העיתונות הכתובה - כרזות תעמולה לבחירות

העיתונים ידיעות אחרונות, מעריב והארץ, באצטלה של עיתונות אובייקטיבית, מוכרים לנו בכסף פלקטים פוליטיים ומספרים לנו חצאי אמיתות, מנבאים נבואות, ומטיפים לנו דבר והיפוכו (אפילו באותו עמוד) על אמות-מוסר מול מגבלות-חוקיות. אם היו אלה חינמונים, הרי שהכל בסדר ולאיש לא תהיינה טענות. אבל עיתונים אלה מתכסים באצטלה של עיתונות אובייקטיבית וזה לא ראוי.

למען הסר ספק, כותב שורות אלה אינו מתומכי נתניהו ואינו חבר במפלגה כלשהי. אומנם אני כותב נגד התעמולה הנגטיבית הכוללת נגד נתניהו, אבל זה כי העיתונות כולה התגייסה נגדו אישית ותוך כדי כך הסירה את הרעלה מעל פניה, והיה מוטב שלא תעשה כן.

הנה מבחר מייצג של מאמרים פוליטיים מעיתוני סוף השבוע:

מעריב על אולמרט - ציטוט: "למרות שרה"מ לשעבר אינו מושלם" וגו', סוף ציטוט. אינו מושלם? הרי הוא פושע פלילי שהורשע בהפרת אמונים לעמו שבחר בו שינהיגם והוא הפר את האמון שניתן לו! האם גם על הירשזון ובניזרי אפשר לומר רק שאינם מושלמים? מי "מושלם" בעיני מעריב? אולי עדיף לכתוב "הגון, בעל יושרה, אמין, נאמן לציבור..."? האם מעריב מחפש שלמות? אפילו משה רבינו (שלא נדבר על הקב"ה – לפי מעשיו) לא היה מושלם. והעיתון הגוסס ממשיך ב"עדות של שכיב מרע" וכותב (על אולמרט) - ציטוט: "הוא קרוע. הדילמה שבפניה ניצב אהוד אולמרט קשה ומייסרת". איזו התחשבות! איזו הבנה לנפשו המעונה של המורשע בהפרת אמונים! לא ייאמן.

וידיעות אחרונות, הו, ידיעות אחרונות של יום ו' הוא כרזת בחירות פר אקסלנס נגד נתניהו. נחום ברנע למשל תחת הכותרת "לגמרי לבד" (שלמען ההגינות, אינו מסתיר את דעותיו), כבר מפחיד אותנו ש"רשימת הליכוד תהיה קיצונית יותר מבחינה מדינית". הוא יודע גם ש"הח"כים החדשים [אותם הוא לא מכיר - פ.כ-ה.] יהיו קיצוניים יותר מקודמיהם, והישנים ייאלצו להתחייב על עמדות קיצוניות..." וגו'. נבואה! יש נביא בישראל!

הוא ממשיך ומספר לנו שאהוד אולמרט צריך להחליט לאן פניו! האם אולמרט צריך, יכול, רשאי, זכאי להחליט? ומה לגבי עם ישראל בעל ההיגיון והערכים? טוב, על זה לא חושבים בעיתון הזה. ומה אתם יודעים? ציפי לבני כבר מוכנה להיות מספר שתיים ברשימתו החדשה של אולמרט, וגם על רמון הוא מספר שמחזיק בסקרים (איפה הם? מי סקר?) המנבאים אחוזי תמיכה גבוהים ללבני יותר מאשר לאולמרט. נו, נחום ברנע המנוסה והבקיא באמירות של פוליטיקאים כבר יודע להבחין בין תעמולה, בלונים עם אוויר חם או סתם אוויר חם הנפלט מפוליטיקאים כושלים. נביא כבר אמרנו?

לשיא חוסר ההגינות הגיע ידיעות אחרונות בכתבה מסולפת, מלאה בחצאי אמיתות, כאילו נתניהו הסכים לנסיגה מרמת הגולן עד לכינרת, תמורת שלום מלא. נכון שרבין הסכים לנסיגה לקווי ה-4 ביוני 1967, נכון גם שאהוד ברק הסכים לסגת עד ל-10 מטרים מקו המים של הכינרת, נכון גם שאולמרט הסכים לסגת מרמת הגולן. הכל נכון. אלא שהעיתונאי שמעון שיפר כהרגלו שוכח לספר לנו שנתניהו נכנע ללחץ ארה"ב להיכנס לשיחות אלה.

טוב, לזכות הארץ ייאמר שסוף שבוע זה נהגו בעיתון באיפוק בנושא הבחירות והוא עוסק (רק) במלחמת יעלון-ברק. גם זה משהו בימי פומפייה האחרונים של העיתונות הכתובה.

מה שניתן לומר לעיתונות זו הוא: מנא, מנא, תקל ופרסין.