|
|
דרושה חוקה [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מעל לכל דרושה החוקה הנוקשה כדי לעצב את דמותה של המדינה וכדי להכניס את הממשל ואת היחסים שבינו לבין האזרחים לדפוסים מוצקים וקבועים. בהיעדר חוקה, נשענים חוקי היסוד על כרעי-תרנגולת והרופפות רק תורמת לאנדרלמוסיה ברורה | |
|
|
|
|
העת לעשייה: חוקה למדינת ישראל
|
|
חיים בר
|
|
בהיעדר חוקה, בית המשפט העליון ביושבו כבית הדין הגבוה לצדק, מהווה את הגוף הפרשני לחוקים * טוב עשו המחוקקים בחיקוק חוקי היסוד, אולם חוקי יסוד לא משוריינים באופן מוחלט ובמספר רב של דיונים בבית המשפט העליון הותקפו חוקי היסוד מבחינת פרשנותם * טוב יעשה בית המחוקקים אם יקים ועדה שתשב על המדוכה עד הגיעה לנוסח מקובל של "חוקה"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
הקריאה להנהגתה של חוקה ישראלית, שהושמעה פעמים רבות בעבר, חוזרת ומהדהדת גם בעצם הימים האלה שלאחר הבחירות. משמיעים אותה מרב הנמנים עם הרשויות המרכזיות במדינה - המחוקקת, המבצעת והשופטת, יחד עם אישי אקדמיה בכירים.
גם אם קשה להאמין, אין עדיין למדינת ישראל, בשנתה ה-65, חוקה מוגמרת, הדרושה לה עכשיו כאוויר לנשימה. במקומה מככבת שורה של חוקי-יסוד, שהם אומנם מעין חוקה-בהתהוות, אבל שעלולים להיות בני-חלוף. בעובדה שהם ניתנים לשינוי יש משום פגיעה לא-מבוטלת בתשתיתה האיתנה של המדינה.
עכשיו, אחרי למעלה משישה עשורים, הגיעה העת שהחוקה, החסרה כל-כך, תקרום סוף-סוף עור וגידים. יתרונה הגדול נעוץ בעובדה שהיא מגדירה בצורה מסודרת את סדרי השלטון והמשפט, את מבנה מערכת הממשל, את היחסים ההדדיים שבין זרועותיו השונות וסמכויותיהם, את זכויות האזרח, את הדרך שבה ייבחר השלטון ואת משך תקופת-כהונתו.
שינוי מבורך
אבל מעל לכל דרושה החוקה הנוקשה כדי לעצב את דמותה של המדינה וכדי להכניס את הממשל ואת היחסים שבינו לבין האזרחים לדפוסים מוצקים וקבועים. בהיעדר חוקה, נשענים חוקי היסוד על כרעי-תרנגולת והרופפות רק תורמת לאנדרלמוסיה ברורה. אז נכון שלעומת חוקים רגילים, שניתן לשנותם על-ידי חוק פשוט במוסד המחוקק - ניתן לשנות חוקה נוקשה רק על-ידי רוב מיוחס של שני שלישים או שלושה רבעים; אלא שבסופו של דבר שינוי שכזה הוא בעל אופי דמוקרטי יותר.
להתנגדות לחוקה ישראלית נוקשה הייתה הצדקה רק בעבר. בצדק טענו אז המתנגדים לה שעדיין לא הגיעה השעה לממש אותה, באשר ישראל הייתה בגדר מדינת-עלייה מובהקת, וכל עוד לא עלתה אליה שארית הפליטה, לא היה מקום לגיבושה של חוקה מוגמרת. אלא שהזמן עשה את שלו ובעשור השישי לקיומה, קלושים קרוב לוודאי הסיכויים לעלייה מאסיבית נוספת לארץ, שכבר הגיעה בכך לנקודת-רוויה.
שביל הזהב
מעבר לכך נמנים גם החוגים הדתיים בין שוללי החוקה. החרדים שבהם עומדים על כך שתורת-משה היא, לאמיתו של דבר, החוקה הישראלית במלוא מובן המילה ואין לה תחליף. לעומתם, החוגים הדתיים המתונים יותר, אינם מוכנים להפריד את הדת מן המדינה וטוענים כי יש לשלב אותה בחוקה.
בעניין הזה כדאי וצריך למצוא את שביל הזהב. במדינה שיש בה גם לא מעט מיעוטים, שאינם נמנים עם הדת היהודית, מן הדין שתכיל אותם חוקה ישראלית כוללת, ללא הפרדה, ושתתייחס במפורש גם לזכויותיהם. יחד עם זאת יש בהחלט לעגן בחוקה את מקומה של הדת במדינה.
