אין כמו המתנה במרפאה של קופת חולים כדי להיות עד לפרלמנט של ממתינים בתור, האומר את דברו ופוסק בכל נושא שעומד על סדר היום.
לפרלמנט כזה הייתי עד אתמול בבוקר. אני מבקש בהזדמנות זו להביא לידיעת ראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט, את כאבו של אדם אחד, שעלה על דוכן הממתינים בתור לרופא, ודיבר מבלי שיהיה יושב-ראש, שיכול היה לעצור את שטף הכאב והזעם.
היה זה נאום לעברו של קהל שבוי ממתין בסבלנות, קהל דומם, שהאזין לכאב של מובטל, שנמנעה ממנו זכות לקבל עבודה בחברת כוח אדם, כי אינו יכול בשלב זה להמציא לחברה תעודת יושר ממשטרת ישראל. תנאי אותו מציבה החברה למועמד לקבלת עבודה.
אני מבקש מאהוד אולמרט להקשיב למרי לבו של אותו חבר "פרלמנט של העם". מדובר באזרח החוזר ושונה צמד מלים "אני מעדתי". לדבריו מעד, כי לא שלט ברוחו והתפרץ כלפי שכן בסכסוך שכנים. נפתח נגדו תיק במשטרה.
מסתבר, שהאזרח עדיין לא נשפט. רק נפתח נגדו תיק. ועצם העובדה שקיים תיק, מונעת ממנו בשלב זה לקבל תעודת יושר מהמשטרה. נמנעת ממנו האפשרות לקבל עבודה.
מרחף ברקיע שמעל לחוק לא ניתן היה להישאר אדיש לכאבו של אדם המכריז - "אני מעדתי", "אני מתנצל". הוא נשאר עדיין תלוי באוויר, כי המשטרה שוקלת אפשרות לסגור את התיק. תיק ראשון לאדם בן שישים. אדם שמקום עבודתו נסגר, והוא מחפש דרך להתפרנס בחברת כוח אדם. אפשרות שנמנעת ממנו, כי בשלב זה המשטרה עדיין לא סגרה תיק של אדם, המכיר בכך שהוא מעד בסכסוך שכנים, ואף הביע את צערו בפני אנשי המשטרה והשכן.
מר אהוד אולמרט חש, שסלולות בפניו כל הדרכים החוקיות והמוסריות לבית הנבחרים של העם, למרות שהורשע בבית משפט, הורשע בביצוע עבירה פלילית, עבירה עליה הוא אינו מביע צער וחרטה.
לעומתו, אזרח פשוט, אזרח מן השורה, ננעלות בפניו הדרכים לעבודה, ננעלת בפניו האפשרות להתפרנס, כי נפתח נגדו תיק בדבר התנהגות פוגענית בסכסוך שכנים, עליו הוא מביע את צערו וחרטתו.
בעיני "פרלמנט העם" בתור בקופת חולים מר אהוד אולמרט נתפס כאדם המרחף ברקיע שמעל לחוק ומותר לו הכל, כל מה שאינו מתאפשר לחבר פרלמנט העם, לאזרח הממתין בתור לרופא.
ולפיכך, האינטרס של הציבור המתנגד לממשלה, הוא בחירות מוקדמות ככל האפשר
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
