"האדום האדום הזה" של משה סיני

היום באופן מקרי נודע לי מהיכן נשמעים קולות נפץ וירי זה מספר חודשים. מסתבר שהקולות מגיעים מאזור התעשיה לב הארץ. שלשום הגעתי לאזור התעשיה לקניות, רק בכדי לשמוע את קולות הנפץ והירי מקרוב מאד, והבנתי שמדובר בזיקוקים. היום נסעתי לשם שוב, לצורך קניות ב"יד יצחק" (מרכז קניות הסמוך ל"לב הארץ") רק בכדי לראות במו עיני את הזיקוקים, והבנתי - הזיקוקים מגיעים מאזור התעשיה לב הארץ.

בעוד שבכל הפעמים הקודמות בהם סבלתי ממטרדי הרעש, לא ידעתי את מקורם, ועל כן לא ידעתי למי להפנות את התלונה, הפעם הייתה לי לפחות כתובת - אזור התעשיה לב הארץ. טלפנתי למוקד, בכדי לספר להם (את אשר הם ידעו), כי "מאזור התעשיה לב הארץ יש זיקוקים".

המוקדן השיב לי בזלזול כי אזור התעשיה לב הארץ אינו כפוף לעירית ראש העין וכי הוא שייך לכפר קאסם. לאחר שהבעתי תדהמה הוא אמר לי "תפני אליהם". זהו אותו מוקד שבמשך חודשים הכחיש את קיומם של קולות הירי והנפץ, וטען שאינו יודע מהיכן הם. רק כאשר טלפנתי לעיריית ראש העין, כאילו הייתי חוקר משטרה שמציג לחשוד את הממצאים, שקולות הירי והנפץ מגיעים מאזור התעשיה "לב הארץ", אישרו לי מוקדני 106 כי אכן זהו מקור הרעש. בכל הפעמים האחרות כאשר שאלתי שאלה פתוחה "מהיכן מגיע הרעש", הכחישו שהוא קיים ("אני בכלל לא שומע"), אמרו שהם לא יודעים ("לא יודעים"), נשבעו בהן צדקם שהם לא שמעו ("אפילו אמא שלי לא שמעה"), וכלל לא טרחו לעשות את מה שרשות מוניציפלית סבירה, הגונה ומיומנת הייתה יכולה לעשות בנסיבות.

עיריית ראש העין רמסה את החוק ברגל גסה. במשך חודשים רבים היא לא טרחה לספר לתושבים את מקור הרעש, והותירה לנו, התושבים, אפשרות רק לנחש את מקורו.

גם אם מקור הרעש מגיע משטח הכפוף לעיריית כפר קאסם, עדיין, מתפקידו של ראש העיר, משה סיני, לפנות לראש עיריית כפר קאסם, ולהתריע בו על מטרדי הרעש המגיעים משטח עירו. להזכיר, כשמדובר במואזין, מצווה דתית, שמטרד הרעש שהוא מייצר הוא מינורי, לעומת חשיבותו הדתית הרבה לתושביה המוסלמים של מדינת ישראל, קם מושה סיני על רגליו האחוריות, ולמעשה, מקים קול צעקה גדולה כנגד המואזין, כפי שסיפרתי בכתבה קודמת. הסברתי שמטרד הרעש הנובע מקריאות המואזין הוא מינורי, שכן הוא מגיע מכפר קאסם המרוחקת קמעה, עוצמות הקול אינן גבוהות, ומדובר בקריאה הנמשכת 3 דקות, כ 5 פעמים ביום בזמנים קצובים, באופן שאין בו לפגוע בשגרת החיים. המואזין הוא סמל ומצווה דתית חשובה למוסלמים ומהווה נדברך עיקרי בחייהם, ודווקא אליו בחר משה סיני להיטפל, ממניעים לא כשרים לחלוטין.

לעומת זאת, כשמכפר קאסם מגיעים קולות נפץ של זיקוקים, דבר לא נעשה, למה? כי כאן מדובר ב'סתם' בילוי ולא במצווה דתית? כי משה סיני נחוש כל כך לחרב מצווה דתית מוסלמית - קריאת המואזין למאמניו להגיע לתפילה, אך כשמדובר בדרך בילוי שמפריעה לתושבים (זיקוקים וקולות נפץ) ואשר אינה כרוכה במצווה דתית, פתאום משה סיני שותק?

משה סיני פנה אינספור פעמים לראש עיריית כפר קאסם ולכל גורם אפשרי בכנסת וברשויות, בכדי להשתיק את המואזין, כאשר מידת הרעש שמייצר המואזין מינורית, וכאשר מדובר במצווה דתית חשובה, שהרי אנו חייבם מדינה ש 20% מתושביה ערבים, וגם להם צריך להיות ביטוי במרחב הציבורי, והמואזין זו התזכורת שאין פה רק יהודים.

