מנהיג אומה או מנהל שיווק?

לפני כשבועיים ימים, כתבתי כאן אל נתניהו וברק ועודדתי אותם לדבר אלינו - העם - בשעה זו שלפני החלטות הרות גורל. ביקשתי שיגידו לנו מה עושים, איך, כמה זה יעלה לנו והאם חייבים לריב עם ידידינו האמריקנים, למשל.

קבלתי לא מעט תגובות הסכמה מקוראים, בצד הכפשות של כמה טוקבקיסטים יודעי כתוב - אך לא מביני קרוא. לעומתם, שני מנהיגינו הגדולים, דווקא התייחסו: ברק הודיע שלא צריך לדבר יותר מדי , ואם כבר מדברים (עם האמריקנים) אז בחדרי חדרים. יפה!

גם ליברמן תמך בכך והודיע על עמדתו זו בנסיעתו בתפקיד מארץ אחת בעולם השלישי לשכנתה מהעולם הרביעי.

מי שהגדיל לעשות, היה דווקא ראש ממשלתנו. אחרי שהודיע לנו שישראל לא יכולה להסכים לאירן גרעינית (את זה כזכור כבר ידענו) הוא הבטיח להשיב מעל במת האו"ם לדברי הנאצה של הצורר האירני.

בדריכות, ציפינו לשני האירועים: למתקפת הצורר מעל הבמה, ולתשובתו המוחצת של מנהגינו. מהצורר - התאכזבנו. נראה כי מרב שאיימו לתת מענה מוחץ לשנאתו ואיומיו הפומביים - הוא השתפן והביא רק דוגמית ממה שהוא נוהג לעשות. זה טרף לא מעט את הקלפים בדו-קרב הצפוי. יכולנו לראות על פניהם של הדיפלומטים באולם, הבעות פליאה ואכזבה: "מה, מהאיש הזה מתרגשים הישראלים?בגלל זה הם רוצים לפתח במלחמת עולם?"

ביבי לעומתו, נשאר נאמן לשיטותיו. הוא הסביר תחילה, באנגלית רהוטה, זו המיועדת לאח"מים מביני-דבר ולתקשורת העוינת, למה צריך לדעת להציב קווים אדומים בהיסטוריה, ואיך הוא לוחם מזה חמש עשרה שנה נגד פצצה אירנית בידיה של שונאת ישראל הגדולה.

כמו מורה בחטיבת ביניים

זה היה השלב שנציגי 193 האומות המיוצגות בארגון היו צריכים לשמוע למה זה נוגע גם להן, מה חושב המומחה נתניהו על סכנות הזליגה של הנשק הגרעיני לדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ולידיה של כל מחתרת מקומית. זה היה הרגע שרבים ציפו שראש הממשלה בעל שרותי הביון הטובים בעולם - יחשוף מידע מרשיע ופיקנטי על קשריה של אירן עם הטרור, ויזעזע את שאננותם של עשרות שליטים מול המממנת הגדולה של האיסלאם הקיצוני. ציפו שישראל, אשר חשפה בפטפטת החודשים האחרונים סודות רבים כל כך, תעשה שירות לנוכחים באולם ותסביר למה ואיך נראה לה שאירן גרעינית מסוכנת גם להם. וכאן, דווקא, חדל נתניהו להיות מדינאי בעל יכולת ראיה אוניברסלית,ושב להיות פוליטיקאי ישראלי מעצבן: מצוייד בקומיקס הזוי, הוא הפך בין רגע למורה חטיבת ביניים מול תלמידיו המשועממים.

מוכיח ששבעים אחוז ועוד שלושים אחוז הם מאה אחוז, ושאם מוסיפים לזה עוד -זה כבר יעשה "בום"!. ראש המדינה המעוררת הערצה לא מעטה על היצירתיות, המודרנה והטכנולוגיה שלה, חדל להסביר לנציגי אומות העולם את האינטרס המשותף לכולנו, כמי שיודע מניסיון עמו יותר מרבים. מצויד באביזר שווקי משעשע הוא ירד שש קומות והחל מדבר אל המצלמות. לא חשוב מה יחשבו העמים על הסכנה הגרעינית והאם היא באמת נוגעת להם. חשוב שהמותג נתניהו יהיה מחר בכל עיתון בעולם. כל מומחה לתקשורת המונים, כל סוציולוג, כל המבין מעט ביחסים בין האומות ובאירגונים בינלאומיים, החסיר פעימה.

איך בן רגע הופך מדינאי הנושא על גבו עול כזה של אחריות לאומית וגלובלית, להיות משווק שטחים, מקדם מכירות בעל גימיקים, כאילו הוא מרצה בקורס לפרסום ושווק בבית העיתונאים בתל אביב?

באשר לי - אחרי שהתגברתי על המבוכה שבראיית הדברים, הצטרפתי לרבים, בארץ ובעולם, המוטרדים הרבה פחות ממועד השלמתה של הפצצה האירנית, מאשר מאישיותו, מבגרות הנפש שלו ומיכולותיו של האיש האופורטוניסט הזה - אשר אמור לקבל הכרעות הנוגעות לחייהם של מאות אלפי אנשים.