ספק אם מישהו אצלנו שם לב למה שעשה
שמעון פרס במוסקבה לפני ימים אחדים, כשהגיע לשם ל
כבוד פתיחת המוזיאון היהודי החדש והמרכז לסובלנות. אולי סתם שמחו שפרס נמצא רחוק ואינו מתערב במדיניות הממשלה.
אבל שמעון פרס נשאר שמעון פרס. מי שרוצה לדעת איך הוא התנהג במוסקבה, יכול לקרוא על כך במאמר מפורט ב"ניו-יורק טיימס". פרס "הודה לעם הרוסי על הכנסת אורחים שלו לעם ישראל במשך 1000 שנה". מעניין אם כל קורבנות הפוגרומים במשך 1000 שנה מצטרפים להכרת הטובה הזאת. אני דווקא חושב שהם צועקים מקברי אחים - "איזו חוצפה! מי הסמיך אותו לדבר כך. מר פרס! לא הכל פוליטיקה!".
" מר פרס אמר, אחרי פגישה עם פוטין, כי מצא ידיד בקרמלין", כותב העיתון. ודאי
בשאר אסד ואחמנינג'אד מסכימים עם פרס. איזו חוכמה מדינית!
ועכשיו על המוזיאון עצמו. האוליגרך ויקטור וקסלברג, האדם העשיר ביותר ברוסיה, שמקורב לנשיא פוטין ושמימן את הקמת המוזיאון, אמר שמטרת המוזיאון היא להעביר מסר שליהודים טוב ברוסיה. פוטין נותן יד לפרויקט, היות שמטרת המוזיאון היא לשכנע את היהודים שהיגרו מרוסיה לפני 20 שנה - לחזור אליה. כך על-פי הניו-יורק טיימס. כלומר, מדובר בפרסומת אידיאולוגית שבה מעוניין פוטין. זה אינו מוזיאון להיסטוריה. זהו מוזיאון לטיוח.
הגישה אינה חדשה. גם כשחייתי בברית-המועצות, לכל תצוגה, מופע ומוזיאון היה תפקיד אידיאולוגי. זהו עניינם, אתם אומרים. אלא שהפעם היהודים עצמם בונים את התפאורה ההיסטורית המזוייפת כדי להוכיח לפוטין את נאמנותם למשטר החדש. יהודים טובים של פוטין.
מעניין האם יימצא במוזיאון היהודי הגדול ביותר בעולם, שעלות הקמתו היא 50 מיליון דולר, מקום לתיאור מאבקינו למען העלייה? האם יציגו תמונות של אסירי ציון ויספרו על תנועת מסורבי העלייה שהביאה לפריצת מסך הברזל ופתיחת השערים? אני בספק. ההפך. מבחינת פוטין ו-וקסלברג הייתה זו פעילות חתרנית נגד אמא רוסיה. הרי היה לנו שם טוב! למה אם כן לחמנו למען חופש עלייה?
מפליא שבעתיים שהרב הראשי של רוסיה שותף לחגיגה. רואים כיצד הוא מלווה את נשיא מדינת ישראל בתצוגה החדשה ושניהם שמחים ומאושרים לכבוד המיזם שכל כוונתו היא הנצחת הגלות.
על שום מה?
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
