עוד בטרם יגיע עדינו קול הזמיר של האביב, והנה מקדימו קול הזמיר של הבחירות ...אוי ואבוי, כל כך מהר, והנה שוב בחירות. זַמָּר ועוד זַמָּר וקול זמרה בפיהם ...למה לא. זמר פה וזמרת שם... והקופה רושמת.
ביבי מחייך בהנאה מול מילות השיר הניגרות מפי הזמרת שרית חדד "אתה תותח... אתה תותח...". אפילו עשרה תותחים איכה יוכלו לכסות את החוב הלאומי שעבר את הקו של למעלה מעשרים מיליארד שקלים. והאזרח המבולבל קם בבוקר להתעדכן, ומרוב סקרים, בסבך היער אבד.
שמעה
ציפי לבני את המילים "אתה תותח", ובקול נשי דקיק כקול זמיר שנחנק בשירתו, אמרה: מאיפה דברי הרהב והחוצפה עדי יבואו... אלוהים אדירים... אני אף פעם לא אמרתי על עצמי "אני תותח". איזו שחצנות והתנשאות בפאר מילים אלה.
שמע
עמיר פרץ את תגובתה של ציפי לבני הקשורה למילות השיר "אתה תותח", פיתל את שפמו העבות במשיכות קצובות וארוכות. אחר נשא את קולו הנחושתי ואמר: "מה אני אגיד לך ציפי... כל אשר עשיתי למען המדינה, לא זכרו לי את חסד נעוריי... איכה התגלגלתי ממפלגה למפלגה כמו כדור ואני אף פעם לא העזתי לומר על עצמי "אתה תותח, אתה תותח". מה זה בחייך... איזו שחצנות... איזו חוצפה...
כששמעה
שלי יחימוביץ' שהיא עיתונאית במקצועה אמרה: על דברים כאלה אסור לשתוק. זה בכלל לא אֵתִי ולא חוקי... מה זה "אתה תותח"...
והוא עומד ומחייך בהנאה והאזרח המבולבל נשאל, תגיד בבקשה, במי תבחר... ענה: לא יודע. אמרו לו ראה, זה הרב אמסלם, דוגל בתחבורה ציבורית בשבת ובנישואים אזרחיים... ענה האזרח: לא אבחר, מה זה, סדום ועמורה. היפנה עורף והמשיך בדיבורו באומרו: לא אבחר, לא אבחר.
אדוני, לך לבחור. העיקר שתבחר... לא אבחר, לא אבחר, אפילו אם ילעיטו אותי במכות נמרצות, ויקחו אותי על אלונקה ישר לבית-חולים. לא אֶבְחַר... לא אֶבְחַר... לא רוצה לבחור... לא אלך. תבְחַר... לא אֶבְחַר... לא רוצה לבחור... לא אלך לבחור. לא אֶבְחַר... לא אֶבְחַר.
בוא תחוס על תלמידי בית-רבן. בוא תבחר באנשי דת, השומרים על הגחלת, לבל תאבד אמונה מן הארץ. בחר ברשימות דתיות, ראה איך צצו פתאום כפטריות אחר הגשם, לאחרונה, כאלה רשימות של מפלגות המאיימות על פתחן, הקוראות לקצץ בתקציביהן וכן גומזות ליטול תיקים בהן מחזיקות, כתיק השיכון ואחרים, כאלה מפלגות כמו זו שיאיר לפיד עומד בראשה וכן ישראל ביתנו ועוד. עשה למען תלמידי חכמים...
לא ולא, לא אֶבְחַר. אין לי שום דבר נגד דת. אני בעצמי איש אמונה. האימא שלי והסבתא שלי והאימא של סבתא שלי היו דתיות. ועוד אני קם בבוקר לעתים קרובות וקורא פרק מתהילים. אתה מדבר על תלמידי חכמים - אספר לך מקרה, שבאחד הערבים נקש על דלת ביתנו מישהו. פתחתי את הדלת וראיתי איש מכובד וכיפה על ראשו שדתו אמונתו, אשר זקנו מכסה את כרסו העגלגלה. שאלתי אותו, במה מדובר... אמר לי, שמדובר בתלמיד חכם העומד להתחתן ומעוניין לקנות דירה וקשה לו לגייס כסף לשם כך. עניתי לו, לך יש תלמיד אחד חכם וראה, לי יש בבית שלושה תלמידי חכמים העומדים להתחתן ואין להם תקציב לקנות דירה. אכן, מי יעזור לי בכך?
לא, לא אֶבְחַר. עם כל הכבוד לתלמידי חכמים, לא אֶבְחַר... לא אֶבְחַר אפילו אם אעמוד מול לועי עשרה תותחים, ולא רק תותח אחד, לא אֶבְחַר, על גופתי המתה לא אֶבְחַר. לא אֶבְחַר. לא יקום ולא יהיה.
אמרתָ "לא תִּבְחַר". אתה חייב לבחור, אתה שומע? טול קורה מעל עיניך. שלא תחשוב על רעיון שכזה ברבים. לא יפה ולא מתאים לאזרח טוב שכמוך לומר כך. היום, במצב הזה של חוסר עבודה, אתה יודע, מה אתה מעולל לעצמך... קשה יהיה לך להשיג עבודה, בכל מקום עבודה שתלך לחפש תעסוקה, יסתכלו בתעודת הזהות שלך, כדי לראות אם בחרת או לא.
טוב שנזכרתי, אני הולך להגיש מועמדות כדי להתקבל למשטרה. השתגעת? אתה רוצה להתגייס למשטרה? הרי תקבל שם מכות מעבריינים, ישכיבו אותך בבית-חולים וזה הסוף שלך. לך לעבוד בהייטק או בחברת החשמל, מה פתאום להתגייס דווקא למשטרה? בכל זאת אני מעוניין להגיש מועמדות כדי להתקבל למשטרה. זו האמביציה שלי. למה אתה לא מבין? לא אבחר. לא אבחר.
הרי הסברתי לך שאתה לא תתקבל לאף מקום עבודה באם תגיד "לא אבחר". אכן תעשה כאילו אתה בוחר, כמו שאומרים "הגששים" במערכון שלהם, תעשה "כאילו". לך תבחר ותעשה "כאילו אתה בוחר". שים אפילו פתק לבן.
קיבלתי את הרעיון. פנטסטי. הרי זה חלק מצבעי הדגל שלנו, צבע לבן. אשים אכן "פתק לבן", העיקר שאתקבל למשטרה. אני אשים בבחירות "פתק לבן", אך ורק "פתק לבן".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
