כל מי שעוסק בסקרי דעת קהל יודע היטב כי איכות התוצאה תלוי בטיב השאלה. שאלה שמטרתה לשרת מגמה מוכתבת מראש יכולה בקלות רבה להציג נתוני-תוצאה המתאימים לרצונו של מזמין הסקר ואילו שאלה המוצגת באורח מקצועי בלתי מוטה יכולה להציג, במידת המשגה הסטטיסטי המקובל, נתונים המתקרבים למציאות החזויה. יחד עם זאת, כדי להקנות לתוצאות סקר כלשהו את מידת האותנטיות הנדרשת, מקפידים בוחני דעת הקהל לציין לצד התוצאות היבשות מה היה המדגם הסטטיסטי שעל פיו נעשה הסקר, מה היו השאלות שנשאלו, מי מזמין הסקר ומי הגוף המקצועי שפיקח על עריכת הסקר או שעסק בביצועו בפועל.
למרבה הצער יש מי שמשתמשים באופן מסולף במונח המקצועי "סקר" כדי להצדיק את תפיסת עולמם, עמדתם הפוליטית או החברתית, ומתייחסים ל"תוצאות" כאילו היו ממש דברי אלוהים חיים. דוגמה להטיית נתונים כזו מצאתי במוסף
הארץ שפרסם בהבלטה רבה (14/12/12) כותרת דרמטית ביותר המספרת כי
כמעט 40% מהישראלים שוקלים לעזוב את הארץ. כיוון שנתון זה ממש מזעזע החלטתי לקרוא בכובד ראש את הטקסט ולנסות להבין מדוע כל כך הרבה ישראלים מבקשים לשיר את הזמר הידוע "אין לי ארץ אחרת" בשינוי קל בנוסח חדש "יש לי ארץ אחרת". לשמחתי כי רבה הסתבר לי שהקשר בין הטקסט לכותרת מקרי בהחלט.
מתוך עיון מדוקדק בכתבה הארוכה, החושפת תמונה מבהילה למדי כבר בכותרות ההפניה מעמוד השער של המוסף, נראה לי כי עורכי המוסף החליטו מלכתחילה להביא לידיעת הציבור את סיפוריהם של ישראלים שבחרו להגר מישראל למדינות הים. עד כאן זו החלטה עיתונאית לגיטימית. אולם נראה כי כדי להפוך את הסיפורים האישיים למגמה חברתית, הנובעת ככל הנראה מתחלואיה של החברה הישראלית, הוחלט (כנראה) לבדוק, באמצעות סקר דעת קהל, האם מדובר בתופעה רחבת היקף או זניחה.
הממצאים שאספתי מתוך העיון הקפדני בטקסט, מצביעים על בעיה שמוצאה למיטב הבנתי, מצויה בהבנתם המקצועית, או אולי בחוסר הבנתם, של עורכי מוסף הארץ.
לכל משך פירוט תוצאות החומר המוצג כסקר שאותו ערכה חברה בשם "מידע שיווקי" לא מוזכר גם לא במילה אחת מה היה המדגם שעל פיו נבדקו הנתונים. כלל לא ברור גם האם המדגם בנוי על כלל האוכלוסיה בישראל, או אולי רק על הדור הצעיר, וגם אין מענה לשאלה האם השתתפו בו אזרחים דתיים או חרדים. אבל אם אצא מתוך הנחה כי הכול נעשה באורח סטטיסטי כשר למהדרין, התוצאות המופיעות בטקסט שונות לחלוטין מן הכותרת.
מבלי שהקורא החושב של הארץ מקבל לעיונו את המידע הנדרש "מה הייתה השאלה שבבסיס הסקר", התשובה המוצגת היא: "37% מהישראלים שוקלים לעבור לארץ אחרת
מתישהו בעתיד". ברור? הם לא החליטו לרדת. הם שוקלים. ומה פירוש ה"שקילה"? יתכן שעברה במוחם מחשבה, אחת מני רבות, שאולי הם יחשבו בעתיד על מעבר לארץ אחרת. ומה עושה עורך שמנסה לייצר דרמה? הוא מעגל את המספר כלפי מעלה: "כמעט 40%". אבל כדי שלא לפגוע בדרמה במשופצת הסתיר העורך, ללא הבלטה בכותרת, אי שם ברחבי הטקסט, את העובדה הקובעת בפשטות ובבירור כך: "רק שני אחוזים מכלל הנסקרים מציינים שבסופו של דבר הם ממש בטוחים שיהגרו למדינה אחרת". אם כך, מה מקור ההתעלמות מנתון זה? התשובה לדעתי ברורה. שני אחוזים בלבד יכולים לקלקל את כל הסיפור. ולמה לקלקל "סיפור נגטיבי טוב"?
בשום מקום לאורך הכתבה המפורטת מאוד, אי-אפשר למצוא מענה לשאלה אלמנטרית אחת: מי מימן את הסקר ומה הייתה מטרתו. כתוב רק שהסקר נערך בשביל מוסף הארץ. כלומר: הארץ, אשר מזה שנים רבות עושה כמיטב יכולתו לצייר את ישראל כמדינה גזענית, מתעללת בשכניה הפלשתינים כמו גם במיעוטים החיים בתוכה, נכנעת רק לחרדים המוצצים בתאווה את לשדה - מחפש דרכים כמו-מדעיות כדי לשכנע את ציבור קוראיו שגם המספרים "המדעיים" מוכיחים את התזה הנגטיבית.
ממצא מעניין נוסף שלא זכה להבלטה, כנראה בכוונה תחילה, בא לידי ביטוי בתוצאות הסקר המוזמן והקובע כך: "בצורה בולטת עולה כי מצביעי ימין, מסורתיים ודתיים נוטים לטעון כי מדינת ישראל היא המקום המרכזי של העם היהודי ועל כן לא יעזבו את הארץ". השימוש בצמד המלים "נוטים לטעון" גם הוא מצביע על המגמה להבליט את השלילה. אולי נכון יותר היה להשתמש בהגדרה "מאמינים" או "משוכנעים".
כאן המקום להציג נתון הנושא בשורת נחמת-מה לעורכי מוסף הארץ. כל הסקרים מראים כי מצביעי הימין המסורתיים והדתיים הם הרוב במדינת ישראל. והרוב הזה כלל אינו שוקל לעזוב את הארץ. ואולי זו הסיבה שבגינה , כך אפשר להעריך, כי מצביעי ימין ומסורתיים כלל לא נכללו במדגם של הסקר הייחודי של מוסף הארץ וכי אילו נכללו בו בוודאי הייתה התוצאה אחרת לחלוטין.
שגיאה נוספת ששגו עורכי מוסף הארץ נעוצה בכך שפרסמו את העובדה המעניינת הבאה, במקום להתעלם ממנה ולהעלים מעיני הקורא הנבון את הנתון הלא-מפתיע. בטקסט המפורט כתוב כך: "הנטייה לשקול מעבר לארץ אחרת בולטת באופן משמעותי בקרב מצביעי שמאל גילאי הביניים (30-49) חילונים ושכירים וכן אצל תושבי הדרום וגוש דן".
אם הנתון הזה נכון, כנראה לא הבינו עורכי מוסף הארץ שהם, בעצם, יורים לעצמם כדור ברגל. שהרי אם כל מצביעי השמאל "השוקלים" יממשו את שקילתם ויעברו להתגורר בארץ אחרת, לא יוותרו להארץ קוראים בארץ.
