הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   ספרות  ספרים  שפה ושיח 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הדתה וּמדינה
06/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
סכינאות כנשק אסטרטגי
06/08/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
איפה הם היום
06/08/2017   |   יגאל יששכרוב
 
 
 
בן כמה נתניהו
06/08/2017   |   אריה גל
 
 
 
האומנם שינאת חינם
06/08/2017   |   אלברט שבות
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
שושנה ויג פובליציסטית  |  תגובות הצטרפות ל- VIP
נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי
שירה אמיצה שפוגעת כמו חץ בלב

הספר האחרון בהוצאת "פיוטית" הוא ספרו השלישי של נועם שדות (פוסט טראומה, הוצאת תמוז, וסיפורי מלחמה הוצאת עיתון 77). אנסה לשרטט את סגנונו של המשורר על-פי שיריו בספר האחרון "נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי" 100 עמ', דצמבר 2012

▪  ▪  ▪
שמו של המחבר מופיע על הכריכה "נועם מאיר שדות" וזו בקשה של המשורר להוסיף לשמו הידוע את השם מאיר. בתוך הספר נמצא מוטו שאותו חיבר המשורר "החיים נראים יפים אם מסתכלים עליהם אחרת" וכאן הדברים מופיעים בשמו נועם שדות.

כשקוראים בשירים ניכר עולמו של המשורר ואמירותיו האחרות, הן מפתיעות את הקורא. לדוגמה השיר הראשון בקובץ "חסרת ישע", עמ' 7 בנוי משלושה חלקים ובכל חלק ניתן למצוא את יחסו של הדובר אל דמות נשית.

החלק הראשון נפתח במשפט חיווי "היא עד כדי כך מטומטמת" ומהו הטמטום שהיא לוקה בו? היא אינה מדברת, לא מזיזה איבר, רק הלשון תמיד בחוץ משתרבבת מתוך שפתיים פתוחות, ממש באלה המילים בשורות הראשונות. הדמות הנשית מתוארת כחסרת ישע, כדמות שזקוקה לחמלה רבה, ועליה נשען המשורר כך מתברר בהמשך השיר. זו השפה של המשורר המתארת את הדמות הנשית שעמה הוא מבקש לנהל דיאלוג. זהו מצב קיצוני בו הדובר נמצא בדיכאון בוקר ומבקש מהאישה שלצדו תוציאו ממצבו הדיכאוני והיא במצבה אינה מסוגלת לסייע לו, הוא מוכן להכות על ראשו בספר טלפונים, שמבטא עד כמה הייאוש רב, אך זוהי גם אירוניה עצמית, מה כבר אני יכול לעשות להכות בראשי בספר טלפונים. חוסר התקשורת ביניהם, מתואר בהמשך כשהיא אינה מבינה מה קורה סביבה כי היא "מטומטמת חסרת ישע בעולם".

הבית השירי הוא הבית שבורא נועם ואולי זהו ביתו המציאותי שאותו המשורר מעביר אל תוך בתי השיר. בקשותיו של הדובר מן הדמות הנשית ממשיכות בחלקו השני של השיר, הוא מבקש נשיקה, מגע, הדמות הנשית מביטה בו בעיני בובה, עיניים מתגעגעות ובסוף היא מסוגלת לחבק אותו והחיבוק הזה הוא חיבוק שמצליח להפיג את הכאב שהיה עצור בו. כלומר גם חיבוק ממטומטמת חסרת ישע יכול להפיג את הכאב בו שרוי המחבר.

