כשרות רבותיי כשרות

אני סבור כי, נושא זה של פתיחת מסעדות ובתי קפה בשבת הוא נושא עדין ומורכב. צריך לשים לב ולתת מרחב מחיה, גם לאלו שאינם שומרים, ולא לכפות את אורח חיי על אחרים. מה שברור לי אינו בהכרח ברור לאחרים.

הצעירים שגרים בערים "מסורתיות" נוסעים מידי שישי לעיר הגדולה כדי לבלות, ובכך מדירים לא מעט שינה מעיני הוריהם. זה נכון שחלק מהבילוי של אותם צעירים זה לצאת מהעיר לא משנה לאן, אבל מה עם אלו שמוכנים "להתפשר" וכן להישאר? איזה אפשרויות אנחנו נותנים להם?

נסיעה ברכב בשבת הוא חטא לא פחות מאשר לבלות בבית קפה שפתוח בשבת. למה אנחנו מעדיפים שהם ייסעו ולא יישארו כאן?

קצת היסטוריה (מתוך ויקיפדיה)

מה בכלל גורם ליהודי באשר הוא להילחץ כל כך מאכילת החזיר? על-פי ההלכה היהודית, החומרה שבאכילת חזיר אינה חמורה מזו שבאכילת חיה טמאה אחרת, והיא חמורה הרבה פחות מאכילת שקצים למשל. חז"ל אפילו נמנעו מאזכור השם חזיר, כשם שנמנעו מאזכור שמו של ישו, וכינוהו "דבר אחר" (ישו זכה לכינוי "אותו האיש").

הסיבות העיקריות לכך שהחזיר נתפס כסמל הן, שסמלו של הלגיון העשירי של טיטוס, שהחריב את בית המקדש, היה חזיר. בשנת 167 לפני הספירה, אסר אנטיוכוס אפיפנס על קיום מצוות היהדות בארץ יהודה, השלטונות כפו על האוכלוסיה היהודית פולחנים אליליים ומאכלות אסורים - ובראש ובראשונה אכילת בשר חזיר ובית המקדש חולל. קלגסיו של אנטיוכוס כפו יהודים להביא חזיר כקורבן לאלים, עד שקם מתתיהו בן-יוחנן והרים את דגל מרד החשמונאים. כך בימי האינקוויזיציה בספרד במאה ה-15, כפו הנוצרים שמד והסימן החיצוני לכך היה אכילת בשר חזיר. הטראומה השפיעה על העם היהודי.

כחמישים עיריות ומועצות מקומיות עשו שימוש ב'חוק ההסמכה', וחוקקו לפני חמישים שנה חוקי עזר עירוניים האוסרים מכירת חזיר בתחומיהן, חוקים שבתי המשפט לא נזקקו להם במשך שנים. המציאות השתנתה.

ראו מה קרה עם חוק החמץ. תסתובבו בעיר תל אביב, חיפה, ועוד ערים גדולות. לפני כמה שנים ביקרתי בתל אביב. רציתי בסך הכול לשתות קפה כשר לפסח. הסתבר שזה היה מבצע לא פשוט. הייתי צריך לנסוע למלון מרוחק, ולשתות שם כוס קפה במחיר מופקע. בית קפה כשר לפסח או סתם כשר, לא היה בנמצא. מאז המצב השתנה שם לטובה ויש יותר בתי קפה כשרים. בהמשך, נוכחתי לדעת שבעיר אילת למשל, ישנם מסעדות לא כשרות, המקפידות שלא להגיש חמץ יחד עם פירות הים שלהם. כנראה שהם הבינו אחרת את המונח פירות ים. אך השינויים מתרחשים בשני הכיוונים. מה קורה למי שעובד לפי חוקי עזר עירוניים? פשוט מאוד. הוא מפסיד. הנה למשל בעיר צפת נפתחה חנות כזו ממש מול בניין הרבנות המקומית. כך גם בעיר פתח תקוה שבה נפתחו חנויות כאלו בכל שכונה. העיר נתניה שגם ככה היא זירת פשע ורשע, הוסיפה לעצמה גם את התואר המפוקפק של עיר עם מתח ועימותים בין דתיים לחילוניים, על-רקע החנויות האלו. אני רוצה להדגיש שאני כותב "חילוניים" ואני משתמש בהכללה לא הוגנת. לחילונים רבים חשובה המסורת.

