גם לאחר 4 שנים של אינתיפאדה - נראה כי צה"ל לא הצליח למצוא את התשובה האולטימטיבית שתוכל לסכל את ירי הקסאם לעבר יישובי ישראל. על אף זאת, נראה שהרמטכ"ל, משה (בוגי) יעלון, החליט להשיג ניצחון בתחום אחר: סיכול המדליפים מתוך דיוני המטכ"ל והפגישות הסגורות של האלופים והקצינים הבכירים.
בכתבה שפורסמה באתר "מעריב" צוטט אחד הקצינים הבכירים בפיקוד דרום, כאומר: "אין ספק שהתפוצצות הפרשה הזו מעידה על בעיה ארגונית ומצביעה על מצב חמור במיוחד במציאות של לחימה מתמשכת. ברור לכולם במערכת כי אחרי אירוע שכזה היום שיהיה מחר לא יהיה כתמול שלשום".
אך אין הוא לבדו במערכה. קצין אחר, שהסתייג אף הוא מהשימוש שנעשה בפוליגרף (בהוראתו של ראש אכ"א) טען: "על הדרך שבה הוחלט לבדוק את ההדלפות יש הסתייגויות גם באכ"א".
משמעות הדברים, כפי שעולה מפי הקצינים הבכירים, היא שמר בוגי יעלון מאמץ אט אט את שיטת "האח הגדול", בדומה לזה שהיה במשטר הסובייטי המעמיד בספק אפילו את קציניו המהוללים שעליהם הוא סומך שכמי שאמורים להוביל את הצבא ואלפי חייליו לקרבות קשים ומסוכנים, בהם עשויים הם למצוא את מותם.
דומה הדבר אף לבדיקות שנערכות לקצינים בכירי דרג הבאים לפגוש את ראש הממשלה, אריאל שרון. אותם קצינים שהמדינה מפקידה בידם עוצמת אש אדירה וסמכות להפעילה, מוחזקים בעת הגיעם לפגישה עם ראש הממשלה כ"פושעים פוטנציאליים" או חלילה כ"טרוריסטים פוטנציאליים" העלולים לפגוע בו.
נשמע מגוחך, נכון?
בנקודה מעניינת זו, ראוי לבדוק מדוע צה"ל משתמש בכלי מתוחכם זה רק ע"מ להביא לגילוי פני ה"מדליפים". מדוע הוא אינו משתמש בו גם במסגרת התחקירים שהצבא מקיים?. מדוע לא להרחיב את השימוש?? שהרי אם נסכים להיגיון טענותיהם של התומכים בשיטת הפוליגרף, לפיהן: "זהו האמצעי הוודאי להגיע לחקר האמת בדבר המדליפים" - אזי מדוע לא להרחיב את היריעה ו"לנצל" ההזדמנות "להגיע לחקר האמת" בדבר גילוי השחיתויות בצבא? מדוע לא להגיע אף לחקר האמת בדבר מקרה המוות של הפלשתינים? (אולי אז הרמטכ"ל היה יכול לבסס טענותיו בדבר מסקנתו הראשונית, והשגויה ככל הנראה, כי הקצין הדרוזי אכן "לא ירה" בילדה הפלשתינית בת ה- 13. אולי אז הוא לא היה עושה לעצמו בושות - כגובה גובהו...)
והרי לכם מקרה:
ראש אכ"א, האלוף גיל רגב, הודיע לפני כמה חודשים על החלטתו להדיח את סא"ל קוטאי מתפקידה כמפקדת המרכז לשירות הפרט באכ"א, בנימוק שהייתה קשוחה מידי עם פקודיה. לטענת קוטאי, סירובה להתעלם מהיעדרותו של הנכד של שמעון פרס, משירות צבאי - הוא הגורם האמיתי להדחתה. לטענתה, לאחר שנכנסה לתפקידה היא גילתה כי בתחום שעליו היא מופקדת הושרשו נורמות התנהגות פסולות, דפוסי עבודה בלתי-חוקיים ומנוגדים למינהל התקין, ומדיניות של העדפת מיוחסים ומקורבים. לדבריה, היא החלה לבדוק את אי-הסדרים שגילתה לכאורה, והזמינה ביקורות חיצוניות.
אם כן, מדוע לא קם הרמטכ"ל וחתר כבר אז להגיע לשורש האמת ולגלות אמיתות טענותיה של סא"ל קוטאי? מדוע לא עשה זאת ראש אכ"א בעצמו? אי השימוש בפוליגרף, במקרים בהם קיים חשש לשחיתות עשוי להצביע על כך שצה"ל מנסה ל"הגן" על חלק "נבחר" מקציניו. מה פירוש הסלקטיביות של השימוש במכשיר? אולי יודעים אנו עד כמה אכזרית היא האמת, בדרך כלל, ותוהים אם אין באשליה משום נחמה רבה יותר?
השאלה שלפנינו מסתכמת אפוא בהיגיון ההחלטה להביא לידי שימוש את כלי הפוליגרף - במסגרת הצבאית. משהחליט הרמטכ"ל לנצל את הפוליגרף, "האמצעי הוודאי להגיע לחקר האמת", כלשונם של בכירים, מדוע לא ירחיב הוא את השימוש לגילוי השחיתויות השונות בדרגים הבכירים. זהו אינטרס חברתי, כלל לאומי. אינטרס מוסרי.
רוברט א. היינליין הגדיר זאת היטב כשאמר: "יש לי דעות מוצקות, אולם אלף דעות הגיוניות לעולם אינן שוות למקרה אחד של צלילה פנימה וגילוי האמת". מדוע אין הרמטכ"ל צולל אל מצולות האמת של השחיתות הצבאית?
ובוגי,
מה איתך?
פיך וליבך שווים הם?
זהירות!!! הפוליגרף בדרך...
