אחד הכוחות המרכזיים המניעים את הגלובליזציה בישראל, בשנים האחרונות במיוחד, הוא יישומו של תהליך ההפרטה. לתופעה זו תוצאות ויישומים רבים, חשוב לבחון את יישום התופעה בשל השפעתה על התפתחות המשק ופתיחתו לתחרות תוך שאיפה לשפר את היעילות והשירות שבו מחד-גיסא, ובשל השפעתה על מערכת יחסי העבודה בישראל - ציבור העובדים, מעמדם וזכויותיהם, מאידך-גיסא.
הפרטה משמעה בין השאר גם תחרות שמגבירה בהכרח יעילות ואיכות ולכן תשפר גם את השירות ללקוחות. המרכיבים במשפט זה לא תמיד מתחברים, וזאת בשל היעדר ההבחנה בין הפרטה לתחרות. הפרטה שמצליחה ליצור או להגביר תחרות מגדילה את ההסתברות לשירות משופר. אך אפשר להפריט לעתים ולא ליצור תחרות. הפרטות יצרו מונופולים עסקיים וריכוזיות של שליטה במשק הישראלי. וגם כאשר יש מתחרים בפוטנציה, לא בכל המקרים גברה התחרות. זאת ועוד, לא בכל המקרים התחרות שיפרה את איכות השירות.
לכן, בהליך הפרטה ופתיחת שוק לתחרות נדרשת תשומת לב רבה של מקבלי ההחלטות לפיקוח על התהליך בשלביו השונים, חשוב מאוד לאמץ פרספקטיבה מפקחת .רפורמות שוק, כולל החדרה וקידום של התחרות, מחיבות ארגון מחודש של רשויות הפיקוח, ההסדרה, חיזוק מעמדם של הרגולציה והרגולטורים ואבחנה ברורה יותר בין תפקידי קביעת המדיניות, הרגולציה ואספקת השירות של המדינה. ללא מבנה רגולטיבי מתאים קשה יהיה לקדם תחרות ולהפחית מכוחם של גופים מונופוליסטיים. גם אם במספר תחומים הדבר אפשרי, הדעת נותנת שרשות כזאת היא חיונית הן מבחינת מעמדה ושמירתה של התחרות בטווח הארוך והן בשל עדיפותה של הרשות בקידום מהיר של תחרות ורפורמות אחרות תוך שמירת אינטרסים חברתיים ולאומיים. ההפרטה עשויה להגדיל את הרווחיות ואת היעילות גם בסקטורים תחרותיים וגם בסקטורים מונופוליסטיים.
להפרטה מלאה יש השפעה גדולה יותר מאשר להפרטה חלקית, וסקטורים מונופוליסטיים מראים עלייה ברווחיות שהיא מעל ומעבר למרכיב המוסבר על-ידי עלייה בפרודוקטיביות, מה שמשקף את כוח השוק שלהם. דוגמה בולטת להפרטה מוצלחת שסייעה להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי השירותים בישראל היא פתיחת תחום התקשורת לתחרות, נושא שהחל בתהליך הפרטת חברת בזק, שיצא לדרך לפני 25 שנה ונסתיים במסע ארוך בו עברה בזק יחד עם שוק התקשורת תהליך התייעלות מרשים של הפחתת "שומנים". המחיר ירד! השירות השתפר!. תהליך זה סייע לשוק התקשורת להיפתח לתחרות אפקטיבית יותר בתחומי הסלולאר והשיחות הבינלאומיות שהיו יקרות מאוד בעבר וכיום הן זולות מאוד. כניסתם של שני ספקים חדשים לצד שלושת הספקים הקיימים (סלקום, פרטנר ופלאפון) יחד עם כניסתם של מספר זכיינים כספקי "דקות שיחה". כל זה לא היה קורה בקצב הנוכחי אלמלא יישום ההפרטה והגברת התחרות במשק במרוצת השנים.