תסתכלו על רשת טיב טעם ותבינו שאם היא ממוקמת במרכז ביג בבאר שבע, זה אומר משהו על הסביבה שלנו.

שס קונטרול

ציבור הבוחרים הרוסי שולח את נבחריו, שלא שוכחים אותו יום אחרי הבחירות. הם נשלחים כדי להגן על האינטרס שלהם, והם עושים את זה מצוין. מפלגת שס שבחרה להפחיד את הבוחרים שלה מפני ישראל חילונית שנשלטת על-ידי ליברמן, ותציף את ישראל בחנויות לממכר חזיר, שכחה דבר אחד חשוב. מפלגת שס בשלטון קרוב לשלושים שנה.

הם דאגו להזהיר אותנו מידי מערכת בחירות, ממה שצפוי לקרות אם הם לא יהיו בשלטון, ולא הסבירו לנו מעולם איך הגענו למצב הזה. מצד אחד- לא לליברמן, ומצד שני- חברים/אחוקים באותה ממשלה. השנים הקרובות באופוזיציה, יתנו למנהיגי ש"ס קצת זמן לחשוב על מה שקרה כאן ואולי, רק אולי, לקחת אחריות על העובדה שהם נרדמו בשמירה. שס היו עסוקים במינויים לרבנות הראשית, לרבני ערים, רבני שכונות, רבני נחלאות, רבני בתי כנסת, ראשי מנהלי וסריסי מועצות דתיות, ולאט לאט הפסידו את השטח לטובת המפד"ל המתחדשת שהחלה להיות חלופה, הפסידו לחב"ד שנמצאת בכל מקום. שס התעלמה מקולותיהם של אמסלם ואמנון יצחק, ולא ידעה לקרב אותם אליה. היהירות והפטרונות, חזרו אליהם כבומרנג. מי שזרק את המפד"ל מהממסד הרבני הישן והעייף נזרק בעצמו על-ידי אותו המפד"ל. פעם למעלה ופעם למטה. עכשיו מנסים לסדר לאלי ישי תפקיד שהוא יהיה מרוצה בו. מה שהיה הוא שיהיה.

הפתרון- הידברות

נדרשתי כבר לעניין זה של חנויות לממכר בשר לא כשר (לא רק חזיר נמכר שם), בכהונתי הקצרה במועצת העיר אי שם במחצית 2008. יום אחד נתקבלה אצלי שיחת טלפון ומצידו השני של הקו הזדהה עיתונאי, מאחד העיתונים היוצאים באזור הדרום. הוא שאל לדעתי בנושא הזה של החנויות הלא כשרות. הבהרתי לו את דעתי. חוק יסוד חופש העיסוק גובר על חקיקה עירונית, ולא נותרה ברירה, אלא להגיע להסדר מול בעלי החנויות האלו. הסדר מתוך הידברות והסכמה. להסביר, להבין, ובעיקר להקשיב. רק כך ניתן לפתור את הבעיה. בעיות שפותרים בחוקים עירוניים, יידרשו למבחן בית המשפט, ושם אני בטוח, שלא נמצא אוזן קשבת כלל.

"זהו"? שאל אותי העיתונאי. הוא חיפש דם, התלהמות, והתבטאויות גזעניות, ולבסוף קיבל רק הסכמה והידברות. בסיומו של עניין, לא הייתה לי סחורה לספק לו, כך שדבריי לא הובאו באותו עיתון בסוף אותו שבוע. הידברות מסתבר, זה רק ערוץ בטלוויזיה.

אחרי שבועות

פעמיים קיבל עם ישראל את התורה. הפעם הראשונה הייתה בקולות וברקים וענן כבד על ההר. אירוע מרשים לכל הדעות שנעשה ברוב עם. סיומו של אירוע זה היה בחטאו של עם ישראל, שבירת הלוחות וחזרתו של משה להר לקבלת הלוחות השניים. הפעם אין טקס ואין קולות וברקים. הכול צנוע יותר, ושקט יותר. רבותינו מלמדים אותנו שכך היא כוחה של הצניעות. מה שנעשה בשקט מתקיים לעולמים. מה שנעשה ברעש, נעלם וסופו שלא יתקיים.