כשקוראים בספרו של משה ליבה "בשירות החוץ" מרגישים, כמה הספר הזה היה נחוץ, כמה חשוב להאיר זרקור על העבודה שנעשית מאחורי הקלעים בשירות החוץ הישראלי: אנו חשים שמדובר בדרמה אמיתית, במאבק שכולל מאבק על מקומה של ישראל בעולם, מאבק על הזהות היהודית בתפוצות.
ספר של פרופסור משה ליבה מזכיר לנו את כוחו של משרד החוץ בטיפוח שיתוף הפעולה עם ממשלות, עם קהילות יהודיות, בסיוע לישראלים בהיותם בחו"ל - כשהם במצוקה, כשקורה אסון טבע או פיגוע. משרד החוץ אכן נמצא בכל מקום, עם היד על הדופק. משה ליבה יודע להאיר את העבודה שנעשית מכל הלב, את הפעילות גם בפינות נשכחות של היקום.
בספרו של משה ליבה אנו מוצאים יומן דרכים - ומצד שני זה ספר שבו מגבש השגריר ליבה את האתוס של משרד החוץ. כך לדוגמה, באחד מנאומיו הוא פונה לקהל ואומר: "להיות דיפלומט זה קשה, להיות דיפלומט יהודי זה קשה פי 10. זה לחיות עם אנטישמיות, עם אנטי ציונות, זה לראות את האיבה ברקע שונה. זה לפגוש את האויבים עם כוס משקה ביד, זה להיות ייחודי, שונה".
לדברי ליבה, דיפלומט ישראלי הינו שליח "התר אחד יהודים, ולפחות אחר עקבות היהודים בעבר, ומי שמסייע בשמירת הזהות היהודית". הרקורד המגוון של משה ליבה מאפשר לחשוף היבטים שונים של שירות החוץ: משה ליבה משלב בספרו קטעים מראיונות שלו עם כלי תקשורת זרים, הרצאות שלו כפרופסור ללימודי יחסים בינלאומיים, סיקור פרשיות מיוחדות - ואפשר לראות בספרו סוג של ספר יסוד בהבנת שירות החוץ הישראלי.
אסופת המאמרים והראיונות והסיקורים יכולה להאיר את עיניהם של צוערי משרד החוץ, של דיפלומטים בשירות החוץ הישראלי. היותו של משה ליבה משורר וסופר מצד אחד, וכן מי שכיהן כראש ועד העובדים במשרד החוץ - צדדים אלה מאפשרים לנו הצצה למורכבות משרד החוץ הישראלי - וכן לחשיפת קשרי תרבות, טיפוח התרבות העברית בגולה.
משה ליבה מתאר הצלחות ואבני דרך, אך אינו חושש גם לגעת בבעיות - כך לדוגמה, בניתוק הקשרים עם מדינות אפריקה. ליבה מתאר את האכזבה מדרכן של מדינות אפריקניות, מן הדרך שבה ניסינו להתקרב, לתרום. וכמובן: ליבה אינו מתעלם מן הנזק שפגע בנו הניתוק ממדינות אפריקה בעת הצבעות בנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי ערבי.
בשום שלב אין משה ליבה מרים ידיים, והוא מנסה להתוות דרכים לחידוש הקשרים בעתיד, מתוך אמונה ש"תיתכן ידידות חדשה" עם היבשת השחורה. ליבה הוא שליח אמיתי, וספרו מציג את החזית של ההסברה הישראלית, שגריר שהוא שליח של מדינה, שליח של עם: ליבה יודע לתת מקום למאבק ההסברתי, לתשובה הישראלית ההולמת לכל אותה מתקפה על הלגיטימיות של ישראל. אנו למדים ששגרירי ישראל ברחבי העולם הם קרן אור, הם אלה הלוחמים בתעמולה האנט ישראלית ובדה-לגיטימציה כנגד זכותה להתקיים.
בטקס במשרד החוץ השיק משה ליבה את ספרו 'בשירות החוץ' בצד ספר שיריו 'אני תובע' שיצא לאור בעברית, ובמקביל יצא לאור ברומניה בשפה הרומנית. אל נשכח, שבמשך שנים היה קשר לדבר על שואה ברומניה, והנה לראשונה אנו זוכים לספר שירים של משורר עברי המתורגם לרומנית, ושיריו נסבים סביב השואה ברומניה. הספר זוכה להדים ברומניה. במהלך הטקס במשרד החוץ ניתחתי את שירי השואה שלו - ואת היותו של משה ליבה שגריר לכל אחיו שנרצחו בשואה.
סיימתי את דברי בנוכחות סגן שר החוץ
זאב אלקין, מנכ"ל משרד החוץ רפי ברק ועובדי המשרד במלים אלה:
משה ליבה הוא מעיין של יצירה, / מעיין של תרומה למען הכלל,/
כשהוא כותב, כשהוא יוצר, כשהוא שגריר, / תמיד הוא נישָׂא אל על.
איש, שכל מעשה שלו/ ראוי למדליה של זהב,
השליחות והייעוד הם נר לרגליו,/ ם הציר המרכזי בחייו.
כשאתה קורא את שיריו, / אתה רואה בו שליח של עברית ושל מקורות,
כל שיר שלו מכתב זהב,/ פסוקיו מתכתבים עם הסִפרות לאורך הדורות.
לִפְנים משורת המלים, בחוץ קְבל עולם/ תמיד הוא שליח של ההיסטוריה, של העם, כשאתה נפעם ממעשיו בשירות החוץ,/ אתה חש, שהאור הקדוּם לפניו ירוּץ...
בסתר תשמע את התפילה "שפתיי תפתח ופי יגיד",/ שכן הדיפלומטיה שלו היא סיפור ההיסטוריה יהודית./ משה ליבה הוא משורר, סופר, מורה-דֶרך,/ דבריו כּחוליה לכל דור בשרשרת, משה שגריר אמת, שיודע לענות על כל השאלות.
אם תתנו רשות דיבור לאחרים - יאמרו:/ הוא איש אשכולות!/ לפנינו רץ אמיתי למרחקים ארוכים, תמיד מעשיר, תמיד מַחכּים,/ היה ונמצא בכל מקום,/ למען כולנו, למען החלום...
אסופות הספרים שלו הם גן עדן מרתֵק,/ מקום וזמן, ששעון ההיסטוריה בהם לנצח מתקתֵק...
ציוריו הם לב וָנפש מארץ התנ"ך,/ והאיש משה לא שוקט ולא נח./
הנה באנו לומר לו ולהגיד:/ למדנו ממך מהי ציונות, מהי נשמה, מהי זהות יהודית.
המשך בעמלך, משה,/ אל תשקוט ואל תחשה,/ המשך ליצור כשליח אמיתי, מאמין ובטוח,
דבר מכל מה שעשית, לא יחלוף עם הרוח....
