הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   היסטוריה  חברה ומשפחה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
התנ"ך והשכל הישר או ה-DSM
03/08/2017   |   יגאל כנען
 
 
 
הפנינים של פיליפ
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
fake news בשידור חי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
שורמן פיצח בשעה וחצי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ואתחנן אל ה' בעת ההיא
03/08/2017   |   ציפורה בראבי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מגן הגחלייצים
אבא קובנר. התגייס לסנגר על מגוייסי חוץ-לארץ [צילום: לע"מ]

סרן אבא קובנר כמגינם של אנשי הגח"ל (מגוייסי חוץ-לארץ) בניסיון להקל עליהם את המציאות הקשה בצבא ובארץ

▪  ▪  ▪
באביב 1949 ממש בתום מלחמת העצמאות יוצא אבא קובנר למלחמה קטנה נוספת: מלחמה למען אנשי הגח"ל - מגוייסי חוץ-לארץ.
במכתב לא-ידוע ולא מוכר עד כה, של אבא קובנר, או למען הדיוק סרן אבא קובנר, נפרשת פרשה נשכחת אך מכאיבה. סרן קובנר, (תודתי לדר' נחום בוגנר, איש קיבוץ נתיב הל"ה, שהפנה תשומת לבי אליו) פונה ישירות אל הרמטכ"ל יעקב דורי. בצעד נועז ובהחלט בלתי מקובל פונה הסרן הזוטר אל מפקד הצבא. יש להניח שרק הרגשת השליחות שפיעמה בו הביאה אותו לפנייה החריגה.
(תודתי לצוות ארכיון צה"ל. המכתבים המקוריים שמורים שם כמובן).

(העתק)

אבא קובנר
קצין תרבות חטיבה 5
30 במרץ 1949

רמטכ"ל - אישי
דרך ראש השרות (שרות התרבות)
מפקד חטיבה 5 (גבעתי)
קצין ההסברה הארצי
הסברה

הנדון: טיפול באנשי גח"ל בחופשה 24 שעות

1. כידוע לך אין חייל רשאי לקבל מקום לינה מקצין העיר לחופשה השיגרתית (פעמיים בחודש) של 24 שעות (לפי פקודת מטכל חוברת מס. 25, 95/2, ס' 4).

2. למותר להסביר לך עד כמה הוראה זו אינה מתחשבת בהרכבו המיוחד של צבאנו שמרובים בו אנשי גח"ל אשר אין להם בית שיקלטם בחופשתם הקצרה, ואינם יכולים להרשות לעצמם לשלם דמי מלון מתוך המשכורת המינימלית, החיילית.

3. אין להשלים בשום פנים עם קיומה של הוראה זו, ויש לפי עניות דעתי לעשות את הכל כדי לשנותה.
4. אני מבקש את התערבותך ותשובתך בנדון.
קצין תרבות חטיבה 5

על יחסו של קובנר אל אנשי הגח"ל כותבת דינה פורת בספרה 'מעבר לגשמי', בעמ' 279, בהקשר לפיצוץ הצגת מחזהו של יגאל מוסינזון "בערבות הנגב" את הדברים:

"... והעניין השלישי (שבשלו פיצץ קובנר את ההצגה) - דמותו של הלוחם שהגיע מאירופה, איש הגח"ל המלהג הבלים ביידיש שהיא עלבון נוסף, (על העלבונות שהטיח בהם יגאל מוסינזון). והפעם לקליטה המסורה של אנשי הגח"ל בחטיבה (חטיבת גבעתי). "יתוקן המעוות!" תובע קובנר בסיומו של הדף.(מעין דף קרבי מאוחר שכתב נגד "בערבות הנגב").

ברור מאליו שהוא סינגר עליהם הגן עליהם העריך אותם ועשה ככל יכולתו להקל עליהם את המציאות הקשה בצבא ובארץ.

בעקבות מכתבו המפגיע של אבא קובנר אל הרמטכל, מתחיל הליך טיפול במכתבו. רב סרן ש'ט שליש הרמטכל מוציא מכתב אל ראש שרות התרבות. ב19 לאפריל 1949.

ראש שרות תרבות

הנדון: טיפול באנשי גח"ל.

בעקבות מכתבו של קצין תרבות חטיבה 5, מתקיים טיפול בדבר.
נא להודיע לנ"ל (לאבא קובנר) על כך.

על החתום: ש'ט רב סרן שליש הרמטכ"ל.

כלומר הפנייה התקבלה והרמטכל גילגל אותה אל שרות התרבות, ואל ממונים שלא הבינו את מהות בקשתו של אבא קובנר.
אבל עוד לפני כן מוציא האלוף משה צדוק, ראש אכא דאז, מכתב בעניין אל הרמטכל.

