בגיליון מיום 15.3.2013 של
ידיעות אחרונות ("ממון") מופיע סקר מחירים במרכולים לקראת החג, ובכפר סבא -הוד השרון מבין השישה הכי זולים הכי זול הוא "יינות ביתן", ואילו ה"שופרסל דיל" לא מופיע כלל ברשימת ששת הכי זולים.
אז אני לא נכנס לשופרסל דיל, ולא נותן לו את כספי!
חד גדיא! חד גדיא!
אז דנקנר אומר שבגלל זה אין לו כסף, ולא מחזיר הלוואות שלקח מכספי ("תספורת").
וכך הוא לוקח את כספי בכל זאת
חד גדיא! חד גדיא!
אז מי בגירסה הזאת של חד גדיא, העכשווית והכואבת, יהיה מעכשיו "האחד" שבראש "שרשרת המזון"? לא נתניהו. נתניהו הוא "רק" קוסם. לא הוא, בסיפור הזה, ובשאר אלף סיפורים דומים,
בהם השונרא טורף בחדווה ובבוז את הגדיא, לא הוא, ממש לא הוא, זה שידאג לגדיא.
לא הוא שינקוף אפילו אצבע קטנה ליטול המקל ולהכות ולהעמיד במקומו את השונרא.
אבל יש אלוהים.
אולי עכשיו האתאיסט לפיד, בתפקיד שר האוצר, אולי הוא שיהיה מעכשיו באמת "אחד אלוהינו".
ושונראים כמו דנקנר יפסיקו להיות מסוגלים, בגיחוך זחוח ובהסכמה שבשתיקה של מי שאמור לדאוג במידה שווה לכל ברואיו,
אולי שונראים כמו דנקנר יפסיקו מעכשיו להיות מסוגלים גם למכור את מרכולתם ביוקר,
וגם, כשנפסיק לקנות אצלם, לקחת לנו את הכסף בכל זאת.
מעכשיו, אולי, חד גדיא בנוסח חדש. אולי. החל מה- 18.3.2013 .
חד גדיא בנוסח לגמרי אחר
או אולי מעכשיו סדר. באמת סדר.
בלי הקטע הנואל והנבזי של "חד גדיא" במדינת היהודים בכלל.
בלי "חד גדיא". מעכשיו. אולי מעכשיו סדר חדש. מעכשיו סדר אמיתי והוגן בישראל. סדר אחר וטוב. סדר בנוסח
יאיר לפיד.
אולי מעכשיו. אולי.
בעזרת השם.
אינשאללה.