בבואנו לדון בהשלכות של הנושא נתמקד במשבר הסכם התעופה שפרץ לעומקו בימים האחרונים. כבר יותר מעשור שאנחנו שומעים את המונח "שמיים פתוחים" ובכל פעם, עניין אחר מעכב את הוצאתו הסופית לפועל. החל מסיבות של קשיים ביורוקרטים, ועד לאיומן המתמשך של חברות התעופה הישראליות וועדי העובדים שלהן, כי אם ההסכם ייצא לפועל, הענף כולו יקרוס. ישראל והאיחוד האירופי כבר חתמו בשנה שעברה בראשי תיבות על הסכם "השמיים הפתוחים", לאחר מו"מ שנמשך יותר משלוש שנים. ההסכם מאפשר לכל חברות התעופה באיחוד האירופי להפעיל טיסות ישירות מכל מקום באיחוד אל ישראל וממנה. המשמעות: צפויות ירידות במחירי הטיסות בעקבות גידול בהיצע.
מהו אם כן עיקרון "השמים הפתוחים"? ההסכם אמור להיכנס לתוקפו בהדרגה על פני חמש שנים, ובסופו של התהליך, לפתוח לחלוטין את המרחב האווירי של ישראל לתחרות מלאה ולכל חברות התעופה, עם ביטול המגבלות על מספר המובילים, תדירות הטיסות ושאר הגורמים שמהווים היום חסמים לנושא. לדעת מומחים לתחום, בטווח הרחוק המצב החדש עשוי להוזיל את עלות הטיסות מישראל ואליה בעד כ20% , לעומת זאת, מסבירים המתנגדים, דווקא ענף התעופה הישראלי עמוס המגבלות, הוא הקורבן העיקרי וכי יש חשש יותר מסביר לקריסתן של החברות הישראליות . ללא ספק לכל צד יש את הטיעונים החשובים שלו ויש להתחשב בהם בטרם תתקבל ההחלטה הסופית על מדיניות זו.
מחד, ניצבים נציגי חברות התעופה וועדי העובדים הפועלים במשותף כנגד ההסכם. לטענתם, ההסכם יביא לפיטורי עובדים, משום שיביא לתחרות לא הוגנת בין בריתות התעופה הבינלאומיות לחברות התעופה הישראליות. ההסתדרות תומכת בעמדה זו וטוענת כי "ללא משא-ומתן על הסדרת תנאים מקדימים על הסכם השמים הפתוחים, לא יוכל ענף התעופה הישראלי להתחרות באופן הוגן ושוויוני בחברות התעופה הזרות, שכן הוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות גבוהות מאוד". כמו-כן טוענים בהסתדרות, כי בדיני הגנת הצרכן זכאי הצרכן בישראל לקבל את מלוא הכסף עבור טיסה שמתבטלת, מה שלא קיים בחברות זרות - ופוגע ברווחיות החברות הישראליות.
עוד דורשים העובדים מתן הזדמנות שווה בנושא הענקת זכויות נחיתה בשדות בינלאומיים (סלוטים) והבטחת תנאים שיאפשרו לחברות התעופה הישראליות להשתתף בבריתות תעופה שונות. בחברות התעופה הישראליות מועסקים כ-7,000 עובדים וכ-25 אלף משרות נוספות נתמכות באופן ישיר על-ידי סקטור התעופה. מישראיר נמסר כי "ישראיר ביקשה כי קודם לחתימת הסכם על שמים פתוחים יתבצע סנכרון בין גופי הממשל בישראל באופן שיאפשר לחברות ישראליות להתחרות בצורה הוגנת. כך לדוגמה כיסוי מלא של הוצאות הביטחון, שימוש בטרמינל המוזל בנתב"ג גמישות בשעות המראה ועוד. לצערנו עד כה לא נעשה דבר בכל אחד מהתחומים הללו".
