|
|
צורך משותף של שני ההורים לדאוג לצרכי הילד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אחד הנושאים המרכזיים והמהותיים בכל הסכם גירושין נוגע להסדרים הכספיים של מזונות הילדים. תשלומי מזונות הילדים מיועדים לכסות את ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים, ובעיקר מדובר בהוצאות מזון, ביגוד, הנעלה, מגורים וכדומה.
המקור לחיוב בתשלום מזונות הילדים, הוא בחובה של ההורים לשאת בהוצאות הנדרשות לשם דאגה לשלומם ולרווחתם של ילדיהם. כאשר ההורים נשואים, הוצאות אלה הן חלק מהוצאות משק הבית המשותף שלהם ולא תמיד שמים לב אליהן ולא מתייחסים אליהם כחלק נפרד או מיוחד מההוצאות הכלליות של התא המשפחתי. לעומת זאת, עם הגירושין ופירוק התא המשפחתי עולה הצורך, המשותף של שני ההורים לדאוג לצרכי הילדים.
חישוב סכום ההוצאות לאחר גירושין
ראשית יש להבהיר כי החובה לשאת בהוצאות גידול הילדים חלה על שני ההורים. זהו עיקרון בסיסי בחישוב סכום ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים לאחר הגירושין. בהרבה מקרים, אם כי יש בכך שינוי בשנים האחרונות, לאחר הגירושין, הילדים עוברים לגור עם האם, בעוד שלגבי האב נקבעים הסדרי ראיה שונים בהתאם לנסיבות הרלוונטיות לאותה משפחה. כיון שכך, הטיפול בתשלום מרבית ההוצאות עבור צרכי הילדים מוטל על האם. לכן על האב מוטלת החובה להשתתף בהוצאות אלה ולשלם לאם את חלקו, במזונות הילדים. במקרים בהם נקבעים הסדרים של משמורת משותפת או של משמורת אצל האב, מתבצעת התאמה של התשלומים בהתאם לאותם הסדרים ספציפיים.
כאמור, ההסדר המקובל הוא שהאב משלם את תשלומי מזונות הילדים לאם, אולם חשוב להבהיר כי התשלומים הם עבור הילדים ולא עבור האם.
ממה מורכבים מזונות
את סכום המזונות מקובל לחלק לשני סוגים. יש סכום קבוע חודשי המשולם מידי חודש בחודשו, ויש תשלום שני המשולם בהתאם לצרכים או הוצאות חריגות ובלתי קבועות. בתשלום החודשי הקבוע נכללות כל הוצאות הקבועות והידועות מראש כמו - מזון, חינוך שוטף (שכ"ל, ספרים מחברות), הוצאות חלקם של הילדים במגורים בבית האם, בריאות, ביגוד שוטף וכדומה. כאשר בוחנים את הסכום הזה, לוקחים בחשבון את רמת המחיה הרגילה של המשפחה, ערב הגירושין ומשתדלים להשאיר את הילדים ברמת מחיה קרובה מאוד לזו לה הם התרגלו עד אותה עת.
רכיב נוסף בסכומי המזונות הקבוע הוא רכיב ה"מדור". כפי שציינו, הילדים גדלים בביתו של אחד ההורים, בד"כ האם, בדרך קבע. לשם מגוריהם נדרשות הוצאות כגון שכ"ד, ארנונה, חשמל, מים, טלפון, אינטרנט וכדומה. הוצאות אלה נקראות "הוצאות מדור". מצד שני גם האם מתגוררת באותו בית ולגביה, לאחר הגירושין, אין חובת תשלום מזונות. לכן, מרכזים את הוצאות המדור כולן ובהתאם ונהוג להטיל שיעור של 30%-40% מהוצאות אלה על הבעל, כהשתתפות שלו במדור של הילדים.
במסגרת הסכום השני, החריג, נכללות הוצאות בלתי צפויות מראש או חד פעמיות, כגון - הוצאות בריאות חריגות (טיפולי שיניים, משקפיים), ביגוד חד פעמי, שיעורים פרטייים במידת הצורך, קייטנות, טיולים וכו'.
צורכי הילדים גוברים על ההתחשבות בהורים
גורם משמעותי שיש להתחשב בו בקביעת גובה סכום המזונות המשולם על-ידי האב, הוא ההכנסה החודשית של ההורים והצורך שלהם לכלכל גם את עצמם לאחר הגירושין. עם זאת חשוב להדגיש כי צרכי הילדים ורמת החיים שלהם גוברים על ההתחשבות בשכרם החודשי של ההורים ולעיתים יאלצו ההורים או מי מהם להגדיל את ההכנסה החודשית שלהם כדי לממן את ההוצאות הגדלות כתוצאה מהליכי הגירושין. אחת הסיבות לכך היא שמעצם הפירוק של התא המשפחתי, ההוצאות החודשיות של כל אחד מבני הזוג, לבד, גדלות.
את ההוצאות הקבועות והשוטפות נהוג לחלק בין הורים ביחס להכנסה החודשית שלהם ומתוך מטרה לאפשר לאם, שהילדים מצויים במשמורתה, לכיסוי הוצאות הגידול שלהם. בהוצאות אלה לא תמיד תהיה חלוקה בשיעור של חצי-חצי אלא באופן יחסי להכנסות של כל אחד מההורים, אם כי הדבר לא תמיד נערך בחישוב מתמטי מדויק. ביחס להוצאות החריגות, מקובל לחלק אותן בין ההורים בשיעור של מחצית לכל אחד, בעת שמתעורר הצורך להוציא הוצאות כאלה.
מזונות צמודים למדד
תשלומי המזונות מוצמדים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים אחת לשלושה חודשים, וזאת במטרה לשמור על ערכת הריאלי של התשלומים לכל התקופה בה הם משולמים. על-פי המקובל בישראל, תשלומי המזונות אליהם מגיעים הצדדים, בהסכמה או כתוצאה מהחלטה שיפוטית, משולמים, באופן מלא עד הגיעו של כל אחד מהילדים לגיל 18 או עד לגיוסו לצה"ל (לפי המאוחר מבניהם). לאחר מכן ישנה הפחתה של התשלומים לכדי חצי או שליש, וזאת למשך התקופה של השירות הצבאי. הדבר נובע מהעובדה שבמציאות החיים בישראל, חייל עדיין זקוק לתמיכה שוטפת של ההורים, אם כי במידה פחותה ולכן ישנה הפחתה של התשלום החודשי.
יש מקרים בהם הורים, שהדבר מתאפשר להם, דואגים גם להפקדת כספים לחסכון עבור כל אחד מהילדים, למימון לימודים גבוהים, חגיגת בר/בת- מצוה, חתונות וכו', אולם כאמור הדבר תלוי ביכולת ההכנסה החודשית של ההורים ויכולתם הכלכלית.
