|
|
עמוד חשמל שגורם לקרינה מסוכנת ללא שלט אזהרה הסמוך לדירות מגורים [צילום: דרור עמית]
|
|
|
|
|
הכותרת שבראש הכתבה היא לא פרי המצאתו של כותב מבוהל. מדובר בשלט הנפוץ ביותר בישראל, שלט האזהרה על עמודי החשמל העיליים ברחובות הערים, באזורי מגורים, תעשיה, משרדים ובעצם בכל רחבי הארץ.
הכבל החשמלי שנותק אתמול מעמוד חשמל ובשל כך גרם לעצירת התנועה בדרך נמיר בתל אביב-יפו, בכל שעות הבוקר חשף תופעה מסוכנת. עמודי החשמל העיליים הם סכנת חיים מיידית המצוייה ברחוב.
בדרך כלל מקובל לחשוב שמפגע שמיצר סכנת חיים הוא משהו חריג ושנתקלים בו לעיתים רחוקות. ואכן שלטי אזהרה על מפגעים, סכנות ואפשרות להפגע הם נדירים. משתדלים להמנע ממצב שבו מטפלים בבעיה לאחר שהיא מתרחשת. הדברים מתוכננים מראש על-מנת למנוע חשיפה לפגיעה ולסיכון חיים עתידי.
לא כך הוא המצב בנוגע לעמודי החשמל שברחובות. מדובר במשהו כל כך נפוץ ושכיח, הנמצא כאמור בכל רחוב כמעט, ואשר הפך לחלק מן הנוף העירוני המוכר. העמודים נמצאים כמה עשרות מטרים זה מזה וברחובות ארוכים כמו אלה הנמצאים בערים הגדולות, אפשר אף לספור גם עשרות מהם ברחוב אחד.
עד כמה הסכנה בעצם המצאותם של עמודי החשמל העיליים ברחובות הומים באדם רבה, מעידים השלטים ששמה חברת החשמל עצמה על העמודים. ואולם שלטי האזהרה מצויים רק על העמודים הבנויים בצורת סולם. כל שאר העמודים ובהם העגולים, בעלי רגל תומכת, מעץ, מבטון ובכלל הוזנחו והופקרו ולא הושמו עליהם שלטי אזהרה.
עצם המגע עם העמודים במקומות מסויימים ובמיוחד כאשר יורד גשם הנוזל על הכבלים החשמליים מסוכן. כמו-כן האפשרות שיטפסו עליהם כדי להסיר ענפים שנתלו, חפצים נופלים, כביסה מתעופפת מסוכנת גם היא. העמודים חלודים ורקובים, סובלים מקורוזיה ומבלאי, ובשל חשיפה לפגעי מזג האויר לאורך שנים רבות הם מועדים לפורענות. אך אלה הם דברים מובנים וברורים. פחות מוכרת, אך מוסכנת לא פחות היא סכנת הקרינה הנגרמת בשל סמיכות הכבלים החשמליים לדירות מגורים - בדרך כלל בקומות הראשונה והשניה.
ארגון הבריאות העולמי קבע כי רמת החשיפה הרגעית המרבית המותרת של בני אדם לשדה מגנטי תצומצם למינימום. וזאת בשל העובדה שישנה עליה בהסתברות לתחלואה בלוקמיית ילדים בקרב אוכלוסיה החשופה דרך קבע לשדות חשמליים מרשת החשמל, הגבוהה מ4 מיליגאוס . מדובר אפילו בהגדלה של עד פי שתיים של ערך הסיכון היחסי לתחלואה.
ממחקרים רבים שבוצעו בנושא זה בעולם ומניסיון רב שנים בישראל, עולה כי החשיפה הממוצעת הנורמאלית, בדרך קבע בתוך מרבית בתי המגורים בארץ ובעולם אינו עולה על 0.4 מיליגאוס בממוצע.
המשרד להגנת הסביבה ממליץ שמתקני החשמל יתוכננו ויופעלו בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, לשם הפחתה ככל האפשר של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור ממרכיבים שונים של רשת החשמל. אולם במקרה של עמודי חשמל הסמוכים לדירות מגורים, זה לא מתקיים. העמודים הסמוכים לדירות מגורים יכולים להביא את עוצמת השדה הנמדד אפילו לערכים מסוכנים ושגורמים לסרטון, של 20 מיליגאוס וגם אף למעלה מכך.
כיום חברת החשמל נוקטת בשיטה שבה קו חשמלי עילי, שהוציא את ימיו בגלל הזדקנות והושבת, יועתק לפעילות כקו חשמלי תת-קרקעי. בעצם בכך היא פועלת על-פי עיקרון שבו היא מחכה לאסון שיקרה בשל נפילת הקו ורק אז פועלת להפעיל אותו מחדש באופן ידידותי, נכון ובריא לסביבה ולחברה, בצורה תת-קרקעית.
חברת החשמל עסקה ברוב שנת 2012 החולפת, שבה הסתבר שהיא לא עומדת ביעדי הפעילות ובו בזמן מפסידה כסף, במציאת הסבר להעלמות סכומי עתק מתקציבה באופן מסתורי. עוד עסקה החברה במלחמה על השארת זכות החשמל חינם לעובדיה. חבל שהיא לא מגלה את אותו המרץ בטיפול בנושא שהיא מופקדת עליו כמעט באופן מונופולי - אספקת חשמל באופן אמין ובטוח.