לעומת זאת, כשמדובר בקולות הנפץ והירי האם משה סיני טורח לפנות בכתב לראש עיריית כפר קאסם בכדי שישליט סדר? האם הוא טורח לפנות בכתב לבעלי הנכסים באזור התעשיה "לב הארץ"? סמכות רשות מקומית למגר מטרדי רעש שבאים ממקום אחר כל עוד הם מפריעים בשטחה.

האם משה סיני עשה דבר או חצי דבר כנגד מטרדי הרעש שמגיעים מאזור התעשיה לב הארץ? אם עשה משהו, יתכבד ויוכיח. פניותי הרבות לברר את מקור הרעש נענו בהתעלמות, וכל עוד לא ידעתי את מקור הרעש, לא הייתה לי כל דרך לפעול משפטית. היום במקרה נודע לי מקור הרעש. לו משה סיני היה פועל למיגור מטרדי הרעש אזור התעשיה "לב הארץ" המצוי בשליטת הרשות המקומית כפר קאסם, ודאי שהיה מציג לתושבים משהו, תכתובת, משהו. כלום. למה? כאן ניתן רק לשער השערות, בדבר האינטרס של משה סיני לא לפעול כנגד מטרד הרעש שהמגיע מכפר קאסם.

לסיכום נקודה זו חשוב לציין כי תשובתו המזלזלת של המוקדן "אז תפני לעיריית כפר קאסם" היא שגויה. ראש עיר אמור לפנות בשם תושבי עירו לגורמים המסבים מטרדי ראש מחוץ לשטח המוניציפלי כל עוד השטח המוניציפלי שבשליטתו מופרע מכך. כך לדוגמה ראש עיריית נהריה השתתף בעתירה, בשם התושבים, הנוגעת למטרד האסבסט (ושוב נשמעים פיצוצי ירי עזים, בעודי כותבת שורות אלו). כך לדוגמה ראש עיריית חולון הגיש בשם התושבים הליך משפטי נגד רשות שדות התעופה.

אם משה סיני היה רוצה, הוא היה יכול לפנות בשם התושבים לבעלי המקרקעין באזור התעשיה "לב הארץ", או לראש עיריית כפר קאסם, ולדרוש לטפל במטרד הרעש. לדרוש מהתושב הבודד שאין לו כלים לכך כגון יעוץ משפטי שוטף, או כלי אכיפה, זו התעמרות בתושב.

התושב, אני לדוגמא, מנהל חיים נורמטיבים. הוא עובד בשעות היום, ובכלל, חי את החיים שלו. לתושב אין זמן להתעסק עם גורמים שונים ולהתחנן בפניהם שיעשו קצת שקט. זהו תפקידה של העירייה, לפנות לגורמים המתאימים במכתבי התראה, להטיל קנסות, לפתוח בהליכים מכוח חוק לטיפול במטרדי רעש.

לאדם הפשוט - בעיקר אם יש לו חיים, והוא עובד בשעות הבוקר (אז ניתן לפנות לכל המשרדים הממשלתיים/עירוניים/גורמים למיניהם) - אין שום דרך לטפל בכך, אלא אם כן הוא מתפטר מעבודתו, ומחליט לבלות את הבקרים בטלפונים למשרד לאיכות הסביבה ולגורמים ממשלתיים ועירוניים. לא תודה, משה סיני, יש לי חיים ואין לי כוונה ליצור קשר עם עיריית כפר קאסם. רשות מקומית מיומנת וסבירה, כמו זו שהנכם אמורים להיות, אמורה לרכז את פניות התושבים ולפנות לגורמים המקימים מטרדי רעש כגון קבלני עבודות עפר, רשויות מקומיות סמוכות (כפר קאסם לדוגמא), או גורמים ממשלתיים כגון המשרד לאיכות הסביבה, משרד הפנים, או כל גורם שהוא.

לשלוח את התושב להתעמת עם גורמים שונים - כגון קבלני עבודות עפר (על מטרדי הרעש עקב עבודות הבניה אספר בהזדמנות), בעלי אולמות אירועים, זה למעשה לשלוח את האזרח למלחמת שוורים, ולאלץ אותו למעשה לנהל מאבק שרק גופים עתירי כוח, ידע ומשאבים כגון רשות מוניציפלית, יכולים. כאשר משה סיני מתרשל בטיפול במטרד הרעש של פיצוצי הירי המטרידים כל לילה את שלוות התושבים, הוא לא יכול להסתתר מאחורי התירוץ כי הפיצוצים המצוי באזור הנתון לשליטת עיריית כפר קאסם, לא רק משום שביכולתו ומחובתו לפנות לעיריית כפר קאסם למיגור המטרד, אלא בעיקר משום שמשה סיני מכר חלק משטחי ראש העין לכפר קאסם, ולמעשה, ממניעים השמורים עימו, בחר למסור אזור הנתון לשליטת עיריית ראש העין לכפר קאסם. כלומר, משה סיני אחראי בעקיפין למטרדי הרעש המגיעים מאזור "לב הארץ" הממוקם פיזית בראש העין אך שייך, מוניציפלית, לכפר קאסם.

