ערב מתן גזר הדין במשפטו האחרון של
אהוד אולמרט פנתה הפרקליטות לבאי-כוחו של אולמרט, והזכירה להם שבעקבות מקרהו של קצב שונה החוק, ובעלי זכויות ייחודיות כמו ראש ממשלה לשעבר או נשיא לשעבר ייאלצו להיפרד מזכויותיהם למשרד, רכב ומזכירה אם יורשעו בעבירות שיש עמן קלון.
פרקליטיו של מר אולמרט הזדרזו בתגובה המבטאת את רצונו של מר אולמרט לוותר על כל ההטבות האלה מראש, ועל-פי תקדימים לייתר את הדיון בקלון עקב אי הרלוונטיות שלו לכאורה לרגע הדיון.
פרקליטות המדינה (לדעתי בטעות) לא דרשה בסופו של דבר קלון, בהסתמכה על תקדימי בית המשפט כל הנוגע לחובת הרלוונטיות בפסיקת קלון.
מאוד רלוונטית ומה מתברר לנו היום? היום מתברר לנו שבעת שקיבל בית המשפט את החלטתו, הייתה שאלת הקלון מאד רלוונטית, כי אהוד אולמרט מוחזק כיום (בניגוד ליום הכרעת הדין) הן בידי עצמו, הן בידי הציבור והן בידי המערכת הפוליטית כמועמד מוביל לכהונה בכנסת ולכהונה כראש הממשלה. אך אנו לא ידענו על רלוונטיות זו, רק אהוד אולמרט עצמו ידע עליה, והוא לא גילה עליה לא לנו ולא לבית המשפט.
האם חתם אהוד אולמרט על תצהיר והצהיר על חוסר הרלוונטיות? האם אולמרט אמר לפרקליטיו שאין לקלון רלוונטיות? האם פרקליטיו המציאו את הרעיון הפתלתל של ויתור על הזכויות והוא אישר להם בהנדת ראש או בקריצת עין? מה שברור הוא שהחלטה על ריצה לכנסת, ובייחוד בראש רשימה אשר רואה עצמה ראויה לכס ראש הממשלה לא נופלת ברגע, לא נופלת בשנייה, אלא היא תהליך ארוך של משא-ומתן של אדם עם עצמו, משפחתו וסביבתו, ובעת שמכר לנו מר אולמרט את אי הרלוונטיות של הקלון לגביו הוא ידע ידוע היטב שנושא הקלון מאוד מאוד רלוונטי בעניינו.
לו כתבו פרקליטיו של מר אולמרט כי הוא מוותר על התנאים העודפים אך שוקל להיבחר לכנסת הקרובה כראש רשימה ואף להתמודד על תפקיד ראש הממשלה, האם גם אז הייתה הפרקליטות מוותרת על דרישת הקלון? האם השופטים היו יכולים אז להתעלם מהנושא ול"הסתפק" במאסר על תנאי ללא קלון? מסופקני.
בכוונת מכוון כוונותיו של אולמרט לרוץ בבחירות ולשאת בתפקיד הרם הן רוויות בכוונת מכוון וביסוד נפשי ובמצב כזה לשכנע את בית המשפט ואת הציבור בישראל ששאלת הקלון איננה רלוונטית לגביו, די היה בה לדעתי על-מנת לפתוח מחדש פסק דין חלוט, ודאי וודאי שיש בה די על-מנת שהפרקליטות תשנה את גישתה, תדרוש קלון וזאת לאור מציאות שלא הייתה ידועה לציבור, לבית המשפט אלא לנאשם עצמו וסביבתו הקרובה.
דרישת קלון חייבת גם להיות מנומקת בעובדה שכל הצהרותיו של אולמרט בכל הנוגע ל"לימוד הלקח" מהפסיקה על הפרת אמונים, שוות כקליפת השום, כי לא יבשה הדיו מאותה אמירה, הוא חוזר לשיטותיו הידועות של "המטרה מקדשת את האמצעים".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
