בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כולם בשביל אחד ואחד בשביל המס
|
לא יכולה להתקיים מציאות בה נפגין בצומת בעד צדק חברתי אך באותה נשימה נסרב להפריש כספים לשם תשלום מיסים ● כספי המוסד לביטוח הלאומי לא גדלים על עצי השדרה אלא מגיעים מהעם ומוזרמים אל העם
|
לשלם מיסים - למען האחר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
דוח העוני: יוצאים לעבודה ונותרים עניים
|
עופר וולפסון
|
נתוני העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2011 מראים כי תחולת העוני של משפחות עובדות הוסיפה לעלות * עלייה חדה בהיקף העוני גם בקרב משפחות בעלות שני מפרנסים * בישראל 442 אלף משפחות עניות ו- 860 אלף ילדים עניים והיא נמצאת במקום הגרוע ביותר במדד זה ובמדד אי-השוויון בדירוג ה-OECD
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
בוקר סטנדרטי במדינת ישראל, השמש מתמקמת לה לעוד יום עבודה, ואת פניו של קורא העיתונים הישראלי מקדמות בברכה הכותרות: "קובי פרץ נחקר בחשד להעלמת מס", "יהודה ברקן חשוד בהעלמת מס במאות אלפים" והיד עוד נטויה. לא בשד העדתי עוסק הפעם הדיון, לא במדד הפופולריות או בת הזוג האחרונה. את מקומם של מדורי הרכילות תפס המדור הפלילי. אותם אמנים ידועים, מצטרפים כעת לשורה ארוכה של אזרחים הנחשדים בהעלמות מס. העלמת מס היא תופעה שהולכת וצוברת תאוצה. מדובר במצב בו אנשים אינם משלמים לרשות המיסים את מס ההכנסה או לא משלמים אותו במלואו, על-ידי מסירת הצהרות בעלות נתונים פיקטיביים. "כן, לדפוק את המערכת!" לצערנו, העבירה על החוק אינה דבר חדש, אולם תופעה זו מיוחדת בכך שחלק ניכר מהציבור אינו חש מתוסכל בהיתקלו בכותרות ובמקרים כאלו - אלא להפך, הוא מעודד את אותם "חכמים" על הצלחתם במשימה הישראלית עתיקת-היומין: לדפוק את המערכת. בעולם אידיאלי, שלא לומר אוטופי, כל אחד מצליח לדאוג לעצמו ולספק את מחסורו. בעולם מציאותי, שלא לומר ישראלי, המצב בשטח מדאיג מאוד: 20% מהמשפחות מוגדרות כעניות, יותר משליש מהילדים מוגדרים כעניים וקו העוני עולה גם בקרב המשפחות העובדות. ננסה להבין מדוע הנתונים הללו, יחד עם תופעת העלמת המס, מתגבשים לכדי בעיית מדינה רצינית שמוטב וניתן עליה את הדעת. העלמת מס? דפקת את החלש ראשית, ידוע לכל כי מדינת ישראל היא עוף מוזר. בעולם המושגים וההגדרות, היא לא נופלת לקטגוריה ברורה של "ליברלית" או "סוציאל-דמוקרטית". במדינתנו, מדובר במעין גישת אמצע, מעין שעטנז של הפרטה לצד תקרת זכוכית. מחד-גיסא ניצבים שירותי התמיכה הסוציאליים הרבים, מאידך-גיסא יש ריכוזיות במשק והטבות לעשירון העליון. לעניות דעתי, למרות קשרי ההון-שלטון והיעדר הגדרה חד-משמעית, אנו בפירוש נוטים יותר כמדינה למודל הסוציאל-דמוקרטי, הדוגל בהתערבות המדינה ובעזרה לחלש. העם, רובו ככולו תומך בכך, הן בסקרים, הן ברחשי הלב והן בדעת הקהל הגורפת באשר לחשיבות העניין החברתי - כפי שנוכחנו כולנו במחאה חובקת-עם שהתרחשה בקיץ דאשתקד. אף על-פי כן, כשאותה נטייה לאומית נאלצת להיתרגם למעשים ולמספרים, העם מסרב להבין כי הכסף אותו דורשת רשות המיסים הינו חלק אינטגרלי ממסוגלות המדינה לתמוך בנזקקים ובוחר להעלים מס! אנשים טועים לחשוב שבכך שהם לא נותנים את כספם למדינה, הם "דופקים את המערכת". בפועל, הם דופקים את החלש! הניזוקים העקיפים מהעלמות המס הם ניצולת השואה מהקומה העליונה, הגמלאי הצולע שראינו במכולת, האם ל-12 ילדים, ואחרים. לא עוד "כל אחד לביתו" השינוי שצריך לקרות במדינה הוא בראש ובראשונה שינוי תפישתי לגבי הדרישות מאיתנו כאזרחים החיים במדינה בעלת אוריינטציה סוציאל-דמוקרטית. אין מציאות שנפגין בצומת בעד צדק חברתי אך באותה נשימה נסרב להפריש כספים! עם כל חוסר הנעימות הכרוך בלתת את כספנו ל"ידיים זרות", עלינו להבין כי כפי שאנו היום נותנים, מחר אנו עלולים להיות המקבלים. תפישה חברתית היא לא רק סיסמאות, וכספי הביטוח הלאומי אינם גדלים על עצי השדרה אלא מגיעים מהעם ומוזרמים אל העם. הגיע הזמן שאנו כיחידה לאומית נתנער מהגישה הזו של "כל אחד לביתו" בפועל אך "כל ישראל חברים" בפה. כאשר נעשה זאת, נוכל למנוע, חוץ מהכותרות של אותם אמנים המככבים בחדרי החקירות במקום בבמות הגנים, גם כותרות מעין "רשות המיסים מציעה: הקלות בתשלום המס למדווחים על הכנסות ונכסים". כאשר לא נעלים את הכספים הללו, המבטאים את הערבות ההדדית שלנו כעם, לא נזדקק לאירוניה זועקת בדמות שוחד לשם מוסר.
|
|
הכותבת היא סטודנטית לעבודה סוציאלית, שנה א', אוניברסיטת בר-אילן.
|
|
תאריך:
|
05/12/2012
|
|
|
עודכן:
|
05/12/2012
|
|
הודיה רבני
|
כולם בשביל אחד ואחד בשביל המס
|
|
לאחר קרוב לעשרים שנים של משאים ומתנים עם הפלשתינים, החל מאוסלו דרך קמפ דויד ועד אנפוליס, הגענו למבוי סתום ללא שום סיכויי לקץ הסכסוך ולפתרון. למרות כל הועידות וההסכמות, ולמרות כל ההצעות של ויתורים מפליגים שהציעו בזמנו אהוד ברק ואהוד אולמרט, הפלשתינים דחו אותן ולא הסכימו לשום פשרה ריאלית. למרות ההתנקות ופינוי עזה וכל המתנחלים, זכינו "בתמורה" אך ורק לטרור של אלפי רקטות.
|
|
|
בהמשך למבזקינו מיום 8 בנובמבר 2012, פורסם ברשומות הנוסח הסופי של תיקון מס' 69 והוראת שעה לחוק העידוד החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "הוראת השעה"), המציע הסדר לתשלום מס מופחת לחברות שקיבלו פטור ממס חברות מכוח החוק האמור.
|
|
|
כאשר מתגלעת מחלוקת מול רשויות מיסוי מקרקעין ביחס לחיובי מס שבח או הרכישה, רשאי הנישום שלא לשלם את סכום המס השנוי במחלוקת, להגיע עליו השגה מנומקת, וככל שהשגתו נדחית, להגיש ערר לוועדת ערר שליד ביה"מ המחוזי. ככל שגם הערר יידחה, רשאי הנישום לערער לביה"מ העליון, ואולם מתעוררת השאלה האם הערעור האמור מעכב את תשלום המס השנוי במחלוקת.
|
|
|
כלומר, את השאלה הזאת אפשר, ראוי ורצוי לשאול רק לאחר שקיבלנו תשובה מספקת לשאלה: מי אנחנו בעצם? במושג עצם יש, כמובן, הכי הרבה בשר ולכן הוא הכי ברור במשפט הזה. למעשה, גם סימן השאלה די ברור. כל השאר טמון כסוד בכספת ההיסטוריה שבה נבלע גם ארון הברית.
|
|
|
עוד לפני פניית הפלשתינים לאו"מ לשינוי מעמדם למשקיפה, חשבתי שתהיה זו שגיאה להביע התנגדות בפומבי, לא רק מפני שידענו מראש את התוצאות ומכאן שלא נתבזה ע"י הרוב המכריע של מדינות-הזבל הללו אשר תמכו בבקשה, כי למעשה, בשורה התחתונה, שינוי המעמד שלהם ל"מדינה משקיפה", אינו משנה לגבי השטח עצמו או הזירה הבינלאומית. זה לא עושה אותם מדינה, יש להם פה רק ניצחון תעמולתי זמני.
|
|
|
|