מבחינה גיאוגרפית, אזור "לב הארץ" ממוקם בראש העין, קרי, מהצד הדרומי של כביש 5 (כפר קאסם ממוקמת מצפון לכביש 5). השיוך של אזור התעשיה "לב הארץ" לכפר קאסם אינו טבעי אלא מלאכותי, אינו מסמן רצף גיאוגרפי, אלא מסמן קומבינה מוניציפלית. משה סיני נתן לכפר קאסם את אזור התעשיה "לב הארץ". מה הוא קיבל בתמורה?

אני חייבת לאמר שזה דורש תחקיר מעמיק, וקצת קשה לי לנהל אותו כעת, תחת מטרדי הרעש הבלתי פוסקים. חיפוש קצר בגוגל מעלה כי נעשו חילופי שטחים בין עיריית ראש העין לבין עיריית כפר קאסם. ראש עיריית ראש העין, משה סיני, אוהב מאד ארנונה, כמו שילדים אוהבים ממתקים, וכמו ששיכורים אוהבים וודקה, וכמו שגברים אוהבים אתרי פורנו. ארנונה זה נעים, ארנונה זה טעים.

בכדי לקבל עוד ארנונה הוא בונה המון יחידות דיור (עם כל הרעש הכרוך בעבודות הבניה), ובכדי לבנות עוד יחידות דיור הוא עשה קומבינות חילופי שטחים עם כפר קאסם. עולות פה מספר שאלות שאנסה לאתר להן מענה ברשומות הבאות:

א. האם תושבי ראש העין ידעו מבעוד מועד על הסכם חילופי השטחים?

ב. האם ניתנה לתושבי ראש העין הזדמנות להביע התנגדות לכך?

ג. האם ראש עירית ראש העין נטל בחשבון את האפשרות שחילופי שטחים אלו יובילו למטרד רעש של זיקוקים וקולות נפץ וירי כל לילה?

ד. האם הוא מודע לכך היום? ואם כן האם הוא עושה משהו? (סביר להניח שלא).

ה. האם פרטי הסכם חילופי השטחים גלוי לציבור הרחב באופן הנגיש לאדם מן הישוב ולא רק לאנשי מקצוע כגון משפטנים, עורכי דין או מתכנני ערים והנדסאים?

ו. האם טרם הסכם חילופי השטחים היה משה סיני יכול לדעת שתוצאה של חילופי שטחים אלו יכולה להיות מטרדי רעש של קולות נפץ וירי מידי ערב?

ז. האם משה סיני פנה לבעלי אולמות השמחות באזור התעשיה לב הארץ ודרש את הפסקת מטרדי הרעש ופיצוצי הירי?

ח. האם משה סיני נותן הנחיות מנהליות ומוניציפליות למוקדני המוד העירוני ולשוטרי הסיור העירוני ביחס למטרד רעש זה? האם הוא נוקט מדיניות של גילוי נאות כלפי התושבים?

ט. האם משה סיני יצא נשכר במישרין או בעקיפין מהסכם חילופי השטחים, לדוגמה - יותר יחידות דיור, יותר ארנונה, יותר משכורות וכיבודים לחברי מועצת העירייה?

י. האם משה סיני שקל את כל השיקולים טרם הסכים להסכם חילופי השטחים הזה? האם ניתן להשיב את הגלגל לאחור ולבטל את ההסכם כאשר תוצאתו היא מטרד רעש בלתי פוסק לתושבים?

אלו הן שאלות שאנסה להשיב עליהן בפעמים הבאות. ההבנה כי פיצוצי הירי מגיעים מאזור התעשיה "לב הארץ מאפשרים גם נקיטת צעדים משפטיים, ועל ההיבט המשפטי עוד אדבר בטור זה, בכתבות הבאות.

