חברי רון נחמן, ראש העיר אריאל, נפטר מהמחלה שמטילה אימה על כולנו.
רון היה בולדוזר ציוני וחלוץ מודרני וכוח חזונו ועקשנותו להקים את העיר אריאל בשומרון ומלחמתו ללא לאות להכלילה במדינת ישראל רבתי פתח את הדלת וחיזק את ההתיישבות הנמשכת ביהודה ושומרון.
רון היה ישראלי עם לב מלא אהבה לארץ-ישראל ומדינת ישראל וידע את חשיבות המדינה היהודית לכל יהודי באשר הוא. הוא היה האב של כל תושב באריאל.
חברותינו הולכת כ-40 שנה לאחור שהחלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים. שמרנו על קשר, אבל רצנו על מסלולים שונים. רון היה עסוק כדבורה, הוא לנצח חפש זוויות שונות שלא תתנגשנה עם המדיניות הסכיזופרנית של ישראל בהקשר ליהודה ושומרון כדי שיוכל להגשים את חזונו לפיתוחה ולצמיחתה של אריאל. הוא לא ידע מנוח.
באחד מביקוריי בישראל בני ואני בילינו יום שלם עם רון באריאל. הוא סגר את משרדו ולקח אותנו לסיור מקיף בעיר. ביקרנו במלון העיר שהיה סגור וריק היות שאנשים פחדו ללון מעבר ל-"קו הירוק". בקרנו במכללת אריאל בתחילת שהייתה דרכה ובפרק התעשיה שהיה בחיתוליו, ונשא את חזונו של רון.
בנסיעתנו ראינו שטחים מגודרים ושוממים בין שטחים מעובדים ורון הסביר לנו ששטחים אלה שייכים לערבים ולכן הגידור היות שהם מחוץ לתחום השימוש של העיר עד שבעליהם יסכימו למכור אותם. הוא היה גאה בכך שלא משנה מה יש לעולם לומר, ישראל אינה כוח כובש אלא כוח דוגמה לכיבוד זכויות אדם וחוק. נסענו עד פסגת גבעת אריאל וראינו את חוף הים של גוש דן והכפרים הערבים המקיפים את אריאל וזה נתן לנו פרספקטיבה מושלמת כמה אריאל חשובה לביטחונה של ישראל.
בסופו של יום ישבנו לארוחת צהריים מאוחרת בכיכר של מרכז הקניות המרכזי בעיר. כולם הכירו את ראש העיר והוא גם הכיר את כולם. אנשים נגשו אליו לברכו והוא השיב בברכה. רון היה נגיש. אין ספק שהוא היה אריאל ואריאל היא רון נחמן. ככה היא דרך החיים; מאבדים גם את היקרים לנו ביותר.
נצחונו של רון נחמן; אופטימיות הולכת רחוק אך לא מספיק רחוק.
חזונו של רון היה גדול יותר מחזונו של אובמה להקים מדינה פלשתינית על אדמה יהודית. דאגתי הגדולה היא מי ייכנס לנעליו של רון כדי להמשיך את מאבקו, לשמור על חזונו להגן על אריאל ולהביס את חזונו של אובמה.
יהיה זכרך ברוך, רון. המשיך להיות ראש העיר אריאל מעל.