בחלק השלישי של השיר הוא מתאר את הייחוד שיש בה בדמות הנשית, היא מחייכת חיוך גדול, וניכר שהיא יודעת לאהוב ולהעניק, הוא מתבונן בה ומחליט שזו גאונות ולא טמטום. לדובר אבחנות לגבי אישיוה של הדמות הנשית. נגזר עליה להיות מטומטמת חסרת ישע בעולם אך מטומטמת חיננית ובעלת חכמה יתרה. נמצא כאן פרדוכס שמכיל את מערכת היחסים שלו אל הדמות שהוא אוהב. הוא מצליח לראות לעומקה של הדמות הנשית, ומעבר למבע המטומטם הוא מצליח להבחין בפנימיות הגאונית, החיבוק הענקי, החיוך האמתי, והן כל מה שזקוק לו המשורר.

בשיר הזה מבטא המשורר את היותו חסר ישע שתלוי בחסרת ישע. הוא שאינו מצליח להיחלץ מדיכאון הבוקר ומנסה להישען על חסרת ישע מציין את המצב הדומה בו שניהם נתונים, וזהו עולם שמסתפקים בו בעושר סנטימנטלי כמו נשיקה וחיבוק, חיוך רחב והוא מוכן להסתפק בהם.

חסרת ישע

א.
הִיא עַד כְּדֵי כָּך מְטֻמְטֶמֶת
לֹא מְדַבֶּרֶת, לֹא מֵזִיזָה אֵיבָר,
רַק הַלָּשׁוֹן תָּמִיד בַּחוּץ
מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִתּוֹךְ שְׂפָתַיִם פְּתוּחוֹת
וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּש יָפֶה בַּעֲדִינוּת
אֲפִלּוּ מַכֶּה עַל רֹאשִׁי בְּסֵפֶר טֶלֶפוֹנִים
אָנָּא עִזְרִי לִי לָצֵאת מִדִּכָּאוֹן הַבֹּקֶר
הִיא מַבִּיטָה עָלַי בְּמַבָּט אָטוּם מְזֻגָּג
לֹא מְבִינָה לֹא יוֹדַעַת מָה קוֹרֶה סְבִיבָהּ
מְטֻמְטֶמֶת חַסְרַת יֶשַׁע בָּעוֹלָם.

ב.
הִיא עוֹמֶדֶת בַּצַּד
מַבִּיטָה בְּעֵינֵי בֻּבָּה כָּלוֹת
הָעֵינַיִם לֹא מַרְאוֹת מַבָּט
מְבַקֵּש מִמֶּנָּה בּוֹאִי תְּנִי חִבּוּק
נְשִׁיקָה מַגָּע
אַךְ הִיא מַמְשִׁיכָה לְהַבִּיט
עֵינֵיהָּ כְּעֵינֵי רָחֵל רַכּוֹת
אַךְ בַּסּוֹף הִיא בָּאָה נוֹתֶנֶת חִבּוּק עֲנָק
וְכָל הַכְּאֵב נֶעֱלָם
חִבּוּק עֲנָק מִמְּטֻמְטֶמֶת חַסְרַת יֶשַׁע בָּעוֹלָם.

ג.
חִיּוּךְ עֲנָק מִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנֶיהָ
נִרְאֶה כִּי גַּם הִיא אוֹהֶבֶת וְיוֹדַעַת לְהַעֲנִיק
אוּלַי גַּם לַטִּמְטוּם יֵשׁ גְּבוּלוֹת
אוּלַי גַּם לַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה יֵשׁ עַכָּבוֹת
מִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְרוֹאֶה אַהֲבָה
לֹא טִמְטוּם
כִּי אִם גָּאוֹן
שֶׁלָּבוּשׁ בִּדְמוּת אִשָּׁה
שֶׁגּוֹרָלָהּ נִגְזָר עָלֶיהָ לִהְיוֹת מְטֻמְטֶמֶת חַסְרַת יֶשַׁע בָּעוֹלָם
אַךְ מְטֻמְטֶמֶת חִנָּנִית וּבַעֲלַת חָכְמָה יְתֵרָה.

בשיר אהבה "אישתי" הוא כותב בפשטות על אהבתו העזה לאישתו שירלי, עמ' 35.

