|
|
שהות גבר ואישה בחדר אחד - רק אם הדלת פתוחה לרשות הרבים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לו נשיא המדינה לשעבר, כאיש שומר מצוות, היה מקפיד מאוד לשמור על מצווה קלה כמו איסור ייחוד וכל קרבה בין גבר ואישה, לא היה מידרדר לאן שהידרדר, וחבל.
איסור ייחוד, זו מצווה האוסרת על גבר ואישה לשהות לבדם בחדר, אפילו לדקות ספורות, אלא אם הדלת פתוחה לרשות הרבים. בדין זה אין כל הבדל. מדובר באישה פנויה או נשואה, יהודייה או שאיננה יהודייה, צעירה או זקנה. ואפילו אם האישה נושאת נשק, והגבר אמור לפחד מלהתעסק עמה, עדיין יש לחשוש למעשה זנונים, וחל על השוהה עמה איסור ייחוד.
תמר בת דוד המלך, אחרי שאמנון עשה בה את מעשה הנבלה, "ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה, ותשם ידה על ראשה ותלך הלך וזעקה". היא הייתה הראשונה בהיסטוריה, שיצאה בקריאה פומבית נגד אנסים והזהירה את הנשים לבל יהיו שאננות בחברת הגברים ובטוחות ש"לי זה לא יקרה". אבלה וחפוית ראש, היא זעקה במר לבה בראש חוצות: אם לבת המלך, הצנועה והטהורה כמוני, אירעה תקלה נוראה שכזו, אז זה יכול לקרות לכל אחת.
רבי יהושוע בן קרחה מספר שבאותה שעה, תמר גדרה גדר גדול. אמרו, לבנות מלכים כך. לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה. אם לצנועות כך. לפרוצות על כמה וכמה. לקח מהמקרה המזויע שארע לתמר, גזר דוד המלך ובית דינו איסור על הייחוד. איסור זה החל על כל גבר ועל כל אישה, להוציא חוץ מן האב עם בתו והאם עם בנה והבעל עם אשתו.
הטרדה ועונש כבד בצידה
בכל אופן, מותר לנשים וגברים לשהות בציבור באותו מקום. מותר לגבר להיות עם אישה אחרת, אם גם אשתו בסביבה, מפני שאשתו משמרתו. וכן הדין אם בעלה בעיר. אישה אחת מותר לה להתייחד עם שני גברים כשרים ובתנאי שהמפגש יהיה בעיר וביום. אם המפגש הוא בשדה או בלילה, צריכים להיות עמה לפחות שלושה גברים כשרים.
בכל מקרה, קבעו חכמינו ז"ל - אין אפוטרופוס לעריות. אשר על כן, על הגבר להתרחק מן האישה ככל שרק ניתן הדבר. ואם חייב לשהות עמה לבד בחדר, יקפיד שהדלת תיוותר פתוחה. עד כדי כך חששו חז"ל לזנות, עד שאסרו להתבונן בבגדיה הצבעוניים או אפילו להסתכל באצבעה הקטנה, אם כוונתו לשעבדה ליצריו האפלים.
העולם המודרני, הנאור, הדמוקרטי השכיל להבין עד כמה קשה ההטרדה המינית לנפש האישה וגזר על גבר הכופה עצמו עליה, עונשים כבדים מאוד.