ומאידך הממשלה מבקשת לפתוח את השוק לתחרות יעילה יותר - "מדובר במהלך חיוני, שבלעדיו תעשיית התיירות עומדת בפני סכנת התמוטטות", הזהיר שר התיירות
עוזי לנדאו "צעד זה מהווה תנאי לצמיחתה של תעשיית התיירות כולה ולשמירה על מקום העבודה של למעלה מ-200,000 המועסקים בה. יחד עם זאת, על הממשלה לנקוט בכל הצעדים הדרושים על-מנת להבטיח לאל-על וליתר חברות התעופה הישראליות יכולת להתחרות בשוק התעופה - גם לאחר כניסת ההסכם לתוקף". התאחדות המלונות שותפה אף היא לתומכי ההסכם החדש.
נשיא התאחדות, עמי פדרמן, שיגר מכתב שבו הביע תמיכה גורפת בהסכם המתגבש."התחרות בתעופה היא חיונית - כמו תחרות בכל תחום כלכלי אחר", כתב פדרמן. "עתידה של כלל תעשיית התיירות לישראל - 200 אלף עובדים המתפרנסים מתיירות - חשובה לא פחות מ-4,000 עובדי התעופה הישראלית". גם לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל תומכת בהשלמת ההסכם. "להסכם חשיבות קריטית לפיתוח תיירות נכנסת", אמרו שמואל מרום ועמיהוד אתגר, ראשי הלשכה. "כל 100 אלף תיירים תורמים ליצירת כ-3,800 מקומות עבודה". האיחוד האירופי, בגיבוי חברות התעופה של המדינות החברות בו, שרובן פועלות כיום בישראל, מעוניין מאוד בהסכם התעופה החדש.
לאחרונה הביע שר התחבורה תמיכה בהסכם: "לאחר בחינה יסודית השתכנעתי כי מדובר בהסכם טוב הטומן בחובו גם יתרונות לתעופה הישראלית. אני מאמין ביכולתם של מנהלי חברות התעופה הישראליות להוביל את חברותיהן לשגשוג והצלחה גם במציאות של סביבה פתוחה ותחרותית המטיבה עם כלל המשק"."המדיניות שלי ברורה: יש לפעול בשתי הזרועות - לקדם מדיניות של שמים פתוחים כדי לאפשר הורדת מחירים ושיפור השירות, ומצד שני, לשמור על חוסן חברות התעופה הישראליות .
ומה עם העובדים? נושא "זכויות העובדים בהפרטה" זכה לביטוי מדי פעם במסדרונות הכנסת ובמשרדי הממשלה בשני העשורים האחרונים. מצער שהדבר בלט בעיקר רק לאחר שצץ משבר עם העובדים בהפרטת מפעל ו\או חברה ממשלתית כלשהם, משבר שבמקרים רבים הוביל להכרזת סכסוך עבודה וקיום שביתה מקומית או ארצית שגרמו לנזק כלכלי רב למשק. רבים טוענים כי נושא זכויות העובדים ראוי שיוסדר באופן מקצועי יותר, יעיל ומחייב את כל הצדדים בתהליך. יש הקוראים לחוקק חוק מיוחד לנושא הזה ובו לחייב את המדינה להגיע להסכם עם העובדים של החברה המיועדת להפרטה לצד הסדרת התחום בו היא פועלת, כתנאי מקדים ליישום תהליך ההפרטה בחברה.
לדעתי, אין היום מחלוקת בכל הנוגע לשמירת זכויות עובדים, כלומר קיימת הסכמה שהם לא ייפגעו עקב המעבר לשלב התחרות בעקבות ההפרטה או בשינוי המבני שיכניס גורמים חדשים לשוק. על-פי מחקרים של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), יש טוענים כי באופן כללי עובדי חברות מופרטות מקבלים שכר גבוה יותר ותנאי עבודתם טובים יותר, אך הם עובדים שעות רבות יותר, יש להם פחות ביטחון תעסוקתי ולאיגודים המקצועיים שלהם יש פחות כוח והשפעה. ההפרטה ופתיחת השוק לתחרות עשויות אפוא לאיים על העובדים והמנהלים גם יחד. על המדינה והבעלים להבין כי שיתופם המוקדם של העובדים בתהליך קבלת ההחלטות לא בהכרח יגרום לסיכול התהליך כולו ובמקרים רבים הוא אף יבשיל את הקרקע לשינויים בדרכי ההפרטה. בארצות רבות הייתה התנגדות העובדים אחד הגורמים המרכזיים לעיכוב תוכניות ההפרטה.