בכל מקרה, את נקיטת ההליך המשפטי נגד עיריית ראש העין שמפגינה זלזול בוטה בתושביה, אני שוקלת זה זמן רב, אולם עד כה לא היה לי אפילו לא קצה של חוט (כי העירייה מפזרת מסך עשן ולא מגלה גילוי נאות לתושבים את מקור מטרד הרעש). עכשיו, כשנודע לי מקור הרעש, וכשיש לי קצה של חוט, יש לי אפשרות לנקוט בהליכים משפטיים. זה בערך מה שהעירייה ראויה לו לאור הזלזול המתמשך בתושבים, שהרי רק מקריות גרמה לי להבין את מקור פיצוצי הירי, שהרי עברתי במקום במקרה וראיתי את הזיקוקים במו עיני. אם לא הייתי עוברת שם במקרה לעשות קניה קטנה, יכולתי להמשיך לסבול את מטרדי פיצוצי הירי, תוך שהיעירה הייתה ממשיכה למרוח אותי, ותושבים אחרים, בסיפורי סבתא ("לא ידענו"/"לא שמענו"). כעת, כשיש מידע על מקור פיצוצי הירי, יש גם כתובת, וניתן להפשיל שרוולים, לפתוח את המחשב, ולהתחיל "לתקתק" הליך משפטי.

הליך משפטי זו דרך מנומסת לפנות למי שמפנה לך עורף ומתעלם מבקשות מנומסות שלך, להתחשב בו. זו אחת הדרכים היעילות ביותר למגר מטרדי רעש כי רק מי שמקבל זימון לדיון משפטי מתחיל להבין שמטרדי הרעש הוא מייצר הפריעו "קצת" לזולת.

קצת על מה שניתן לעשות משפטית נגד מטרדי רעש, אסביר בטורים הבאים.

ישנן דרכים משפטיות רבות למגר מטרדי רעש, ואצטרך להקדיש כתבה נפרדת לכל סעיף משפטי או חיקוק משפטי, המתייחס להיבט אחר של מטרדי רעש.

ביני לביני הצטברו אצלי אי אלו סיפורים של תושבים, בין בראש העין ובין בערים אחרות, שסובלים ממטרדי רעש, כולל איש מבוגר החולה בסרטן, שמפרפר בין חיים למוות בגלל שכן שהפך את חייו לגיהנום. הסיפורים המצטברים אצלי רבים, קצת קשה לכתוב אותם תחת מטרדי הרעש המקומיים של ראש העין, אבל הם יסופרו. חשוב לי להראות כי מטרד הרעש הוא תופעה שניתנת למיגור. שיש כלים משפטיים להלחם בה. כי הנושא מטריד ובוער בקרב התושבים, וכי חייהם של אנשים רבים מספור הופכים לגיהנום עקב מטרדים אלו. חשוב לי להראות את ההפקרות ואת אוזלת היד של הרשויות. נדרשים טורים רבים מספור בכדי להמשיך ולעסוק בנושא, וכל שאני יכולה להבטיח הוא, ש"המשך בפרקים הבאים".

הגיעו אלי תלונות של אנשים ממספר מקומות בארץ. ובכל זאת, באופן לא מתוכנן, הכתבות האחרונות התמקדו כמעט באופן בלעדי בעיריית ראש העין. אני חושבת שאין כאן כוונה ליצור טור מקומי, אלא יש כאן כוונה ליטול את ראש העין כמקרה בוחן, ולבחון כיצד לחץ ציבורי/עיתונאי ואולי גם משפטי, יכול למגר את מטרדי הרעש. מודל של מאבק תושבים ברשות המקומית שיצליח בעיר אחת, יכול להיות מיושם בערים אחרות. אפשר להסתכל על ראש העין כמקרה בוחן, למגר את מטרדי הרעש בתוכה, וליישם את המודל של מאבק אזרחי, אם יצלח, גם במקומות אחרים.מה שחשוב לי לציין הוא שאני מנסה להפוך טור זה לטור אקטיביסטי, קרי לקדם דרכו רפורמות של שקט עירוני ואיכות סביבה אקוסטית, ולמעשה, לנהל את המאבק מעל דפי העיתון, שכן על האזרח הבודד איש לא שם פס. למעשה, בכוונתי לארגן תושבים דרך מדור זה, לנהל מאבק, לדווח על תוצאותיו מעל דפי בלוג זה, לרבות כאשר מדובר במאבקים משפטיים ואז אצרף את כתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט, כאשר המטרה היא לעורר את האנשים שם למעלה, שבדרך כלל לא משתינים לכיוון של האזרח הקטן, להתעורר ולעשות משהו, ולו לצורך הדימוי הציבורי שלהם שהם כה חפצים ביקרו.

מסתבר שעקב סדרת כתבות זו עיריית ראש העין שיגרה הודעה לאתר חדשות מחלקה ראשונה. הודעה חלבית, בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי", אבל ההודעה שעיריית ראש העין שגרה לאתר "חדשות מחלקה ראשונה" ממחישה שצריך לעושת המון רעש (לכתוב מספר כתבות עיתונות) בשביל מעט שקט (בכדי שהעירייה תצהיר שבכוונתה לעשות משהו, אבל בואו נבדוק את המעשים ולא את הדיבורים).