שירלי אשר לה מוקדש הספר, אישתו של המשורר היא אהובתו היחידה, הוא ראה את הייחוד לעומת אישה אחרת שמציקה לו באינטרנט, הוא בוחר באהבה לאחת, בוחר בנאמנות לאישה שמבקשת את קרבתו הגופנית והוא מעניק לה את אהבתו כמו באגדות. הדגשת הקשר הגופני בינו לבין אישתו מעצים את הקשר ביניהם, אם נדמה שהוא זקוק רק חיבוק או לנשיקה כמו בשיר הקודם הרי כאן מתוודה המשורר על הזיקה האירוטית הקיימת בינו לבין אישתו. שירתו של נועם שדות היא שירה אמיצה, פוגעת כמו חץ בלב, ממש קורעת לב.

אשתי

מוקדש לשירלי שלי

אִשָּׁה אַחַת,
מְיֻחֶדֶת וִיחִידָה בְּחַיַּי,
לֹא אוֹתָהּ זוֹנָה
שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת לַהֲרֹס
אוֹתִי דֶּרֶךְ הָאִינְטֶרְנֶט
אֶלָּא הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלִּי
הַמְּתוּקָה שֶׁלִּי
אֲהוּבָתִי הָאַחַת וְהַיְּחִידָה
הָאִשָּׁה שֶׁגּוּפָהּ עוֹרֵג לְגוּפִי
וַאֲנִי עוֹרֵג לְגוּפָהּ.

אֲהוּבָתִי, רַק לָךְ אֶשְׁמֹר אֱמוּנִים
לָעַד, כִּי אַתְּ חֵלֶק
בִּלְתִּי נִפְרָד מִגּוּפִי,
אוֹתָךְ אֹהַב עַד יוֹם מוֹתִי
כִּי אַתְּ הַמַּעֲשִׂיָּה שֶׁלִּי
אַגָּדָתִי הַנִּצְחִית
הַסֶּרֶט שֶׁאוֹתוֹ אַסְרִיט
בְּמַצְלְמַת הַוִּידֵיאוֹ שֶׁל מֹחִי.

אַתְּ, רַק אַתְּ, אִשְׁתִּי.

