בתוכנית הראיונות "פגוש את העיתונות" ב-7.12.2002 עיתונאית באותם ימים,
שלי יחימוביץ', וחבר כנסת לשעבר ממפלגת העבודה,
אלי גולדשמידט, ראיינו את חברת הכנסת
תמר גוז'נסקי מסיעת חד"ש לציון סיום 13 שנות פעילותה בכנסת. המראיינים שיתפו חברי כנסת רבים, שרצו להודות לתמר גוז'נסקי על תרומתה הערכית לעבודת הכנסת בשנים בהן ייצגה את חד"ש.
צבי הנדל, איש "האיחוד הלאומי", אמר: "כל נושא החקיקה לגבי ילדים, נוער והאוכלוסיות החלשות נבעו אצל תמר גוז'נסקי מתוך נשמה יהודית טהורה. היה כף להתחבר איתה. אישה נפלאה יהודיה בכל רמ"ח אבריה". וזאת תוך הבעת תמיהה מצידו איך נשמה יהודית טהורה "הולכת ומתחברת לערבים". לי נותר להצטער על הנימה הפוגענית בסיפא של דבריו.
ח"כ
עוזי לנדאו , נציג הליכוד, אמר: "היא רצינית, יסודית, שהוסיפה כבוד לכנסת". לסיום הביע את צערו על ש"הולכת מהכנסת פרלמנטר מעולה, איש מקצוע מהשורה הראשונה". ח"כ
זבולון אורלב מהמפד"ל הרבה לשבח את עבודתה בוועדה לשלום הילד.
לדבריו, "כיושבת-ראש וועדה הייתה לה השפעה עצומה .... היא אבידה גדולה לפרלמנט". כמוהו הופיע גפני, איש אגודת ישראל, שאמר בצער, "זה שהיא עוזבת את הכנסת זה הפסד גדול ... היא מחברי הכנסת הטובים ביותר ..."
יושב-ראש הכנסת ציין את היותה "שייכת לזן נכחד של פוליטיקאים. כל מי שמכיר אותה אומר חבל שהיא הולכת". המראיינים ציינו את תרומתה הכספית הקבועה ממשכורתה כחברת כנסת כל חודש בסך 3,000 שקל למטרות חברתיות, ולא פסחו על ביטויי הערכה לאורח חיים צנוע של המרואיינת.
תקצר היריעה מלפרט את דבריהם של כל חברי הכנסת, שהרעיפו באותו שידור דברי שבח לקומוניסטית, שבאה לכנסת לעבודה . יבולי עבודתה כמחוקקת מעוררים כבוד גם מצד רבים , שאינם שותפים לדרכה הפוליטית. היא באה לכנסת לעבוד ואף זכתה במקום עבודתה בתואר העובד המצטיין בתרומה לחקיקה החברתית.
את מקומה של תמר גוז'נסקי אחרי מספר שנים תפס ד"ר
דב חנין, שממשיך את המסורת של חברי כנסת מסיעת חד"ש, שבאים לעבודה, באים לא לשם צעקנות פופוליסטית, אלא לעבודה פרלמנטרית רצינית.
חד"ש היא סיעה קטנה, שתרמה בקדנציה הנוכחית חמישים חוקים חברתיים, סביבתיים, דמוקרטיים ופמיניסטים. זו חבורה המאופיינת בעבודה רצינית של קבוצת חברי כנסת יהודים וערבים עם מחויבות חברתית ועם מחויבות גדולה ומשמעותית לשותפות היהודית-ערבית, שהצליחו בעבודה משותפת בכנסת ה-18 לבלום חלק הארי של יוזמות מסוכנות אותן הימין ביקש להעביר כדי לצמצם את המרחב הדמוקרטי.
אני ובני משפחתי נצביע חד"ש. אנחנו נצביע בעד עקרונות שמייצגים אותם חברי כנסת יהודים וערבים, כי צריך להיות קול יהודי-ערבי בכנסת, קול המהווה מודל לאפשרות שניתן ואפשר לחיות כאן יחד יהודים וערבים ולא לתת לענני שנאה ואיבה להמטיר בארצנו ממטרי אש ומלחמה אימתנית.
למחויבות של השותפות היהודית ערבית אותה מבטאת חד"ש אני מקדיש את שירי "והיו אחד בידי", שפורסם כבר בספרי "מורה ללשון עברית" בהוצאת "ספרית פועלים" בשנת 1989 בעריכת נתן יונתן .
וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי
בֵּין הַיַּרְדֵּן לַיָּם
בִּדְוֵי עֶרֶשׂ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַ
עֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב .
לֹא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּם
רִשְׁפָּה וְרִפְשָׁה גָֹמְאוּ
מַתַּת רֶחֶם וָשַׁד -
מַתַּת חַיֵּי שָׁרָה וְהָגָר
בְּבִצּוֹת שִׁנְאַת חִנָּם.
כָּל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַ
יְהִי דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאמוֹר:
קַח לְךָ עֵץ אֶחָד
וּכְתֹב עָלָיו - יִצְחָק
וְקַח לְךָ עֵץ אֶחָד
וּכְתֹב עָלָיו - יִשְׁמָעֵאל
וְקָרֵב אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד
"וַעֲשִׁיתֶם לְעֵץ אֶחָד
וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי ."
(עיבוד שלי ל"חזון העצים" ,יחזקאל ל"ז)
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
