חוק נגד בחירת עבריינים

מאמרי ה"בלוג" מלאים בימים אלה, בביקורת נגד חזרת עבריינים לכהן בפרלמנט ובממשלה. פה ושם מככב שמו של אולמרט בנושא ופעם ראיתי גם חצי מילה על אחד ששמו צחי הנגבי - שמי שלא יודע, כל נידוני ש"ס, קדימה וה"עבודה" ההיסטורית יכולים ללמוד ממנו פרק באלימות פיזית , מילולית ובכלל בפלילים, ובדך אגב הוא כיהן כבר כשר המשפטים וכשר המשטרה!אבל רוב מטחי הביקורת נורים אל מטרה אחת: אריה דרעי, אריה דרעי ושוב אריה דרעי. האיש הזה היה השודד היחיד של המדינה, לפניו ואחריו יהום הסער. אפשר לחשוב שהוא המציא את השיטה - פוליטיקה ומזומנים הקשורים זה לזה בגומי.

לפניו לא היו לשום שר שום תיקים במשטרה - כולל אותו "תיק אפרסק" שהתייבש, לפניו כל השרים והפקידים הבכירים היו "טליתות שכולן תכלת" ממש ורק הוא קלקל להם את הצגה הישרה והתמימה. לפניו איש משרי הפנים לא ניצל את המשרד הזה להיא קולות למפלגתו וכספים לעמותות המקורבות אליו. המער"ך - של מפא"י ומפ"ם, היה תמיד כליל השלמות, בן ציון מ"בנק א"י בריטניה" שוחרר באמת מסיבות רפואיות מכלאו, המפד"ל וגרורותיה החרדיות הקטנות (אג"י ופאג"י) לא גנבו אגורה לכיסם. במקרה של אולמרט למשל אני זוכר שעוד באמצע שנות ה-70 פיארה כותרת מאירת עיניים את עיתון "העולם הזה": "אהוד אולמרט, זו הזמנה למשפט דיבה". בתוך הכתבה ירו אז כנגדו אש וגופרית וכינוהו על ימין ושמאל "שוחת אך הח"כ הצעיר דאז לא העיז לתבוע את "אותו השבועון". אבל כולם איכשהו התגלגלו והמשיכו הלאה- כולל אהוד אולמרט, ורק דרעי זו הבעיה.

בעד חוק לחסימת עבריינים

לומר לכם את האמת אני דווקא בעד חוק שיחסום את העבריינים מלהיבחר. אבל התנאי שלי הוא אחד: חוק כללי וללא שום משוא פנים. חוק שלא ייעצר בפרלמנט אלא יחול גם על תפקידי הנבחרים ברשויות המונציפליות , ושלא יחכו עד שמישהו יגנוב במהלך כהונתו אלא יכלול סגירת שערי בתי הנבחרים לפושעים ועבריינים שגנבו ואף רצחו לפני הגשת מועמדותם. זה לא יהיה חוק על-פי ה"מידות" של דרעי- כמו שהח"כיות חוטובלי ויחימובי'ץ רצו לחוקק.

בחוק הזה לא יחכו ל"אות הקלון" שתחסום סופית את השור המועד אלא מספיק שנבחר ציבור יורשע פלילית ואנו כבר לא נהיה זקוקים לפירושי רש"י ותוספות. אם היה קיים חוק כזה הרי שעשרות ח"כים לא היו נבחרים מאז הקמת המדינה. אם היה חוק כזה קיים אורי ניצן- ראש עיריית ר"ג לשעבר, לא היה עובר מפלגות כמו שמחליפים גרביים, כדי להיבחר לפרלמנט או לסרוגין שוב להיבחר לראשות עיריית ר"ג. חוק כזה לא היה מאפשר למאיר ניצן להיות כיום ראש הוועדה הקרואה בלוד. וחוק כזה היה גונז לאולמרט , להנגבי וגם לבניזרי את התקוות לעתיד. חוק כזה היה מביא לכך שמי ש איים ברצח , מי שהורשע במרמה ומי שמעל בכספי ציבור לא יבחר להשתתף מעולם בישיבות של פרלמנט או רשות מוניציפאלית בישראל.

הבדיחה הטרגית כיום היא שלתפקיד של פקיד בכיר לא יכול להיבחר מי שהורשע בפלילים אבל הח"כ והשר של אותו פקיד יכולים להיות כאלה שלפני היבחרם ל"תפקידם הבכיר" הם הורשעו בפלילים לא פעם ולא פעמיים. היגיון עקום אך ממשי.

קראתי פה שיש כאלה שמבוהלים מהעובדה שדרעי עלול להיות שר המשפטים, חס ושלום. זה באמת לא מצב "מהודר" אבל היה כבר יותר גרוע מכך ובשלטון הליכוד - שאנשיו יורים את האש חזיתית במטרה ששמה אריה דרעי: היה זה צחי הנגבי שלא רק היה שר משפטים אלא גם שר המשטרה ויו"ר וועדת החוץ והביטחון ושאם נעלעל בתיקיו מימי היותו יו"ר התאחדות הסטודנטים ועד היום נגלה שם האשמות וחשדות שכל אישי הציבור שנאשמו אי פעם לא "זכו" להן.יש גם את ליברמן שכעשור ומעלה מתמשכת חקירתו והוא שר חוץ ואף מינו את שרי המשטרה והמשפטים על-פי הזמנתו!

בשביל לבדוק את הצעתי - מה הייתה תועלתה אילו חוק כזה היה קיים, אני מציע לקוראים לבדוק את כל 120 הח"כים כיום על עברם וסיפרו לכם מכמה ח"כים ואף שרים היינו נפרדים אילו החוק שלי היה קיים מזמן...