ולגבי השביתה הצפויה - אף על-פי ששביתות פוגעות בכלכלה בטווח הקצר וגוררות הפסדים כספיים, יש הרואים בהן אמצעי הכרחי, כלי שהדמוקרטיה מעניקה לעובדים כדי שלא יעמדו חסרי כול כנגד איומים מצד מעסיקים, כגון הפחתת שכר, פיטורים, הרעה בתנאי ההעסקה ויחס לא הוגן. השביתה פוגעת לא רק במעסיק, אלא גם במשק ובלקוחות או במקבלי שירות הבאים במגע עם הגורם השובת. לכך ש"זכות השביתה" היא אחת מזכויות האזרח הבסיסיות, כמעט כל אחד יסכים. אך יש רבים הטוענים כי זכות היסטורית זו נהפכה לעיתים לנשקם של כמה ועדים חזקים ומונופולים בישראל אשר סירבו לשתף פעולה ביישום תהליך ההפרטה וניצלו כלי זה לא פעם לטובתם של קומץ ועדים חזק המהווה כ-20% מכלל העובדים בישראל שרובם לא זוכים ליחס המועדף ולתנאי השכר הללו. ואולם שימוש מופרז או לא נכון בכלים אלו עשוי לפגוע פגיעה אנושה ביכולת השביתה של העובדים על כל ההשלכות השליליות הכרוכות בכך.
במשק הישראלי הולכת וגוברת היום היכולת והנטייה של המעסיקים לנסות לשבור את שביתות העובדים באמצעות כלים אלו, וזאת בעיקר לאור התחזקותם של המעסיקים ולנוכח חולשתה ההולכת וגוברת של ההסתדרות בשנים האחרונות המעודדת לאחרונה הקמתם של ועדים חדשים במגזר העסקי.
אז מי צודק? הסדרי שמים פתוחים מקובלים מאוד בענף התעופה העולמי, וקיימים בין ארה"ב לאירופה וכן בין האיחוד האירופי לכמה מדינות מחוץ ליבשת, כמו מרוקו וברזיל. מתנגדי ההסכם המתגבש מזכירים את תוצאות הסכם האיחוד ומרוקו אשר מוטט את חברת התעופה רויאל אייר מרוקו, שנאלצה לקבל כספים מהממשלה בכדי לשרוד. ללא ספק! התמשכותו של המצב הנוכחי - מצב של "תחרות מוגבלת" - פועלת לטובתן של חברות התעופה הישראליות. אל על, ארקיע וישראייר יכולות במצב זה לפעול בשוק שאינו תחרותי באמת - ושהמחירים שהצרכנים משלמים בו גבוהים מהמחיר הצפוי בסביבה תחרותית אמיתית. התחרות בוודאי תגרום לחברות התעופה הישראליות להתאמץ יותר, להתייעל, לעמוד בתחרות. חשוב להזכיר את המהלך אחר בו הותר לחברת אל - על לטוס לאילת, גם אז היו תלונות וחששות מקריסה ובסך-הכל המחירים ירדו מעט, אפשרויות מועדי הטיסה התרחבו, רמת המטוסים והשירות השתפרו.
במהלך הצפוי יהיו שיאמרו כי מדובר בתחרות אדירה בהגעתן של אלפי חברות אירופיות מול שלוש חברות ישראליות קטנות, יש לנו חשיבות עצומה להשתלב באירופה, מול גוש תעופתי אחד ועם זאת חשוב מאוד לשמור על מעמדן החזק של חברות התעופה הישראליות לצורך התחרות, לסייע להן במימון עלויות האבטחה הגבוהות, ולשימוש בהן בשעות חירום.
כאן המקום להזכיר כי המשבר הכלכלי העולמי של 2008/9 חשף את הבעיות המבניות של השוק הכלכלי העולמי, לרבות הפגמים ביכולת המדינה לפקח עליו כהלכה. במקרים רבים המדינה נקראה להציל חלקים חשובים בשוק הפרטי ובהם גם חברות וארגונים שהופרטו בעבר, ולכן יש לפקח על התהליך בזהירות ולשמור על מעמדן של החברות מישראל. לטוענים כי לא ניתנה הזדמנות להקשיב לעמדתם, נודע כי עוד בחודש מרץ בשנה שעברה הנחה שר התחבורה, ישראל כץ, את רשות התעופה האזרחית (רת"א) לא לחתום על ההסכם לפני שיבחן את השפעתו על חוסן חברות התעופה הישראליות. כלל טענות העובדים והנהלות חברות התעופה נבדקו וקיבלו מענה לטענתו.
לגבי המחירים, בשלב זה קשה להעריך בכמה בדיוק ירדו המחירים במקרה של חתימה על ההסכם, אך כמו בכל ענף שבו התחרות גוברת, ברגע שיותר חברות תעופה יילחמו על הלקוחות - תהיה ירידת מחירים והלקוח ירוויח. ומי יודע! הסכם התעופה המתגבש יכול גם לשמש אמצעי לארגון מחדש של כל ענף התעופה בישראל ולייעולו. כפי שנחשף השבוע, אל על וארקיע מנהלות מו"מ על שיתופי פעולה אפשריים, עד כדי מיזוג.
כיצד אם כן ניתן לקדם את התחרות בתחום זה? התחרות מסייעת לקיומה של דמוקרטיה כלכלית יציבה, מגבירה את היכולת לגלות בה יוזמה, שחקני חוץ שיכולים לסייע בהגברת התחרות לא ירצו להיכנס לשוק שלנו במצב של ריכוזיות גבוהה וחסמים ביורוקרטים. אבל יש גם משהו אחר שמאפיין אותנו, וזו הציפייה שלנו כמעט בכל נושא לפתרון של "זבנג וגמרנו". זה לא ייפתר כך, אלא בתהליך אבולוציוני שייבנה בצורה מושכלת בשיתוף כל הצדדים הן נציגי הממשלה והן נציגי ההנהלות והעובדים, אין בעניין הזה מהפכות. כחלק מתוצאות מהלכי הרגולציה וההפרטה בתחום זה ניתן לומר כי השפעתה של רמת תחרותיות גבוהה על כלכלת המדינה היא מובהקת - התוצר לנפש גבוה יותר, היקף התעסוקה גדול יותר בטווח הרחוק, במקרים לא מעטים השכר גבוה יותר.
ראש הממשלה נתניהו סיכם את נושא ההפרטה והתחרות בנאומו המברך את ישראל בכניסתה לארגון ה-
OECD: "היינו צריכים להסיר מחסומים כדי להגביר את התחרות, את יכולת הריצה של המשק, להשתחרר ממאחזים עצומים של הממשלה בנכסים כלכליים. היינו צריכים גם להפריט אותם לתוך תחרות... השחרור הזה היה קריטי. אסור ללכת אחורה בעניין הזה. התחרות היא עניין מבורך והכרחי לקידום הכלכלה, הגדלת הפדיון, הגדלת התל"ג והורדת המחירים" המשימה העיקרית של הממשלה לדעתי היא- לפתוח את השווקים לתחרות הוגנת שתסייע לספק שירותים טובים יותר ובמחיר סביר לאזרח ולהקטין את הריכוזיות בקרב אותם גורמים ממשלתיים ומשפחות שלמרות השיפור בנושא, עדיין שולטים ברוב החברות הגדולות במשק, וזאת בצד פיקוח סביר, הגיוני ויעיל ליישום המטרות הללו.