תאריך:  13/01/2013   |   עודכן:  13/01/2013
שושנה ויג

מועדון הבלוגרים עוקבים: 8לקבלת רשימות שושנה ויג לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
החלטת לקדם את אתר האינטרנט של העסק? עשית את הצעד הראשון בכיוון הנכון! קידום אתר משמעו טיפוס במעלה התוצאות במנועי החיפוש לכיוון התוצאות הראשונות, אלו שהחשיפה אליהן על-ידי ציבור הגולשים/הלקוחות הפוטנציאליים שלך - היא הגדולה ביותר.
13/01/2013  |  קרן גביש  |  מאמרים
החורף הקשה הפוקד אותנו השנה מזכיר לי נשכחות. שנים רבות היו שמורים עמי, בארון בגדי העבודה, שיירי הציוד הצבאי החורפי של "בעד נגד הקור". היתממתי בתור לאפסנאות, בעת סיום שירות המילואים, גם כשידעתי שנשארו בכליי דובון או מגפי שלג קנדיים או כובע-כלב. כבר אינני מזכיר את השכפ"ץ - הלא הוא אפוד-המגן, שמשום מה נדבק אליי ולא רצה לנטוש אותי. לזכותי אציין שהענקתי אותו כמתנת-חברות לקצין-מילואים צעיר. ארון החורף שלי, שהיה פעם גדוש, התרוקן עם השנים. הדובון והכפפות ניתנו לבני, וחתניי שהמשיכו לשרת ביחידות קרביות זמן רב אחריי, קיבלו את החרמונית, מגפי השלג הקנדיים, כובע הכלב, וכל מה שאימא חורף ואבא צה"ל הותירו אצלי.
13/01/2013  |  אלישע פורת  |  מאמרים
בסוף שנות ה-70' ובתחילת שנות ה-80' שירתתי כאיש מילואים בתפקיד קצין קישור במסגרת הוועדה הצבאית המשותפת הישראלית-מצרית ופיקחתי, יחד עם קצין קישור מצרי, על גיזרה בקו אלעריש-ראס מוחמד, שחצה אז את סיני באלכסון והפריד בין שני הצבאות. המוצב שלנו היה בוואדי סעל, באזור ההר הגבוה בסיני. ביליתי שם תקופה ארוכה, והייתה לי הזדמנות להתארח בקביעות במנזר סנטה קתרינה ולהיות בו בן בית. בינואר 1980 ירדו באזור גשמים עזים, ובפסגות ההר הגבוה ירדו ערימות של שלג. בתחילת החודש (אני זוכר זאת היטב כי שם שמעתי על הירצחו של ג'והן לנון) הייתי במוצב שבראש ג'בל קתרינה ("הג'בל") והחלטתי לנסוע במהירות למנזר לפני שהדרך תיחסם ולהזהיר את ידידי האב אוונגלוס כי מים רבים עומדים לרדת מהר משה ולפגוע במנזר ובאוצרותיו וכי כדאי לו לנקוט פעולה דחופה, גם בעזרתנו אם יהיה צורך בכך. מצאתי את אוונגלוס הזקן, שחי בסנטה 60 שנה ברציפות, יושב בספרייה ומעיין בכרך עתיק של הווידויים של אוגוסטינוס הקדוש. כששמע את סיבת הגעתי, קם, התעטף היטב בגלימתו ואמר:
13/01/2013  |  עמוס גורן  |  מאמרים
כותבי סיפורת רבים, ובכללם גם כאלה שלא פרסמו שירים ולא התפרסמו כמשוררים, העריכו שירה וגם ניסו לפענח את סוד הקסם המיוחד שלה. מכולם הגדילו לעשות המְספרים אשר בדו בסיפוריהם דמות של משורר, בין כדמות מרכזית ובין כדמות משנית, וביטאו באמצעותו את דעתם על השירה. והיו בין המְספרים גם כאלה שייחסו למשורר הבדוי שלהם שיר שכתבו בעצמם, ובדרך זו נהנו משני העולמות: גם פרסמו את השיר שחיברו וגם הצניעו את אחריותם לו.
13/01/2013  |  יוסף אורן  |  מאמרים
ישראל מתקרבת למערכת בחירות כשהסקרים מנבאים את מה שהתקשורת הערבית מכנה בחשש כבד "עלייה מטאורית של הימין הקיצוני בישראל". כל כתבה על המפה הפוליטית של ישראל מציגה את הסקרים האחרונים, שבהם ניכרת המגמה שכולנו כאן מכירים. בימים האחרונים לא חדל הטלפון של כותב שורות אלו לצלצל, כאשר בצד השני נמצא בדרך כלל נציג של כלי תקשורת ערבי כזה או אחר, כשאת כולם אופפת דאגה אחת גדולה: התחזקות הרוח היהודית בישראל. תחנות רדיו ברשות הפלשתינית, שבהן אני - בעוונותי הרבים - מרבה להתראיין, מביעות את החשש הגדול ביותר.
13/01/2013  |  מרדכי קידר  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
גפני לחיפה כימיקלים: "אם נשמע מחר שלא הקפאתם את הפיטורים - יהיה ל
06/08/2017  |  13:52  |  צבי זרחיה   |   צבי זרחיה ואורה קורן
סכינאות כנשק אסטרטגי
06/08/2017  |  13:48  |  עמי דור-און   |   עמי דור-און
אודיו: שיחה עם יוצרי "חדר 104"
06/08/2017  |  13:00  |  אפי טריגר

איתן קלינסקי
ציפי לידר
יצחק דנון
פורומים
ספרות
ספרים
שפה ושיח
כתבות מקודמות
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט