטא כתינוק בן יומו. אך האם אנו עצמנו יודעים לסלוח?

כי יום הכיפורים הקרב, דורש מאתנו למחוק טינות וכעסים שצברנו ביושר, לדעתנו. אנחנו מתבקשים למחוק פגיעות שנפגענו ושמרנו בלב זמן רב. אנחנו מתבקשים לסלוח. וזה קשה. כל שנה אנחנו חווים את זה. כל שנה אנחנו עובדים על עצמנו חזק לסלוח למי שמבקש, ואפילו אם לא ביקש. אנו נזכרים במאורע כלשהו, שוקעים בו ומבוססים בו ומסרבים לשנות את תחושותינו הנוטרות. נוצרים את זה כאילו היה זה יהלום, כאוצר יקר לשימוש בעת רצון. אבל האמת היא שזוהי אבן כבדה ומאוד לוחצת. שהרי הנפגע העיקרי מאי סליחה הוא הנוטר וכועס. חייו אינם חיים. הכעס תופח בלב. עיניו מעורפלות מראיית הטוב שבחייו. העלבון מסיח את הדעת ובריאותו עלולה להיפגע.

לכן, יום הכיפורים הינו בעצם מתנה נפלאה ביותר. אווירת הרוחניות מקטינה פגיעות ומעלה אותנו לגבהים שלא ידענו שיש בנו. הכל נעשה שולי וחסר חשיבות לעומת היום הגדול הזה. יום שכולו רוחניות צרופה, אהבה, קדושה, סליחה, אחדות. וחשוב לנו להגיע ראויים למעלת היום. והנה - ככל שמתקרב היום הקדוש הזה – קל לנו יותר לסלוח. והסליחה מטהרת אותנו, ליבנו נעשה נקי וטהור ואנו פנויים לקבל דברים חדשים וטובים בעזרת השם. אנחנו איננו יכולים לשנות את העבר, אבל יכולים בהחלט לשנות את גישתנו.

ממידת החסידות לסלוח גם למי שלא התנצל. אבל זה קשה. כמעט בלתי אפשרי. משהו תמיד נשאר. רק בקשת הסליחה מכל הלב תמחק את הפגיעה. ו"אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו, עד שירצה את חברו". (מסכת יומא, פרק ח). לכן, נהגו ערב יום הכיפורים לבקש מחילה זה מזה. לפי שיום כיפור הוא יום סליחה ומחילה, צריך כל אחד להקדים ולבקש סליחה.

איך מבקשים סליחה?

"...עד שירצה את חברו". אין די בבקשת סליחה בעלמה. יש לעשות זאת אמיתי וכן. ההלכה מודעת לכאב הפגיעה ולקושי לסלוח. עד שיחוש הנפגע שהוא יכול לסלוח.

- אין לומר: "הי חברה", או "הי, משפחה", אם פגעתי – אני מבקש סליחה. זה לא רציני. אם יש שם מי שנפגע – הרי הפגיעה גברה. יש לעשות זאת בכובד ראש ובכוונה אמיתית.

- אין לבקש סליחה ולתרץ את הפגיעה באשמת האחר – זה עלול להחמיר את המצב. ולעורר יותר את הפגיעה וגם האשמות מיותרות.

- יש לבקש סליחה בהבנת הפגיעה ובחרטה אמיתית. שהרי בקשת הסליחה אינה פוטרת אותנו מהאחריות לחטא. ומילה אינה מוחקת חטאים. עלינו לחפור עמוק ולא להסתפק באמירה שטחית, רק כי אנו רוצים לחוש נקיים וראויים לפני השם.

- אם לא סלח הנפגע - יש לבקש עד שלוש פעמים כדי שיסלח לו. "לא רצה חברו למחול לו – מביא לו שורה של שלושה בני אדם מרעיו ומחבריו של הנפגע ופוגעין בו (מבקשים ממנו). לא נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית. לא רצה – מניחו והולך לו. וזה שלא מחל הוא החוטא (הלכות תשובה לרמב"ם, פרק ב, הלכה ט).

- סליחה רצוי לבקש פנים אל פנים, מבט מול מבט. זה אמיתי וכן. זה מעורר אמון בכוונה ומכאן – יכולת אמיתית לסלוח.

- רק אם ממש אינו יכול להגיע, אפשר בטלפון. עם התנצלות על אי היכולת להגיע. הרי ברור שזה מאוד חשוב.

- ואם נפגעתם, ואין הפוגע מודע לכך, אפשר לספר שנפגעתם ולבקש ממנו שיתנצל. כך תוכלו לסלוח בלב שלם. כך מסופר על רב חשוב שהלך אצל חברו וסיפר לו שנפגע ממנו וביקשו שיתנצל. כדי שיוכל למחול בלב שלם.

לא תמיד אנו מבינים שפגענו. אבל אם יסבירו, אם יספרו, נוכל להתנצל ולבקש סליחה. לעתים אנו מהלכים זמן רב בתחושת פגיעה וכן גם הצד השני. והנה זמן זה הינו מתאים ביותר לבירור ולבקשת סליחה הדדית. וכן להבנה שעלבון – הוא לא תמיד ביחס נכון למעשה.

והמתבקש לסלוח – צריך לסלוח ולא להכביד על המבקש אם אכן נעשה הדבר מעומק הלב. הסליחה, הרי ידוע לנו, היא אלוקית וזוהי יכולת הבאה מכוח גדול.

מלבד בהוצאת שם רע, פה אין חייבים לסלוח. שנאמר הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל חֲבֵרוֹ אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית, כי "יש ששמע בשם רע, וְלא שָׁמַע בַּפִּיּוּס ואין צריך למחול לו". בהוצאת שם רע, יש קלקול שקשה או בלתי אפשרי לתקן. הרי לא כל מי ששמע את הדיבה, ישמע ההתנצלות. וממידת החסידות יש לסלוח גם על כך.

כאן נוכל לקבל על עצמנו להיזהר במילותינו. להיזהר שלא נקלקל ללא תקנה חס ושלום. גם בנים ובנות צריכים לבקש סליחה מהוריהם, אישה מבעלה. בעל מאשתו. אבל פה גם אם לא ביקשו סליחה – יש למחול, שלא יענשו בגללם חס וחלילה.

מכאן, שיום הכיפורים הינו, בעצם, יום של שמחה גדולה. יום שבו אפשר לתקן מה שקולקל וזה הרי דבר עצום. וכך נאמר: "לא היו ימים שמחים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". יום שניתן לנו לסליחה, לתיקון עצמנו, להתחלות חדשות ולהזדמנות נוספת. כדאי שנקבל אותה וניתן אותה גם למכרינו.

לשנה טובה ולהתחלות חדשות עם לב נקי וסולח בעזרת השם!