14 באפריל 1949, מטכל אכא, ט"ו בניסן תש"ט.

אל הרמטכ"ל

הנדון: טיפול באנשי גח"ל בחופשות של 24 שעות.

למכתבך מיום 4 באפריל 1949.

1. החופש של 24 שעות הניתן לכל חייל בשבוע (ארבע פעמים בחודש), כוונתו להיות יום מנוחה, אשר אותו מבלה החייל בסביבת יחידתו.

2. כמו-כן, בהתאם לפקודת מטכל/תש"ח, מס' 5, פסקה א2, אסור לחייל להתרחק במשך יום המנוחה שלו, יותר מ-20 ק"מ מהמחנה. כוונתו שעל החיילים, ברוב המקרים, ללון ביחידותיהם.

3. אי לזאת, איני רואה מקום לשנות את פקודת מטכל הקובעת, כי חייל ביום המנוחה אינו זכאי להיהנות מהזכויות הניתנות ע"י קצין העיר לחייל הנמצא בחופשה. שינוי פקודה זו יעלה בהון רב!

כמו-כן תנאי הדיור אינם מאפשרים לקציני העיר לטפל בנידון.
על החתום: משה צדוק, אלוף, ראש האגף.

ברור אם כן שהקשיחות ניצחה כאן, והצבא הצעיר לא קלט את המסר המורכב מעט של אבא קובנר. לא הוכרה זכותם המיוחדת של הגחלייצים, חסרי המשפחות וחסרי הבית, לקבל תנאים שיאפשרו להם חופשה נעימה בעיר הגדולה. ברור גם שרוב היוצאים לחופשה אז, הרחיקו הרבה מעל ה-20 קילומטרים המחייבים בחוק, ובוודאי שלא לנו במאהלי יחידותיהם... פזמוני הצ'יזבטרון למשל, מדברים על פלמחניקים שגומאים חצי ארץ, כדי לחזות בהצגה בתל אביב.
והמכתב האחרון מארבעת המכתבים סותם סופית את הגולל על בקשתו של מגן הגחלייצים.

היועץ הכספי לשכת הרמטכל, 21 באפריל 1949, אל ראש מתש (מנהל תשלומים), מטכל אכא, שרות הסעד, מפקד חזית ב'

הנדון: ביטול מתן כלכלה ע"י קציני העיר. בתשובה למכתבך וכו'.
ההוראה על ביטול הנ"ל ניתנה ע"י מטכל/אכא, משום שלפי פקודות מטכל אין לשלם דמי כלכלה ולינה לחיילים בחופשה של 24 שעות, להבדיל מחופש רגיל שבעדו משלמים.

ישנם קשיים כספיים רציניים לספק לחייל ולצבא את המגיע לפי החוק. ודאי שאין המצב מרשה לשלם תשלומים, שהחוק אינו מתיר אותם.

על החתום: היועץ הכספי, לשכת הרמטכ"ל.

וכך מוכיחים המכתבים שהרמטכל והכפופים לו, אלה שטיפלו בבקשתו המרגשת של אבא קובנר, לא נענו לה. הם לא הכירו במצבם המיוחד של אנשי הגח"ל. מנימוקים של מחסור כספי העדיפו שלא לסייע לעולים החדשים המגוייסים, חסרי הבית, הנזקקים לסיוע, בתחום הצר הזה, של החופשות הקצרות. נכון שהמדינה הצעירה סבלה אז ממחסור, ונכון ששנות הצנע עמדו כבר בפתח, אבל הרמטכ"ל המטכ"ל ושאר הממונים לא התעלו למעלתו של המבקש, סרן אבא קובנר, קצין התרבות של חטיבה 5, ולא העזו לחרוג מפקודות הצבא - וחבל.

דברים אלה שהבאנו כאן, אולי ראוי שיצטרפו למסכת הפרסומים העשירה על היחס למגוייסי הגח"ל. החל מגידופיו הפואטיים של בנימין הרושובסקי, המתחזה ל'גבי דניאל', בנוסח (מקורב) "הצאר הרוסי הקים את סנט פטרבורג על עצמות המוז'יקים - ובן-גוריון סלל את הדרך ללטרון על עצמות לוחמי הגח"ל", בספרו שירי גבי דניאל, 1990. ועד לכתב הסנגוריה המנומק להפליא של פרופ' עמנואל סיון המכחיש מכל וכל את המיתוס השקרי הזה, של הקרבת אנשי הגח"ל, בספרו דור תש"ח, 1991.

בין גיבורי הרומנים של קובנר, 'שעת האפס' ו'הצומת', מתוך הטרילוגיה הבלתי-גמורה שלו 'פנים אל פנים', שנדפסה בראשית שנות החמישים, היו גם יוצאי הגח"ל. והתייחסותו המקרבת והאוהדת של קובנר אל מגוייסי הגח"ל נמשכה עוד שנים רבות לאחר מלחמת העצמאות.

