יש שיאמרו שזו הייתה חגיגה של דמוקרטיה. יש שיטענו שבפוליטיקה הכל מותר. אני טוען שהגענו אל תחתית הסולם. ביבי הפוליטיקה הישראלית נשפכים ברחובותיה של העיר. הריח נוראי, הזוהמה מציפה כל פינה. המוסר הוא מצרך במחסור חמור. פוליטיקאים צמאי כוח ותאבי בצע השתלטו על סדר היום. לית דין ולית דיין. והארץ הייתה תוהו כי הפוליטיקאים מכרו את נשמתם לשטן. אין עקרונות, אין ערכים, אין רצון אמיתי לקדם את החברה. ישנו רצון עז לתפוס מקום עבודה טוב, מנעמי שלטון וכיבודים, ותו לא. אוי למדינה שהפוליטיקאים שלה הם כאלה.
נתניהו וליברמן מובילים את ישראל אל אסון. חוסר המעש המדיני, התגובות המטופשות, פרי הרהורי לב ובטן במקום שכל ישר, גורמים לישראל נזקים איומים. הפגיעה בביטחונה של ישראל וחוסנה קשה מאוד. ראו את תגובת מדינות אירופה, ארה"ב וקנדה למדיניות ביבי-ליברמן. ובמקום להתעסק בעיקר, מר נתניהו וליברמן עסוקים בפוליטיקה קטנה, בסידור עבודה לאלה ולאלה. אין לפריימריז שום משמעות בעיני מר נתניהו. אנשים שהזיעו, שלמו כסף רב כדי להתברג למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת צופים בעין בוכייה לכל התרגילים המלוכלכים שנועדו לקדם, מעל ראשם של הנבחרים ברשימה, דמויות מפתח. זה נלוז, זה מכוער. למזל כולם, בגין, מרידור ואיתן סרבו ליטול חלק במהלכים הנפסדים שניסה ראש הממשלה לקדם כדי להכניסם לרשימת הליכוד לאחר הפריימריז. יש לקוות שיעמדו בפיתוי גם כשיפנה אליהם נתניהו ליטול חלק בממשלתו, היה והוא זה שירכיב אותה. נתניהו לקח את הליכוד וביצע מהלך של איחוד עם ישראל ביתנו מעל ראשם של כל הבכירים במפלגה. אז מי ליברמן אין ציפיות להתנהלות ממש דמוקרטית, אך נתניהו, אביר הדמוקרטיה ושומר הסף שלה?
מפלגת "התנועה" הבטיחה לנו פוליטיקה נקיה. ממש כך. מצנע ו
עמיר פרץ במקום השני והשלישי ברשימתה הנקייה של לבני זו ממשל פוליטיקה חדשה. משעתי את שני האישים הללו. פלצות וגועל נפש תוקפים אותך למשמע הסבריהם על מהלכם הגס, האופורטוניסטי ובלתי מכבד זה. מצנע הוא לוזר מתמיד, אך לפתע, הוא נמצא מעלה ברשימת המפלגה "הנקייה". עמיר פרץ נבחר בפריימריז במפלגת העבודה במקום שלישי. אנשים עבדו עבורו, האמינו בו, נהנו מהבטחותיו, בנו תילי תילים של תקוות, ויומיים לאחר מכן, הוא בורח אל מפלגה אחרת. שני הפוליטיקאים הללו אינם מתביישים, אינם בוחלים באמצעים. וראשת מפלגתם מתהדרת בפוליטיקה נקייה!. זו הרי פרסה, זו גניבת דעת מן הסוג הרדוד ביותר. לבני רצה לבחירות פנימיות בקדימה והובסה על-ידי מופז. עזיבתה את החיים הפוליטיים, גם אם לפרק זמן קצר מאוד, הייתה מוכבדת. המפסיד נסוג. להקים מפלגה אחרת רק משום שמישהו אחר זכה בבחירות הפנימיות במפלגת "האם", הרי שזה אופורטוניזם קלאסי. אתה היא עוטפת את מעשיה בעטיפה של פוליטיקה חדשה. נו באמת!.
מפלגת העבודה חוגגת את ניצחונה בסקרים. בחירות הפנימיות שלה היו לתפארת. אלא ששלי יחימוביץ מודה שהיא הציעה ללבני את המקום השני. באיזו זכות? ואם אם כן בחוקת המפלגה יש סעיף המתיר זאת לראשת המפלגה, אז מעבר מסוג זה הוא כשיר? מילים בעלמה. מפלגת העבודה היא מערכת מתוחכמת היודעת להשמיד את עצמה. ראוי ששלי יחימוביץ' תפנים זאת. יום לאחר הבחירות ראשה יעמוד למכירה. כוחות האופל במפלגת לא ינוחו עד שהיא לא תודח מתפקידה.
על "יש עתיד" מה כבר אפשר לומר. אולי בעצם כן: שאין לה שום עתיד. גם לפיד מתהדר בפוליטיקה נקיה. עד עתה היא הייתה מוכתמת בכמה כתבים בולטים. לפיד הבטיח שלא יהיו ברשימה פוליטיקאים מוכרים. ויש. אז אמר. גם אמר שלא יתחבר עם שום מפלגה אחרת. אז הוא פנה ללבני שתכהן כמספר שנים במפלגה. אז אמר. נמצאים גם יעל גרמן, ראש עירית הרצליה, שנבחרה לראשות העיר מטעם מר"צ, ומאיר כהן, ראש עירית דימונה וחבר ישראל ביתנו לשעבר, ו
יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר ומתפקד קדימה. באמת לא פוליטיקאים.
ישנן דוגמאות רבות ומשונות. חבל להמשיך ולהתאמץ. ציבור צופה ומבין שעובדים עליו. יש לקוות שבבוא יום הבחירות הציבור הרחב יבוא חשבון עם אותם פוליטיקאים אשר ניקיון כפיהם מהם והלאה.
לא נסיים מבלי לקבוע: ישנם פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית, ראויים לכל שבח וברכה. הם עושים את עבודתם נאמנה, גם אם איש כזה או אחר אינו מסכים לדעותיהם, אך הם שומרים על טוהר ועל הגינות. עד הבחירות יש זמן רב. יש לציבור הרחב מספיק זמן כדי לחשוב היטב ולבחון מי ראוי להנהיג אותנו ולייצג אותנו בבית הנבחרים. למותר לציין במי שנבחר הוא זה שיכריע את עתידנו כאן.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
