חג הפסח מתקרב. עכשיו המועד שבו על-פי המסורת, טורחות עקרות הבית היהודיות, ומוציאות לאוורור את המצעים וכלי המיטה. אלה יתנפנפו על חבלי הכביסה שנמתחו ממרפסת למרפסת, מגג לגג, או הונחו על המעקים, בבחינת גילוי נאות, לעין השמש: "הנה, ביתי נקי וכשר למהדרין. הכנתי בהקפדה את ביתי ואת משפחתי לחג"...
רצה הגורל ואולי יד המקרה, וגם מעשה המרכבה כמעט הושלם. עוד מעט יוכלו כל המעורבים בדבר להוציא את הכביסה שנתכבסה החוצה. למען יבחנו אותה העוברים ושבים אם נקייה היא אם לאו. גילוי נאות אמיתי...
נכון למועד כתיבת כתבה זו עולה כי
יאיר לפיד יקבל את תיק האוצר. לפיד יאלץ להציג את תוכניתו הכלכלית לעין כל. זו תבחן בשבע עיניים.
חורים שחורים רבים נצטברו במהלך השנים האחרונות בעבודת האוצר. תכונתו של חור שחור שהוא בולע הכל. שום אור לא נפלט ממנו וגם לא שביב של אנרגיה ומידע... היחידים ששלטו בחורים שחורים אלה, ולא פעם נמנעו מלדווח עליהם, הם פקידי האוצר. במיוחד עובדי אגף התקציבים. עכשיו ערב פסח, הגיע הזמן לאוורר ולחשוף לעין השמש גם את החורים השחורים הללו.
הקצבות לחרדים - חור שחור גדול
חור שחור, גדול במיוחד, הוא מלא ההיקף של ההקצבות לחרדים. ולא מדובר בכסף קטן. באופן טבעי בכל דיון בתקשורת, וכאלה היו רבים בשנים האחרונות, הנסתר היה רב מהנגלה. מניפולציות, ספינים, ודיס - אינפורמציה, שנקטו ונוקטים המעורבים בנושא זה ובמיוחד אנשי האוצר. מונעים מהציבור מידע אמיתי. איש איננו יודע את ההיקף המדויק של ההקצבות לחרדים.
כמה באמת מקבל כל אברך? כמה גובה מהמדינה תופעת ה"כפל רישום", לכאורה בין הישיבות השונות? (כלומר שאותו תלמיד רשום במספר ישיבות), ואיך מתגברים על התופעה הזו?
תופעת הפטור מטעמי עניות, של המיסוי המוניציפלי, היא אחד הגורמים שכפו מגורים מיוסרים בשכונות משותפות של חילוניים וחרדים. הסיבה פשוטה. מיסי החילוניים הם שמאפשרים מתן שירותים לכולם. החרדים לא משלמים מסים?... לא נורא, החילוניים ישלמו...
האיש שיעמוד בראש משרד הפנים (כנראה מאיר כהן, יש עתיד), צפוי להיווכח כי בתחום פעולתו קיימים חורים שחורים רבים וגדולים. ביניהם ריבוי רבני ערים, חלקם מחוסרי תעסוקה בפועל. מה יעשו אתם? האיש יגלה גם משרות יוצאות דופן, חלקן קיימות ושרירות כמאובנים מתקופת המנדט הבריטי (הממונה על המחוז למשל), התחום הזה משווע לרפורמה מעמיקה. על שר הפנים לגרום לכך שיתאפשר סופסוף לגורמים המוסמכים, לאשר תוכניות בניה תוך זמן קצוב של מספר שבועות ולא תוך זמן קצוב של... מס' שנים, כפי שהדבר היום.
מעז יצא מתוק?
אבל הבעיה המרכזית שתעמוד במלוא כובדה בפני לפיד היא כיצד לסגור את הגרעון הענק בתקציב המדינה (כ - ארבעים מיליארד שקלים). וכאן אולי מעז אכן יצא מתוק. הממשלה תיאלץ לממש סוף סוף תוכניות ישנות ולמכור קרקעות בהיקף ניכר. אם פעולה זו תעשה בשום שכל, ותאפשר מכירה נרחבת גם בגליל וגם בנגב, ניתן יהיה בעזרתה לפתור בעיות חמורות הלוחשות היום כגחלים מתחת לפני השטח. בעיות העשויות לגרום בשנים הקרובות לתביעת הפרדות (אירידנטה), מהמדינה של אוכלוסיות מיעוטים גדולות, (יש כבר מפות שהוצאו על-ידי גורמים פלשתינים לכאורה הכוללות את הגליל במפה הפלשתינית העתידית). הרבה כסף טמון בהפשרה של קרקעות המדינה ובוודאי שהדבר ייטיב עם תקציב המדינה, ועם המשימות הלאומיות העומדות בפנינו...
אם יבין יאיר לפיד את גודל תפקידו ואת משקלו ההיסטורי עכשיו, אולי יהיה בין המעצבים מחדש את התנהלותה של ישראל בתחום החברתי והכלכלי.
