נתניהו הוא לא "מלך" וישראל היא לא מונרכיה כפי שמנסים לשכנע אותנו מקורבי ראש ה
ממשלה, ולמען הדמוקרטיה שלנו חשוב שנדע שיש לנו אלטרנטיבה ברורה. מפלגת העבודה ברשות יחימוביץ’ מביאה פוליטיקה אידיאולוגית חברתית אמיתית שמהווה תחליף לממשלה הרעה של נתניהו, וכדאי שנזכור זאת כשאנחנו הולכים לקלפי ובוחרים מי יוביל אותנו בשנים הבאות. יחימוביץ’ היא גם האלטרנטיבה הכלכלית וגם האלטרנטיבה המדינית לנתניהו, ולכן כל מי שלא מרוצה מנתניהו צריך היום לשנס מותניים ולהצטרף למאבק על דמותה של המדינה.
ראש הממשלה והיועצים שלו מייצרים ספין שפוגע בדמוקרטיה, כאשר מה שחמור בספין הזה הוא שהוא נועד להטעות את אזרחי מדינת ישראל שאמורים לבחור את המנהיגות שלהם. היחצנים של ראש הממשלה מציגים באמצעי התקשורת מצג שווא כאילו אין אלטרנטיבה לנתניהו, למרות ש
שלי יחימוביץ’ ומפלגת העבודה הם אלטרנטיבה ברורה לנתניהו והליכוד, הן מבחינת הסיכויים לנצח בבחירות וחשוב מכך מבחינה ערכית ומבחינת האג'נדה שהם מקדמים. הספין הזה נחשף לאט לאט, כאשר נראה היום שיחימוביץ’, שנמצאת בתנופה כבר לא רחוקה מניצחון, ושהציבור מבין שיחימוביץ’ מביאה פוליטיקה אחרת שנוגדת לחלוטין את האידיאולוגיה של נתניהו. אנשי נתניהו מנסים לשווק כל הזמן את נתניהו כמלך, אבל הם שוכחים שישראל היא דמוקרטיה ושבדמוקרטיה תמיד יש אלטרנטיבה.
אלטרנטיבה כלכלית מאות אלפי אזרחי המדינה יצאו למחאה בקיץ שעבר כנגד מדיניות הממשלה, אבל ממשלת נתניהו נשארה אדישה למחאה הזאת ולא שינתה כלום למען האזרח. המחאה הייתה נגד יוקר המחיה, נגד הפגיעה הקשה בשירותים החברתיים, נגד ההפרטה הפושעת ונגד תפיסת העולם שמתעלמת מהחלשים ומעניקה עוד ועוד לאותם בעלי הון שמנצלים את החברה. ראש הממשלה אחראי לעוולות האלה כי הוא תומך בכלכלה שמחזקת את העשירים ואת בעלי ההון על חשבון האדם העובד, על חשבון האדם החלש ועל חשבונם של כל אותם אזרחים ממעמד הביניים שיצאו למחות.
נתניהו התבטא בבירור בעד ההפרטה, בעד התמיכה בחברות הגדולות ובעלי ההון ובעד תהליכי הקיצוץ במשרדי הממשלה החברתיים ולכן לא ניתן לצפות ממנו שיענה לזעקת המחאה החברתית. לעומת זאת ממפלגת העבודה בראשות יחימוביץ’ ניתן לצפות למדיניות הפוכה לחלוטין, כאשר ברור לכולם שיחימוביץ’ דוגלת במדיניות שדואגת לאנשים העובדים ממעמד הביניים ולאנשים החלשים בחברה הישראלית. יחימוביץ’ פועלת בכנסת כבר שנים רבות כדי לקדם חקיקה חברתית, היא נלחמת הן עבור המעמד הנמוך והן עבור מעמד הביניים והיא עשתה הכל כדי לעצור את תהליכי ההפרטה המסוכנים, שנתניהו והשליחים שלו באוצר מקדמים עוד מהקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה.
אלטרנטיבה מדינית יחימוביץ’ היא גם אלטרנטיבה מדינית לנתניהו, מאחר שהיא, בניגוד לראש הממשלה, באמת שואפת להסדר מדיני ולא רק מדברת עליו. נתניהו אומנם הכיר בפתרון שתי מדינות לשני עמים, אבל הוא לא עשה כלום כדי לקדם את הפתרון הזה, ולכן אנחנו בקיפאון המדיני שאנחנו נמצאים בו. הפלשתינים נושאים גם בחלק מהאשמה, אבל ברור שמאז הקמת הממשלה של נתניהו לא נעשה שום ניסיון לנהל שיחות עם הפלשתינים, ולא הייתה שום התפתחות מדינית. בנוסף על כך ההתנהלות של ראש הממשלה הובילה לקרע חריף עם הקהילה הבינלאומית, כאשר יותר מכל בולט הקרע עם ארה"ב. נתניהו יצא במופגן כנגד אובמה והתערב במערכת הבחירות האמריקנית בצורה מסוכנת, שיכולה לפגוע קשה ביחסים עם הידידה הטובה ביותר שלנו.
גם ביחסים עם אירופה הייתה הידרדרות בתקופת נתניהו, כאשר ניתן לראות התקררות ממשית ביחסים עם רוב המדינות. המינוי של ליברמן לתפקיד שר החוץ לא עזר לחמם את היחסים, ומדינות המערב מסרבות אפילו להיפגש אתו. ממשלת עבודה בראשות יחימוביץ’ ללא ספק תוביל מדיניות ביטחונית אחרת המבוססת על שיתוף פעולה עם הידידות שלנו במערכת הבינלאומית, ועל ניסיון אמיתי להשיג שלום עם שכנינו. לא ניתן להבטיח שהיא אכן תצליח במשימה הקשה להשיג שלום, אבל מה שבטוח הוא שהגיע הזמן לצאת מהקיפאון הזה וזה הזמן לחמם שוב את היחסים עם הידידות שלנו בעולם.
בבחירות האלה יש אלטרנטיבה ברורה בין מנהיגות אחראית של יחימוביץ’ שדואגת לרווחת האזרח ולאינטרסים החיוניים של המדינה, לבין המנהיגות של נתניהו שכשלה מבחינה מדינית ופועלת רק לטובתם של בעלי ההון. חשוב שכולנו נדע שיש לנו אלטרנטיבה ושלא יבלבלו אותנו ויגידו לנו שיש לנו מלך ושאנחנו כבר לא דמוקרטיה.