לסיום נביא את שירו של נתן אלתרמן מ'הטור השביעי':

אחד מהגח"ל

מִסִיפּוּן אוֹנִיָה מִתְנוֹדֶדֶת.
הוּא יָרָד אֶל רָצִיף הַנָמִל.
וְחִכְּתָה בַּרָצִיף לוֹ מוֹלֶדֶת
בִּדְמוּת אוֹטֹו צְבָאִי וְסֵמֶל.

הִיא אֶת שְׁמוֹ בְּחוֹתֶמֶת הִטְבִּיעָה,
הִיא הִשְׁלִיכָה בְּגָדָיו אֶל הַשַׂק.
וּשְבוּעָה נוֹרָאָה הִיא הִשְׁבִּיעָה
לְקוֹלוֹ שֶׁל הַגֶשֶׁם הַדַק.

וְנִרְאֵהוּ זוֹחֵל, אוֹ כּוֹרֵעַ,
אוֹ עוֹמֵד עִם צַלַחַת בַּתוֹר,
וְנֵדַע: לְלֹא בַּיִת וָרֵעַ
קָם לִלְחוֹם אֶת מִלְחֶמֶת הַדוֹר

עוֹד הָאָרֶץ הַזֹאת לֹא נַתְנָה לוֹ
לא יָדִיד, לֹא פִּנָה לְמִקְלַט,
לֹא שִׂמְחָה מִן הָאֶלֶף הַלָלוּ,
אֲשֶׁר לָנוּ הָיָה לְמַתַת.

לֹא, כִּי רַק אֶת חַיָיו, פְּלִיטֵי חֶרֶב
הוּא קִבֵּל עַל הַחוֹף מִיָדָה.
אֲבַל גַם אֶת חַיָיו, אֵי בָּעֶרֶב,
הוּא הֵשִׁיב בְּנָפְלוֹ בַּעֲדָה.

תאריך:  22/01/2013   |   עודכן:  22/01/2013
אלישע פורת

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
נגיד אנחנו באים לקלפי, ולא חשוב אם אנחנו צפים או לא צפים, מציגים תעודת זהות כמו היום, סרגל ועט על השם ברשימת הבוחרים, ואז אנחנו עוברים לראיון. בראיון שואלים אותנו חברי ועדת הקלפי על דעתנו בנושאים שונים, והם מקלידים את התשובות למחשב שלהם – ואז הם לוחצים ENTER ופתק ההצבעה מתעופף לו לקלפי.
22/01/2013  |  אפרים הלפרין  |  מאמרים
זה עתה יצא בראשית 2013 ספר שיריו של נועם שדות, "נשיקת הטל : שירי אהבה לשירלי". הספר הופיע בהוצאת "פיוטית". קדמו לו ספר השירים, "פוסט טראומה" הוצאת "תמוז", 2006
22/01/2013  |  עמיקם יסעור  |  מאמרים
לקראת יום הבחירות, נראה ש"עוצמה לישראל" של אלדד ובן-ארי מצליחה לעבור את אחוז החסימה. מאיפה באים הקולות? מדובר בעיקר ב"בלתי מרוצים" מרשימות אחרות. בבחירות לא מצביעים רק בעד, אלא גם נגד. לכן כולם עסוקים בהשמצות ובהתקפות על המחנה השני.
22/01/2013  |  מאיר אינדור  |  מאמרים
יהודים, בכלל וישראלים, בפרט פוחדים פחד מוות מלעסוק במוות ויותר מכל פוחדים הם מלהתעסק בהכנות ובסידורים השוטפים, בחייהם השוטפים, לימים האחרים, בהם לא יהיו הם עוד עמנו. זו היא, ככל הנראה הסיבה כי מיעוט שבמיעוט מאזרחי ותושבי ישראל היהודיים (קרוב לאחוז אחד בלבד לפי הסטטיסטיקות) עורכים צוואות בחייהם, לימים שבהם "יחדלו לשלם מסים", כפי שהגדיר זאת בפני, אחד מלקוחותיי.
22/01/2013  |  חיים שטנגר  |  מאמרים
השבוע ישבתי עם לקוח חדש ב"ארומה". בזמן ההמתנה לכרוז שיכריז שההזמנה מוכנה עילעלתי במוסף 'ממון' של ידיעות אחרונות. עמוד 2 במוסף סוקר איך הגיבה הבורסה לאחר הבחירות החל משנת 1988 ועד לבחירות האחרונות. להלן הערותיי לאלו שקראו ו"קידשו":
22/01/2013  |  גיא חזן  |  מאמרים

פורומים
היסטוריה
חברה ומשפחה
כתבות מקודמות
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט