גיוס בחורי ישיבה - נטל, לא נכס

דוד בן-גוריון הפך את צבא ההגנה לישראל לממלכתי לאומי לאחר שפרק שני גופים צבאיים שהייתה להם זיקה למפלגות. הפלמ"ח- לשמאל, האצ"ל - לימין. ובכך הפך צה"ל לצבא כול העם. אולם באותה עת נטע בן-גוריון את הזרעים לשחרור חלק מן העם מעול הביטחון בפטור לבחורי ישיבות ש"תורתם אומנותם". אז מדובר היה ב-400 בחורי ישיבה אשר עם הקמת צה"ל היוו פחות מאחוז אחד.

היום תפח מספרם לרבבות. בן-גוריון בכה על הצעד הזה בשעתו. אנו בוכים עליו עד היום הזה.. בן-גוריון החוזה והמומחה לתרחישים, התעלם מכך שאצלנו בצד קדושת התורה יש קדושת סטאטוס קוו, שבו מאמינים שלומי אמוניי ישראל אם הוא לטובתם. גם חוק טל לא יכול היה להם ולאחר שגם זה בוטל,כשל לחלוטין ניסיון סיזיפי לגייס את בחורי הישיבות.

כפועל יוצא נולדו גם - בחטא - "ישיבות ההסדר". וכאן מדובר בציבור הדתי הלאומי, הציוני (של פעם) שביקש לשלב לא רק תורה ועבודה אלא תורה וביטחון. במקרה זה לא מדובר באפשרות לתת לבחורים הדתיים לסיים ישיבה ולאחר מכן לגייסם, בחירה שניתנה גם לסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, אלא לגייסם לצבא שם הם ישרתו במסגרת דתית. לפי ויקיפדיה מספר המתגייסים לצה"ל במסגרת ההסדר היה בשנת 2009 כ-1,350 תלמידים, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי‏. שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. יש לציין שישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על-ידי ויתורו.
מי שרוצה ללמוד יותר על "ישיבות ההסדר" יימצא חומר בשפע..

לכך ניתן להוסיף כי בשעה שבכל הקשור לפטור תלמידי הישיבות, מדובר בכמות, הרי שבכל הנוגע לישיבות ההסדר, מדובר באיכות - תרתי משמע. היסטורית, מדובר באותם חניכי "בני עקיבא" גיבוריי בירייה בגליל, שהוו חלק מן הפלמ"ח. שורשיהם באגף הפועלים של תנועת - "הפועל המזרחי" והקיבוצים שלו. אבל בוגרי "בני עקיבא" כיום, אינם עוד חברי אותה תנועה של פעם. הם גם התחרדו וגם נעשו לאומנים. מהם באים הגורמים אשר מנסים , וגם מצליחים, להדיר נשים בצה"ל, כמו הופעות להקות צבאיות עם בנות, הם אותם בחורים טובים שנמנים עם "בני עקיבא", של היום.

שרות לאומי לכול

הציבור הדתי החרדי שחרת על דגלו את פטור בחורי הישיבות מצה"ל, מוכן להלחם מלחמת חורמה נגד כל ניסיון לגייסם. בשפתם המתלהמת הם מוכנים גם למות במערכה הזאת על קידוש השם. מנגד עומד רוב העם שנושא בנטל המערכה על כל המשתמע, בקרבנות, בהרוגים ובפצועים. ובאים אליו שליחי מצווה עם "צוו פיוס". יש דרך אחת, ואחת בלבד למנוע השתמטות משרות צבאי, הן מטעמים דתיים אצל החרדים והן מטעמים לאומיים אצל הגורמים הערביים. דרך זאת היא "שרות לאומי לכול".

לציבור הערבי יש שני נימוקים בהם הם משתמשים נגד גיוס חובה. הם לא רוצים להיאבק באחיהם הפלשתינים ולהילחם נגד חיילים ערביים ממדינות השכנות. זהו טעון סרק ואין לקבל אותו. עד למלחמת העולם הראשונה גם יהודים לחמו ביהודים, בצבאות עוינים, נוצרים לחמו נגד נוצרים, קומוניסטים נגד קומוניסטים ומוסלמים נגד מוסלמים. זאת מכיוון שחוק המדינה שבה חיו ובה הקימו משפחות ובנו בתים,חייב אותם לשרת וגם להילחם, ואם יש צורך גם ליפול במערכות .יתר על כן, המוסלמים כיום לא רק נלחמים באחיהם אלא רוצחים אותם בהמוניהם, בכל מקום בעולם, בשדות הקטל והרצח בסוריה, בכיכרות בערי מצריים, ללא הבדל, זקן אישה ונער. זה מזוויע,זה זועק אבל כנימוק להעדר שרות לאומי זה נימוק פסול.

הנימוק השני הוא הטעון הצודק והזועק כל כך, שהם, ערביי ישראל מופלים לרעה בכל התחומים. זוהי לכן חובתם הכמעט קדושה, להילחם בכל האמצעים, במסגרת החוק, כדי לשים קץ לעוול משווע זה. בראש וראשונה עליהם לדאוג לכך שאלה שמייצגים אותם בבית הנבחרים שלנו ייצגו נאמנה את האינטרסים האמיתיים שלהם. הם יכולים לעשות דבר נוסף והוא לצאת בהמוניהם בבחירות ובכך להגדיל את מספר הנבחרים מטעמם ולהגדיל את כוחם. הם לא עושים זאת. הם יורים לעצמם ברגליים ומאשימים את הזולת בכך שהם צולעים. זאת גישה דפטיסטית. ראוי להדגיש כי גם במדינה דמוקרטית, נאורה ופתוחה כמו ארה"ב, אחוזי ההצבעה של היהודים הוא גדול הרבה יותר מאשר האחוז הממוצע של כלל האזרחים. היהודים , אף שהם מיעוט קטן באמריקה, מבקשים בכך לשמור על האינטרסים שלהם. אין כל סיבה שכל המיעוטים בעולם, כולל בישראל, לא יאמצו צעד חכם ומועיל זה. ישנן דרכים נוספות שונות שבהן הם ימצאו שותפים נאמנים בקרב הציבור היהודי.

מכאן שגם הטעונים של ארגונים לזכויות אדם אשר מצדדים בעמדה של האזרחים הערביים בכול הקשור בגיוס,הם צודקים ונכונים ואמיתיים. אבל בצד זכויות במדינה ישנן חובות. על מילוי הזכויות יש להילחם את החובות יש למלא ללא פשרות. שכן גם מי שעובר על החוק בשל מניעים מוצדקים ככול שיהיו, והיו דברים מעולם, עומד למשפט.

יחד עם זאת, גם כאן, הדרך למילוי חובה לאומית היא לא רק באמצעות צה"ל. הדרך היא שרות לאומי לכול. כל גבר ערבי שלא משרת בצה"ל, ישרת את מלוא התקופה בשרות לאומי בתחומים השונים בקהילה ובמדינה. אגב, גם כיום, יש כאלה מקרב ציבור אזרחי ישראל הערביים שעושים זאת כשם שיש כאלה שמשרתים בצה"ל, מלבד הדרוזים והצ'רקסים, שאינם ממוצא ערבי. באותה מידה מסלול הלימוד של ישיבות ההסדר כולל תרומה לחברה הישראלית כמו המשמר האזרחי, מגן דוד אדום, רווחה וסעד, מסגרות חינוך וכיוצא באלה.

חובה זאת חייבת לחול ללא כל פשרות על הציבור הדתי החרדי. תורתו יכולה להיות אומנותו בשעות שהוא לא משרת את הציבור, ואלה שעות רבות. שרות לאומי יכול לכל הרוצה בכך להקנות לו מלאכה כך שהתורה לא תהיה קרדום לחפור בו, והוא יוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד, מבלי ליפול למעמסה ציבורית. אני מניח שמפלגה כמו ש"ס תוכל לאמץ הסדר זה. אשר ליהדות התורה צריך לנהוג בה גם בסובלנות וגם בסבלנות כפי שהמשטר הדמוקרטי, הזר להם, מחייב את הרוב . תחילה יש צורך לנהל אתם מו"מ . הם סוחרים ממולחים, כולל סוחרים בדת. הם יעשו את החשבון של רווח והפסד אם מולם יעמוד בעל פלוגתה נחוש. אולם היה והם לא יקבלו את ההסדר, דינם יהיה כדין כל אזרח העובר על החוק..

אולם יש סיבה אחת שאינה נופלת מכול אלה שהזכרנו. צהל אינו להוט, וזאת בלשון המעטה, לגייס חרדים. מעט חרדים בשרותו, זה מעט בעיות. הרבה חרדים- הרבה בעיות. מכאן שאם נושא גיוס חובה ירד מעל סדר היום הקואליציוני, זאת תהיה הקלה גדולה, גם לצה"ל וגם לציבור ולאלה שמייצגים אותו לקראת הרכבת הממשלה הבאה. בכך שיתאפשר למנהלי המשא והמתן לדון לשאת ולתת על הדברים החשובים באמת למדינה ולאזרחיה בעת הזאת. יתר שוויון כלכלי, יתר מתן הזדמנויות בהשכלה, שיפור מערכות החינוך והבריאות, שיפור הביטחון הפנימי המעורער כל כך. אלה הם הנושאים הבוערים ולא גיוס חובה. השוויון בנטל ימצא ,כאמור, ביטוי הולם, בשרות לאומי לכל אזרחי המדינה, ללא יוצא מן הכלל, למעט נשים בקרב העדות החרדית והמוסלמית, שאף לבעיה זאת ניתן למצוא פתרון והכוונה לנשים הרווקות בחוגים אלו.

ואולי במסגרת ה"קח ותן" עם החרדים תיעשה גם עסקה חליפין- barter, עם דיבידנד מיוחד במינו. אנחנו החילונים נוותר לכם על גיוס חובה ונסתפק בשרות לאומי ואתם תצטרפו אלינו בחתירה אל השלום. והיה אם יבוא השלום המיוחל, עלינו ועל כל עם ישראל וגם על שכנינו הפלשתינים,- ונאמר אמן. ואז, אפשר שיגיע הזמן לצמצם את שרות החובה ולהקים צבא מקצועי קטן וחכם, ולהפנות משאבים לרווחת כולם, כולל הציבור הדתי שיישב באוהלי התורה ובמשכנותיך ישראל. ויבוא לציון גואל.